עמר בר-לב אל"מ במילואים שכיהן בעבר כמפקד סיירת מטכ"ל טוען כי התקיפה הישראלית נגד סוללות ההגנה האיראניות בתגובה למתקפה הגדולה ששיגרה איראן לישראל ב-14 באפריל, היא טעות אסטרטגית שמסייעת לאיראן להיערך למערכה הבאה.
בר-לב, שכיהן כשר לביטחון פנים במתקופת ממשלת השינוי, כותב במאמר ב"הארץ": "הפיקוד הבכיר של צה"ל, משרד הביטחון וראש הממשלה לא עמדו בפני הפיתוי להפגין את היכולות של חיל האוויר, ולזכות על ידי כך בהערכה לטווח הקצר. אכן, לרגע קצר וחולף הכבוד הלאומי של צה"ל ושלנו, אזרחי המדינה, עלה על גדותיו. אלא שבכך הם פגעו ביכולות של מדינת ישראל בטווח הארוך".
הוא מסביר כי "תפישת הביטחון של מדינת ישראל, כפי שגובשה על ידי דוד בן־גוריון, התבססה על שלוש רגליים: הרתעה, התרעה ויוזמה התקפית. בתחילת שנות האלפיים התווספה להן, בהובלת ח"כ דן מרידור, רגל רביעית — הגנה. זאת מתוך ההכרה שבמערכה הצבאית המודרנית יש מידה זהה של חשיבות ונחיצות ליוזמה התקפית ולהגנה. מאכזב היה להיווכח שבעיני הצמרת הביטחונית של ישראל ההתקפה לבדה היא עדיין תמציתה של האסטרטגיה, גם אם השפעתה לטווח ארוך מצומצמת ואף שלילית. דומה שתקפה לגביהם האמירה המוכרת, 'גנרלים מתכננים את המלחמה הבאה על פי המלחמה הקודמת'".
בר-לב טוען כי "ההצלחה של ישראל, בשילוב ארה"ב וגורמים בינלאומיים נוספים, בהצבת קיר ברזל בפני המתקפה האיראנית, היא הישג אסטרטגי יוצא דופן. הישג זה חשוב מאין כמוהו לחיזוק ההרתעה בפני איומים איראניים עתידיים, קונוונציונליים וגרעיניים - איומים שהוגדרו על ידי ראש הממשלה הנוכחי כאיום האסטרטגי היחיד על קיומה של מדינת ישראל. היה נכון לה למדינת ישראל להסתפק בהישג זה, ולא לחשוף את יכולותיה ההתקפיות הרבות - חשיפה שעלולה לאפשר לאויבת מספר אחת שלה להתכונן למערכה הבאה".
