התבוסה הכמעט מוחלטת של איראן בשיגור מטח המל"טים והטילים של איראן נגד ישראל בסוף השבוע האחרון, העלתה על נס את האיכויות של מערכות ההגנה האווירית, אך הייתה גם תזכורת לכך שקיים מחסור במערכות אלו המסוגלות ליירט תקיפות מסוג זה.

מדינות ברחבי העולם עיבו את מערכות ההגנה האווירית שלהן בשנים האחרונות, בשל המלחמה של רוסיה באוקראינה, החששות מפני המתיחות באזור אסיה-פסיפיק והסכסוך המחודש במזרח התיכון. עם זאת, החברות המייצרות מערכות הגנה אווירית נאבקות לעמוד בביקוש הגואה, ומדינות שמזמינות את הטכנולוגיה מתמודדות עם המתנה ארוכה ועלויות גבוהות.

את מערכות ההגנה האוויריות - והטילים שהן יורות לוקח זמן רב לייצר ולעיתים קרובות עולות הרבה יותר מן המטרות שהן מפילות, במיוחד במקרה של מל"טים - שעלות ייצורם נמוך משמעותית. הפוטנציאל של נחילי מל"טים קטנים מציבים אתגרים נוספים למערכות הגנה של היום, וטכנולוגיות חדשות להתמודדות עם האיומים המתפתחים הללו עדיין בפיתוח, כך מדווח ה'וול סטריט ג'ורנל'.

המתקפה של איראן על ישראל בסוף השבוע בלטה בהיקף העצום שלה: יותר מ-120 טילים בליסטיים, למעלה מ-30 טילי שיוט וכ-170 מל"טים. המערכות הישראליות יירטו את רוב הטילים הבליסטיים באמצעות מערכות הגנה אווירית של חץ. כארבעה עד שישה טילים הופלו על ידי משחתות אמריקאיות, ואחד הופל על ידי סוללת הגנה אווירית מסוג פטריוט האמריקאית.

האמריקאים הפילו את רוב המל"טים, אם כי חלקם יורטו על ידי מטוסים בריטיים, צרפתים וישראלים.

יירוט המטח האיראני התאפשר בזכות מערכת ההגנה האווירית המתוחכמת והרב-שכבתית של ישראל והסיוע שסיפקה ארה"ב ושותפים מערביים וערביים. אבל ישראל תהיה בבעיה אם ישראל תעמוד בפני גלים רבים של התקפות, כמו שאוקראינה חווה במשך יותר משנתיים של מלחמה עם רוסיה, כך סוברים אנליסטים בתחום ההגנה.

"נראה היה שישראל הצליחה די טוב, אבל החיסרון הוא שמספר רב של מיירטים הושקע ביירוט", אמר טום קראקו, מנהל פרויקט הגנת טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, צוות חשיבה אמריקאי. "אין ספק שהעומס על מלאי מיירטים יהווה בעיה עבור כולם".

השבוע אמר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי רוסיה הצליחה להרוס לאחרונה תחנת כוח גדולה מכיוון שלכוחות הצבא האוקראיניים אזלו טילי יירוט. רוסיה ירתה 11 טילים, ולאוקראינה היו רק שבעה טילי יירוט להתמודד נגדם.

ה'וול סטריט ג'ורנל' מדווח', כי למערב לא נותרו כמויות גדולות של טילים ומערכות הגנה לתת לאוקראינה. יש כבר רשימת המתנה ארוכה לסוללות טילי יירוט מסוג פטריוט. לדוגמה, שווייץ הזמינה חמש סוללות פטריוט בשנת 2022, אך יעברו שש שנים עד שהראשונה תגיע ועוד שנה לפני שהיא תפעל.

המערכות גם לא זולות: כל סוללת פטריוט, שניתן לחמש ב-32 טילים, עולה בסביבות מיליארד דולר. עלות היירוט של ​​ישראל כמחצית מהעלות של המטח האיראני, ונאמד ב-2.1 מיליארד שקל, כך לפי יהושע קליסקי, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל. 

גורמים במערב חוששים שהעלויות רק יעלו, מכיוון שהם צריכים להפיל מל"טים זולים יותר עם טילים בעלות של מיליון דולר , וההוצאה הזו תגדל אם מדינות כמו איראן ורוסיה תשגרנה נחילים של מל"טים.

רוסיה כבר נוקטת באסטרטגיה זו, ויורה מל"טים ארוכי טווח לעבר ערים אוקראיניות כדי לבזבז טילי הגנה אווירית אוקראינים. קצינים אוקראינים מתלוננים שחסר להם טילים כדי ליירט מל"טים בקו החזית. 

גורמים רשמיים בפנטגון אמרו כי הם רוצים שהייצור של אמצעי הגנה נגד מל"טים יוגבר באופן דרמטי, הם ציינו שטילים בעלות מיליוני דולרים ליירוט משהו שעולה רק כמה אלפי דולרים אינו בר קיימא.

עדיין אין פתרון טכני טוב להתמודד עם נחיל של מל"טים זולים, אומרים גורמים בצבא ובתעשייה. ה'וול סטריט ג'ורנל' מדווח כי ארה"ב וישראל בוחנות כעת מערכות יירוט באמצעות לייזר שפותחו על ידי חברות פרטיות, זה יאפשר למערכת לסייע ביירוט נחיל של מל"טים מבלי שתיגמר התחמושת.

המערכות החדשות הללו עדיין לא נבדקו בקרב, והן מוגבלות בטווח, אבל תומכי הטכנולוגיה הזאת, אומרים שהמערכות הללו מציעות את ההגנה הטובה ביותר נגד נחילי מל"טים.

בחדרי חרדים