עוד מאבי גרנצייג ב׳קו עיתונות׳: צריך לומר ביושר שמדובר בהישג חריג, מהסוג שאנשי המקצוע - הן בתוך משרד העבודה והן בממשלה - נתנו לו אחוזים בודדים בשבועות האחרונים. בן צור, שהציג בבמה זו רק לפני חודש וקצת את הקו הפרגמטי שלו, עם התעקשות להשיג הארכה של כמה חודשים, יקבל ככל הנראה את מבוקשו.
ב'בית התבשיל' מכינים אלפי סעודות ליל הסדר: "שלא יישאר יהודי רעב"
"במטבח הפסח של 'בית התבשיל' אפשר כבר לשמוע בימים אלו את הקריאה המרגשת 'כל דכפין ייתי וייכול – מי שרעב שיבוא ויאכל"
הכנות בבית התבשיל צילום: יח"צ
שעה שכולנו מתכוננים לחג הפסח בקניות וניקיונות, יש מקום אחד שבו מהדהדת כבר בימים אלו בעוצמה אדירה ומרגשת הקריאה: "כל דכפין ייתי וייכול – מי שרעב שיבוא ויאכל". במטבח הפסח של ארגון 'בית התבשיל'.
האור כאן לא כבה לרגע, צוות גדול של מתנדבים מסורים - עטופים בבגדים נקיים ומחוטאים לפסח, מתרוצץ בין הסירים הענקיים והתנורים המלאים במנות בשר מושקעות ודגי סלמון משובחים. כאן מקיימים הלכה למעשה את דברי בעל ההגדה 'כל דכפין ייתי וייכול', דואגים בפועל שלא יישאר אף יהודי רעב בליל הסדר.
לחצו כאן ותקחו חלק במיזם הקמחא דפסחא>>>
"שים לב ללשונו של בעל ההגדה" קורא באוזנינו אחד מצוות המתנדבים במטבח, "כל דכפין – כל מי שרעב, בעל ההגדה מצביע על החובה המיוחדת שלנו בליל הסדר - לדאוג לרעבים. עלינו, כלל ישראל כולו, מוטל לדאוג שלא יישאר יהודי רעב בליל הסדר, וזה מה שאנחנו עושים כאן".
אך בצדי ההמולה והתכונה הגדולה יש את המועקה השקטה, הצביטה בלב, המחשבה על מאות משפחות שעדיין לא בטוחות שיזכו לקבל סעודות ליל הסדר. מאות משפחות וילדים מחכות ברגעים אלו לטלפון המרגיע מ'בית התבשיל' שיבשר להם שזה בסדר, הם 'בפנים', הם יקבלו את סעודות החג מ'בית התבשיל'. זה תלוי בנדבת ליבו של הציבור.
זרם הבקשות שמגיע ללא הרף ל'בית התבשיל' לקראת חג הפסח השנה הוא חסר תקדים, הסיפורים קורעי הלב לא מפסיקים לזעזע: משפחות שמצאו עצמן ללא הורה שיבשל להם את החג, אם בגלל שהאמא מאושפזת בעצמה בבית חולים, או נאלצת לשהות לצד בן משפחה.
או לחילופין אלמנה צעירה שאין לה כוחות נפש לעמוד ולבשל לדרדקיה, ועוד שלל מקרים כאובים ל"ע שאין כאן המקום לפרט, כשאליהם מצטרפים משפחות מפונים מהצפון והדרום השוהות בדירות שכורות ללא תנאים לבשל ולהעמיד סעודות חג בעצמן.
עם כל הבושה ואי הנעימות, כמוצא אחרון פונות המשפחות האלו, ולרוב זה קורה דרך רב או עסקן ציבורי, ל'בית התבשיל' ומבקשות סיוע במנות מוכנות לליל הסדר, אך כדי ש'בית התבשיל' יוכל להיענות להמוני הבקשות הוא זקוק לנדבת ליבו של הציבור, עליו מתבססת כל פעילותו של הארגון.
כל תרומה נוספת של קמחא דפסחא ל'בית התבשיל' היא 'אנחת רווחה' של עוד משפחה שמקבלת את ההודעה המשמחת שבעז"ה היא תזכה לסעודת ליל הסדר שתגיעה לביתה בכבוד ובדיסקרטיות, בדרך הכי מכובדת.
יהודים יקרים! בעוד קצת יותר משבוע נכריז כולנו בפתחו של ליל הסדר: "כל דכפין ייתי וייכול – כל מי שרעב יבוא ויאכל!" וכאן הבן שואל: "האומנם אבא יקר? היכן הוא העני הרעב שאתה מזמין לאכול על שולחננו, למה הוא לא כאן, על מה אתה סח, אבא"?!
אמת, לא קל לארח פיזית יהודים רעבים ומסכנים בשולחן הסדר שלנו. לא לכל אחד זה מתאפשר. אבל נוסח ההגדה אינו משתנה... כולנו מחויבים, במיוחד בליל הסדר, לדאוג ל'כל דכפין', והדרך הטובה ביותר לקיים זאת בהידור היא באמצעות 'בית התבשיל', שליחו של עם ישראל באירוח והאכלת 'כל דכפין' – כל יהודי רעב, שגדולי הדור שליט"א סומכים עליו את ידיהם בכל עת.
לקראת מבצע חג הפסח תשפ"ד שנמצא בימים אלו בעיצומו, רכש 'בית התבשיל' עופות דגים ובשרים בהשקעה כספית כוללת של סך שניים וחצי מיליון ₪ אך הבקשות שלא מפסיקות להגיע, מאלצות את הארגון להגדיל את הכמויות כל הזמן, לרכוש עוד ועוד מצרכים ולהכין עוד סעודות להשביע נפשות רעבות.
יהודים יקרים! זה הזמן לפעול, מתקשרים עכשיו ל'בית התבשיל ומקיימים את ה'קמחא דפיסחא' המהודר ביותר כדברי השולחן ערוך, מביאים את שמחת החג לאלפי משפחות וילדים, קשישים רעבים ושאר נזקקים ומסכנים שאין מי שידאג להם – והחובה לדאוג להם מוטלת על כולנו.
וכי מי אינו נרעד לנוכח דבריו של הזוהר הקדוש (ח"ב, פח, מתורגם) "בכל המועדים והחגים צריך אדם לשמוח ולשמח מסכנים, ואם הוא שמח לבדו ואינו משמח את המסכנים, עונשו גדול, שהרי הוא שמח לבדו ולא נותן שמחה לאחרים, ועליו הכתוב אומר (מלאכי ב ג) 'וזריתי פרש על פניכם, פרש חגיכם'".
לוחצים כאן לאתר 'בית התבשיל' שולחים סעודת חג למשפחה רעבה, ובעז"ה בליל הסדר הקרוב, כשתכריזו בשמחה ובחדווה בביתכם את הקריאה 'כל דכפין ייתי וייכול' תדעו בוודאות שבעוד בית יהודי מסובין כעת סביב שולחן הסדר בשמחה ובלב קל – בזכותכם, בזכות הסעודה ששלחתם להם.
