פרשיית אלי פלדשטיין - עו״ד שלמה פלדשטיין אחיו של אלי למימרן ב׳קול חי׳: ״אנחנו בסיטואציה לא פשוטה, החודש האחרון עבר כמו נצח. אנחנו מבינים שהבנאדם פשוט נעלם. רק בשעות הערב צצה לנו איזו ידיעה שיש פרשייה שבגינה הוא נעצר. הוא נעצר בצורה ברוטאלית, הגיעו 15 רעולי פנים עם רובי M16, הפכו לו את הבית, הגיעו עם לנד קרויזרים, פשוט מעלימים אותו״.
מחולל הרפורמה המשפטית על הקריסה: "המלצתי לאנשים שיחפשו עבודה"
יו"ר פורום 'קהלת': "אנחנו עכשיו במלחמה קיומית. אנחנו צריכים להילחם ביחד, והרפורמה פחות חשובה ממה שאני חשבתי" | על עצירת התרומות: "הודעתי לעובדים שיש לנו לחץ פיננסי עכשיו, והמלצתי לאנשים שיחפשו עבודה"
פרופ' משה קופל צילום: Hadas Parush/Flash90
אחרי הפגיעה בתרומות בעקבות מחאת מתנגדי הרפורמה המשפטית, הודיע השבוע פורום קהלת על קיצוץ בפעילותו. בריאיון לשלמה פיוטרקובסקי במוסף "יומן" של 'מקור ראשון' מנתח יו"ר הפורום פרופ' משה קופל את הנסיבות שהביאו למכה שספג מכון המחקר הימני, מקווה שהקריאה לאחדות תתורגם להסכמות בין המחנות ומסביר מה השתנה בתפיסת עולמו אחרי שבעה באוקטובר.
על שינוי הגישה אצלו בעקבות מלחמה: "כולם מדברים על הצורך באחדות ועל החשיבות שלה. אלה לא רק דיבורים, אנשים באמת מרגישים את זה. יש רצון עז ל'ביחד'. זה נפלא, אבל זה רחוק מלהיות מספיק. כל אחד יכול לדבר על אחדות, כשמה שהוא מתכוון באמת הוא שכולם יעשו מה שהוא רוצה.. אבל השאלה היא מה המחיר שהם מוכנים לשלם, וזה כבר יותר קשה".
לדבריו, "אני אישית הרגשתי בעקבות המלחמה כמו בני זוג שרבים על נושא מסוים, ויכוח קשה ונוקב שבו כל אחד בטוח שהוא או היא צודק או צודקת. אבל אז מתגלה חלילה במשפחה איזו מחלה קשה, ושניהם פשוט מבינים שזה שטויות. כל אחד מהם אומר לעצמו 'רבנו על דברים חשובים, אבל לא כל כך חשובים. עכשיו יש לנו פרספקטיבה ואנחנו מבינים שיש דברים הרבה יותר חשובים'. אז ככה אני מרגיש עכשיו. אולי לפני המלחמה לא הייתה פרספקטיבה להבין שהנושא של הרפורמה המשפטית הוא חשוב וכבודו במקומו מונח, אבל אנחנו עכשיו במלחמה קיומית. אנחנו צריכים להילחם ביחד, והרפורמה פחות חשובה ממה שאני חשבתי".
על עצירת התרומות למכון אומר פרופ' קופל ל'מקור ראשון': "במשך 12 שנה פעלנו כאן על בסיס תורם מרכזי אחד, שזה היה מאוד נוח לנו. זה אִפשר לנו לא לחפש כותרות אלא לעסוק בעבודה שלנו, אבל כמובן שיש עם זה חשיפה מסוימת. קרה מה שקרה, אנשים הטרידו את התורם הזה, והוא החליט שהוא יפסיק לתרום לנו. הוא פשוט לא רצה לסבול".
הוא הוסיף, "אני מבין בן אדם שאומר 'אני לא רוצה לתרום כסף כדי לסבול. התורם הודיע לנו על כך כבר לפני תשעה חודשים, ומאז אנחנו פועלים להרחיב את מקורות המימון שלנו, אבל מטבע הדברים זה לוקח זמן. בעקבות זאת עשיתי את הדבר האחראי והודעתי לעובדים שיש לנו לחץ פיננסי עכשיו, והמלצתי לאנשים שיחפשו עבודה. לא פיטרתי עדיין עובדים, אבל המלצתי לעובדים שלטובתם, מכיוון שיש לחץ כזה, אני ממליץ להם לחפש הזדמנויות אחרות. בכל מקרה אני מתכוון להחזיק פה מספיק אנשים כדי שאת עיקר העבודה נוכל לעשות."
במבחן התוצאה, הרפורמה לא עברה. נכשלתם?
קופל משיב: "מצד אחד הצלחנו כי העלינו על סדר היום הציבורי נושא שקודם לכן איש כמעט לא עסק בו, והפכנו אותו לנושא הכי מדובר במדינה. מצד שני נכשלנו בינתיים, בזה שלא הצלחנו להעביר את התיקונים הדרושים. וכן, כשאתה עוסק בענייני מדיניות אתה לפעמים משלם מחיר, זה נכון".
היית עושה משהו אחרת?
"מכיוון שעיקר העבודה שלנו זה לחקור ולהמליץ, אני לא חוזר בי משורה אחת", מצהיר יו"ר פורום 'קהלת'. "אני חושב שהמחקר שלנו היה רציני, ושההמלצות שלנו טובות ומאוזנות. מה שקרה במשחק הפוליטי אחרי זה, שם בוודאי הרבה מאוד דברים היו יכולים להיעשות אחרת. אבל זו כבר פעילות של אנשים אחרים, ואני לא רוצה לשפוט אנשים אחרים. לא אני קבעתי מה מההמלצות שלנו ייכנס לרפורמה ומה לא. אנחנו גם לא קבענו מה הקצב הראוי לקדם את זה, ואיזה שיח לנהל סביב זה. כל זה לא בידינו".
"אני לא חושב שזה נעשה באופן מושלם", מודה פרופ' משה קופל, "אבל אני לוקח בחשבון שלמחליטים יש תמריצים שונים מהתמריצים שלנו כמכון מחקר. אם אתה שר בממשלה, חבר כנסת, יו"ר ועדה, יש לך הרבה מאוד שיקולים. אתה פוליטיקאי, אתה צריך להיבחר שוב, יש לך בייס שאתה צריך לרצות..".
(הריאיון המלא מתפרסם השבוע במוסף יומן של 'מקור ראשון')
