"ערב הסעודית ואיחוד האמירויות ממלאות תפקיד מרכזי במתיחות בין ישראל לאיראן מאז חיסולו של קצין משמרות המהפכה בדמשק, ששיאה במתקפה האיראנית על ישראל ב-14 באפריל", כותב אילן זלאיט, חוקר בתוכנית מדינות המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי.
לדבריו, "שתי המדינות, שחידשו את יחסיהן הדיפלומטיים עם איראן רק בשנה האחרונה, משמשות כצינור להעברת מסרים בין איראן לארה"ב וישראל, שנועד למנוע מחילופי המהלומות להתפתח למלחמה כוללת. באופן דומה, ריאד ואבו דאבי מנהלות בתקופה האחרונה שיחות מפתיעות עם חיזבאללה, על אף שהוגדר על-ידן לפני כמה שנים כארגון טרור, במאמץ למנוע הסלמה בלחימה האזורית המתנהלת מאז 7 באוקטובר בין שלוחיה של איראן לבין ישראל וארה"ב".
הוא מסביר כי "הסעודים והאמירותים נוקטים בפעלתנות הדיפלומטית למען האינטרס שלהן ביציבות אזורית. העימות האזורי מסכן את תוכניות הפיתוח הכלכלי השאפתניות שלהן להפחתת התלות בנפט, המבוססות על תיירות ומשיכת חברות והשקעות זרות, ולכן דורשות יציבות".
הוא מזכיר כי "יורש העצר מוחמד בן סלמאן אף צוטט באומרו כי "מדינות המפרץ תהיינה הנפגעות הראשונות מהתרחבות המלחמה", כשהוא רומז לאפשרות שששלוחיה של איראן ירחיבו את תקיפותיהם לבסיסים אמריקאיים או יעדים אחרים במדינות המפרץ".
"תפקידן של ערב הסעודית והאמירויות במשבר הנוכחי", כותב החוקר, "הוא תוצאה של הארכיטקטורה האזורית החדשה המתעצבת בשנים האחרונות, בראשה הפיוס הסעודי-איראני במרץ 2023. נוכח הירידה בהשפעתה של ארה"ב, ריאד ואבו דאבי זנחו את מדיניות ה"מחנות" ועברו לגדר בין השחקנים האזוריים והעולמיים: ככל שהן מודעות לתפקיד השלילי של איראן ושלוחיה על יציבות האזור, הן אינן מעוניינות לקחת חלק בקואליציה כלשהי נגד טהראן אלא לשמור על איזון בינה לבין ארה"ב וישראל".
"לראייה", טוען, "הן מכחישות כי לקחו חלק ביירוט המתקפה האיראנית על ישראל, ולפי הדיווחים, סירבו לחלוק את כל המודיעין בנושא שברשותן עם ארה"ב. על אף כל זאת, הצורך המשותף להן ולישראל במערכי הגנה אווירית וסיוע צבאי אמריקאי מול האיום האיראני מותיר להן אינטרס בקרבה לישראל ולארה"ב. עוד לפני המלחמה, הביעו שתי המדינות המפרציות עניין בהסכם הגנה עם ארה"ב, כשבמקרה של ערב הסעודית חתימתו נקשרה לסכמתה לנורמליזציה עם ישראל האמירויות. ההתפתחויות האחרונות צפויות לחזק את רצונן בהסכם, ואולי להביא לפשרות של ריאד בנושא הנורמליזציה".
