פרשיית אלי פלדשטיין - עו״ד שלמה פלדשטיין אחיו של אלי למימרן ב׳קול חי׳: ״אנחנו בסיטואציה לא פשוטה, החודש האחרון עבר כמו נצח. אנחנו מבינים שהבנאדם פשוט נעלם. רק בשעות הערב צצה לנו איזו ידיעה שיש פרשייה שבגינה הוא נעצר. הוא נעצר בצורה ברוטאלית, הגיעו 15 רעולי פנים עם רובי M16, הפכו לו את הבית, הגיעו עם לנד קרויזרים, פשוט מעלימים אותו״.
לאן נעלמה היימנוט? "אנחנו עדיין בלי קצה חוט"
31 ימים חלפו מאז נעלמה הילדה בת ה- 9 ממרכז הקליטה בצפת | במשטרה מודים: "אנחנו עדיין בלי קצה חוט" | יו"ר ועדת הקליטה: "לא נוריד את החיפושים מסדר היום – היימנוט היא הילדה של כולנו".
חיפושים בצפת צילום: דוד כהן, פלאש 90
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) התכנסה לדיון בנושא תנאי מגוריהם של בני העדה האתיופית במרכזי הקליטה בארץ. עדכון סטטוס חיפושים אחר הילדה היימנוט קסאו.
היימנוט קסאו בת ה- 9 נעלמה ב-25 בפברואר 2024, ממרכז הקליטה ברחוב צה"ל 9 בצפת. בתיעוד האחרון שלה שפורסם, היימנוט וקרובת משפחתה נראות מחלקות עלונים ברחובות צפת. הסוכנות היהודית הציעה פרס כספי בסך 100,000 ₪ לכל מי שימסור מידע למשטרה שיביא למציאתה.
ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות הבטיח בדיון: "אנחנו לא נוריד את החיפוש של היימנוט מסדר היום, הילדה הזאת היא הילדה של כולנו. יש ילדה בת 9 שנעלמה כאילו בלעה אותה האדמה וזה צריך להדאיג את כולנו. החיפושים אחר היימנוט זאת משימה של החברה הישראלית כולה. המטרה שלנו זה להבין שכל הרשויות עושות הכל כדי למצוא את הילדה ולהשיב אותה לביתה. אי אפשר להתעלם מהחיוך של היימנוט שמשתקף מתוך התמונות שלה ואני מקווה ומאמין שהיא תשוב למשפחתה בקרוב. אני רוצה לראות יותר חברי כנסת שלוקחים חלק בתהליך החיפושים אחר היימנוט".
לדברי טספאי קסאו, אבא של היימנוט: "מאז שהיא נעדרת לא הצלחנו למצוא קצה חוט כדי לאתר אותה. המשטרה ממשיכה לחפש ואנחנו מקווים ומתפללים שימצאו אותה. החיפושים מתנהלים כרגע באופן רגיל ואנחנו מקבלים עדכונים בכל יום מהמשטרה".
סנ"צ יצחק אבוחצירה, מפקד תחנת צפת אמר בדיון בכנסת כי "החפ"ק של המשטרה נמצא במרכז הקליטה בצפת ע"מ לתת מענה אישי למשפחה. עד היום 1,150 שוטרים השתתפו במאמץ החיפושים יחד עם עוד אלפי מתנדבים. כל היחידות הצבאיות שקשורות לאיתור נעדרים השתתפו בחיפושים. אנחנו סורקים בצורה יסודית את כל השטחים שעוטפים את מרכז הקליטה ואת העיר צפת. עברנו כל דירה ותחקרנו כל תושב במרכז הקליטה. כל כיוון של חקירה נבדק עד היסוד ואנחנו עדיין בלי קצה חוט. יש מספר כיווני חקירה שנבדקים שלא זה המקום לפרט אותם. בדקנו האם יש קשר בין ההיעלמות של היימנוט לבין ההיעלמות של מוישי קליינרמן לפני שנתיים - הגענו למסקנה שאין קשר בין המקרים".
"ח"כ פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): "היימנוט היא הבת של כולנו. ילדה בת 9 לא נעלמת ככה סתם. נקודת ההנחה צריכה להיות שהיימנוט עדיין נמצאת בחיים. אנחנו מתפללים שימצאו את היימנוט בריאה ושלמה".
משה פינס, משנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה ציין בדיון כי "שר העלייה והקליטה ביקר במוקד החיפוש כבר 5 פעמים, צוות מקצועי של המשרד מבקר שם ברמה היום-יומית. ההיעלמות של היימנוט זה אירוע קשה ואנחנו מחוייבים לו בצורה המלאה ביותר".
