ממייסדי קרית הרצוג: הרב שמואל קלנר ז"ל

במוצש"ק פרשת צו – פרה, התעטפה שכונת קריית הרצוג בבני ברק ביגון קודר, עם שמיעת הרמקולים שהכריזו על הלווייתו של ר' שמואל קלנר ז"ל.

רבים הכירו את המנוח שהיה ממייסדי קריית הרצוג התורנית לפני כחמישים שנה. ר' שמואל שנולד בל"ג בעומר שנת תש"ט היה בן בכור להוריו שהיו ניצולי שואה, שרדו בניסים ונישאו לאחר השואה. תחילה התגוררה המשפחה ברחובות, ובעצת החזו"א עברו לבני ברק למען חינוך הילדים.

כבר מגיל מאוד צעיר ר' שמואל היה אות ומופת לרגישות לזולת ועשיית חסד בכל מאודו, יהודי שאיש  מעולם לא ראה אותו יוצא מכליו, צועק או כועס, או אומר מילת גנאי ותוכחה. איש חסד כפשוטו, "עמוד החסד של הקהילה" כפי שהגדירו אותו כל מכריו. איש שהתמסר לחסד וחי את חייו למען אחרים. לא ויתר על תפילה במניין ועל השיעורים כסדרם, גם כאשר התמודד עם עניינים רפואיים קשים עד למאוד. תמיד היה שגור על לשונו שמויתור לא מפסידים.

לדוגמא הזכיר את המעשה הנורא שאירע בבחרותו עת יצא עם חבריו ורבותיו בישיבת פרשבורג לתפילה בציון הרשב"י. המשאית התהפכה ושלושה מחבריו נהרגו וחלק גדול נפצעו, הוא עצמו נפצע קל מאוד מכיוון שישב בקצה הספסל ועף החוצה בשעת התאונה וכך ניצל. כולם רצו לשבת בפנים ואני ויתרתי וישבתי בקצה וכך ב"ה קיבלתי מתנת חיים בזכות רשב"י.

בהלוויה הספידוהו המרא דאתרא הגאון רבי יהודה אריה שוורץ שסיפר על התמסרות המנוח לתורה תפילה וחסד. הגאון רבי משה שטיין רב בית הכנסת, עמד על מעלת ה'עשרה ראשונים' של המנוח ועל התפילה המיוחדת שלו גם בזמנים שהיה צריך מסירות נפש של ממש כדי לילך לביה"כ. הגאון רבי יוסף נח טוננפלד שהמנוח השתתף בשיעוריו במשך שנים רבות, סיפר על מעלותיו בתורה עבודה וגמילות חסדים, כשהחלק של גמ"ח נעשה באופן מעורר התפעלות. לדוגמא הזכיר שכאשר שאלו את המנוח האם במקרה הדירה פנויה לשבת, היה תמיד נענה בחיוב ודואג לסדר לעצמו מקום אחר לשבת כדי לזכות במצוות הכנסת אורחים מכובדת.

בנו ר' אברהם קלנר הצביע על הטלית שהמנוח עטוף בה, טלית שלמרות הכביסה שעברה, ניכר בה שהיא ספוגה בדמו של הנפטר שפרץ בעיצומה של תפילת שחרית בבית הכנסת, אות ומופת למסירות נפש לתפילה במניין. הבן גילה לציבור שאביו מתמודד מזה עשרים וחמש שנה עם אירועים רפואיים קשים, אך מעולם לא התלונן, וקיבל את הייסורים באהבה. הבן עודד את השומעים ואמר שאפשר לחיות שנים רבות עם מחלות קשות, ולנצל כל יום לתורה ומעשים טובים. הוא הוסיף שאביו חי מכיוון שחי חיים עם ערך. ערך זה ענווה רחמים וכף זכות, שר' חיים שמואלביץ מביא ראיות שכל אחת משלושת המעלות מזכה את בעליהן שאינו עומד בדין, אלא מתנהגים עמו משמיים ברחמים.

הבן סיפר על ההשגחה השמיימית שליוותה את אביו בשבועות האחרונים בהם שהה בבית החולים, על הקידוש ה' הגדול, על הדיונים עם הרופאים הבכירים בהלכות חולה הנמצא בסכנה גדולה. הבן שיבח את אמו שעמדה לימין בעלה במסירות, ומידי יום ישבה לצידו והשגיחה ודאגה שיקבל את הטיפול הטוב ביותר. כל הרופאים והאחים והאחיות בטיפול נמרץ ובמחלקה הסמוכה ידעו שמטופל כאן אדם יקר עד למאוד, יהודי שמעולם לא כעס ולא רב עם איש, אלא עסק בחסדים אפילו ממיטת חוליו. הייתה אף הוראה מיוחדת של מנהלי המחלקות, שיש לפעול מעל ומעבר עבורו כדי להאריך את חייו ככל שניתן.

ביום שישי עש"ק היה סימן שהבהיר למשפחה שהקץ קרב והם אמרו אתו וידוי וקבלת עול מלכות שמיים. לפני שבת זכה המנוח לביקור של הגאון רבי שמעון גלאי שבכה בכי תמרורים ואמר תהילים.

בליל שבת קודש לאחר זמירות השבת ואמירת קריאת שמע שהסתיימה בפסוק 'בידך אפקיד רוחי', השיב המנוח את נשמתו בקדושה ובטהרה. הבן ציין שתאריך הפטירה הוא יום ההולדת של האם. אמא, אף אחד במשפחה לא ישכח לבוא מידי שנה ליארצייט ולאחל לך מזל טוב ביום ההולדת שלך. בנו ר' נתן קלנר סיפר על המידות המיוחדות של האב וציין את המסירות נפש ללימוד ותפילה, ואת החסד העצום והיד הנדיבה של המנוח. לדוגמא ציין שמיד לאחר חופתו נמסר שיעור הדף היומי בחתונה ע"י המגיד שיעור הקבוע הרב טוננפלד, עם משתתפי השיעור וכמובן אב החתן שלא ויתר על לימודו.

מסע הלוויה המשיך לכיוון כיכר אחים מאיר, שם הספידו הרב ישראל הלברשטיין תוך שהוא מציין שהמנוח היה איש של שלום עם פקחות גדולה, וידע תמיד לברוח ממחלוקות ולתת הרגשה נפלאה לכל אחד ואחד.  בבית החיים הספיד חתנו ר' משה פרנקל שסיפר על היחס המיוחד של השווער כלפי חתניו ונכדיו ואף לכל אדם באשר הוא. הוא היה גיבור לעבודת ה', על אף הקושי והחולשה הגדולה לא ויתר על שום דבר שבקדושה, על חסד והשתתפות בשמחות.

בהשגחה גלויה נמצא למנוח קבר בבית החיים פוניבז' סמוך ממש לקברי הוריו שם נטמן.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

בחדרי חרדים