לדברי שי פלבר, סמנכ"ל היחידה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית: "הסוכנות היהודית הציעה פרס בסך 100 אלף שקלים למי שימסור למשטרה מידע שיוביל למציאתה של היימנוט. במקביל, הסוכנות היהודית מביאה אוטובוסים עם מאות מתנדבים מתוכניותיה השונות שלוקחים חלק בחיפושים. שר העלייה והקליטה, אופיר סופר ויו״ר הסוכנות היהודית, דורון אלמוג מלווים את הנושא מקרוב וביקרו את המשפחה במרכז הקליטה בצפת. הסוכנות היהודית פועלת בשותפות מלאה עם משרד העלייה והקליטה, ונמשיך לעשות כל מה שצריך כדי לסייע למשפחה ולמשטרה על מנת להחזיר את היימנוט הביתה".
הבטאמו יוסף, הממונה על קליטת יוצאי אתיופיה בסוכנות היהודית אמר: "צוות מרכז הקליטה המופעל על ידי הסוכנות היהודית עוטף את המשפחה מבחינה רגשית וכלכלית, בין היתר בהצמדת חונכות לילדי המשפחה, ותגבור בעובדים סוציאליים דוברי אמהרית. סייענו לאביה של היימנוט לחזור במהרה לישראל מביקור משפחתי באתיופיה ואני מלווה מקרוב ובאופן אישי את בני המשפחה".
היעלמותה של היימנוט העלתה לסדר היום את התנאים שבהם חיים מרבית העולים מאתיופיה במרכזי הקליטה. בישראל פועלים 25 מרכזי קליטה ברחבי הארץ, 18 מהם לעולים מאתיופיה ו-7 לעולים ממדינות שונות. אין מרכזי קליטה ייעודיים לעולי אתיופיה באזור המרכז, אלא רק בצפון ובדרום. חלק ממרכזי הקליטה הם בבעלות הסוכנות היהודית, וחלקם מושכרים במימון משרד העלייה והקליטה. לפני נתוני הסוכנות היהודית, שוהים כיום 6,272 עולים חדשים מאתיופיה במרכזי הקליטה. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכון ליולי 2023, העולים מאתיופיה מהווים 85% מהאוכלוסייה שמתגוררת במרכזי הקליטה, זאת על אף שחלקם של יוצאי אתיופיה מכלל העולים עמד בשנים 2022-2018 על 3% בלבד. משך השהייה הממוצע של העולים מאתיופיה השוהים במרכזי הקליטה הוא כשנתיים, ובמקביל, משך השהייה הממוצע של העולים ממדינות אחרות נע בין חצי שנה לשנה.
במשרד העלייה והקליטה טוענים כי הם מנהלים פיקוח ובקרה שוטפים במרכזי הקליטה באמצעות ביקורים פיזיים. משרד העלייה והקליטה גיבש תוכנית סדורה למעקב ובקרה על איכות המבנים בהם מתגוררים אוכלוסיית העולים. ע"מ לעודד את היציאה ממרכזי הקליטה, במשרד העלייה והקליטה פועלים לעודד את העולים לצאת לחיים עצמאיים, בין היתר באמצעות נוהל רכישת דירה בתיאום עם משרדי הממשלה והצעת פתרונות דיור ציבורי לזכאים לכך.
לדברי אולגה דדון, סמנכ"לית דיור במשרד העלייה והקליטה: "אנחנו מחלקים מענקים מוגדלים לשכירות דירה ברחבי הארץ כדי לעודד עולים לצאת ממרכזי הקליטה. המענק ליחיד עומד על 90 אלף שקלים והוא נפרס על פניי 5 שנים. אין לנו אינטרס להשאיר את העולים במרכזי הקליטה ואנחנו רוצים שכולם ישתלבו בחברה".
הבטאמו יוסף, הממונה על קליטת יוצאי אתיופיה בסוכנות היהודית אמר: "העולים במרכזי הקליטה מקבלים דירה משופצת ומאובזרת, מעטפת בתחום ההעשרה והרווחה, כולל לימודי עברית והכשרה לתעסוקה. הסוכנות היהודית השקיעה 14.5 מיליון ש״ח בשנתיים האחרונות בהכשרה לתעסוקה לעולים, בין היתר בתחום ההייטק, נהגי תחבורה ציבורית ומטפלות לגיל הרך. 95% מהעולים במרכזי הקליטה השתלבו בתעסוקה ולקראת יציאתם לדיור קבע, הם מקבלים ייעוץ פיננסי מעמותת עוגן ביוזמת המשרד העלייה והקליטה ובשיתוף הסוכנות היהודית".
