מרדכי הלפרין: דיון הקבינט היה "לחוץ" מאוד, בויכוח על פרטי ההסכם. בשלב מסוים נתניהו אמר: "אני מבקש שעד תשע ורבע נסיים. חייבים להתקדם כי ביידן רוצה לנאום". בפועל חרגו כשעה מהמועד המתוכנן על ההכרזה הישראלית להפסקת אש.
החלטה גורפת: שלושה מינים של בעלי חיים ימיים נכנסו לרשימת המוגנים
בצל המלחמה: כ-80 מדינות השתתפו בוועידה והצביעו בעד הגנת כרישים בסכנת הכחדה בים התיכון | רשות הטבע והגנים הצליחה לצרף שלושה מינים נוספים של בעלי חיים ימיים לרשימת המינים המוגנים, מה שאוסר לדוג אותם בים התיכון
המינים שנוספו לרשימת המוגנים צילום: פקחי רט"ג
מדינות העולם בעד הכרישים - 80 מדינות הצביעו בעד הגנת הכרישים בסכנת הכחדה חמורה בים תיכון
בצל המלחמה, רשות הטבע והגנים הצליחה לצרף שלושה מינים של בעלי חיים ימיים לרשימת המינים המוגנים על ידי האמנה הבינלאומית למינים נודדים
כ-80 מדינות השתתפו בוועידת האמנה שהתקיימה השנה באוזבקיסטן זו הפעם ה-14
אירוע מרגש נרשם השבוע, כאשר המושב הארבעה עשר של 'ועידת הצדדים לאמנה לשימור מינים נודדים של חיות בר אישרה את בקשתה של ישראל ונציגה מרשות הטבע והגנים להוסיף שלושה מינים נוספים של כרישים ובטאים לאמנה המגינה על החיות ואוסרת לדוג אותם בים התיכון. בין המדינות המשתתפות בכנס גם מדינות שאין להם קשרים דיפלומטיים עם ישראל, כמו אירן ודרום אפריקה. מרגש לראות שגם בתקופת המלחמה, כלל המדינות השאירו את הפוליטיקה בצד כדי להגן על חיות הבר.
האמנה לשימור מינים נודדים של חיות בר נוסדה במטרה לקדם שיתוף פעולה בשמירה על המינים הנודדים בין המדינות השונות ברחבי העולם. רשות הטבע והגנים מייצגת את מדינת ישראל באמנה מאז שהצטרפה אליה בשנת 1983. האמנה קובעת כללים מחייבים לשמירה על מאות מינים נודדים ביבשה, באוויר ובים. פעם בשלוש שנים נציגי כל המדינות נפגשים בוועידה, ובין היתר מחליטים על עדכונים למינים המוגנים באמנה. זהו מנגנון חשוב המאפשר לדאוג למצבם של המינים המקומיים כאשר הם יוצאים מחוץ לתחום גבולות המדינה. שיתוף הפעולה הבינלאומי באמצעות האמנה חשוב כדי לקדם את המדיניות שלנו בשמירת טבע בהיקף גדול יותר ומחוץ לגבולות המדינה.
לוועידה הנוכחית, הגישה רשות הטבע והגנים הצעות לשמירה על שלושה מינים של דגי סחוס (כרישים ובטאים) המסווגים ברשימה האדומה של הארגון העולמי לשמירת טבע (IUCN) כמינים בסכנת הכחדה חמורה בעולם ובים התיכון: גיטרן אטלנטי, טחן פר ואברתן רחב-שן. אחד מהשלושה, הגיטרן האטלנטי, נפוץ בישראל אך נכחד מרוב ים התיכון. מין זה נלכד כיום בעיקר במערב אפריקה כי הסנפירים שלו מבוקשים מאוד במזרח הרחוק ונמכרים לשם ולכן המין סובל מדיג יתר. הנקבות עולות ממים עמוקים באביב לצורך השרצה / המלטה במים רדודים ושם נלכדים בנטל. שני המינים האחרים נכחדו ברוב ים התיכון והיום נדירים בים התיכון אך עדיין נלכדים במערב אפריקה.
ד"ר סיימון נמצוב, אקולוג ומנהל יחסים בינלאומיים ברשות הטבע והגנים: "מדובר בהישג משמעותי למען שמירה על חיות הבר. בעלי החיים אינם מכירים את הגבולות אותם קבע האדם, לכן הם צריכים שנתגייס כולנו יחד להגנה עליהם. הצעותינו התקבלו ללא התנגדות ואפילו מצרים הביעה תמיכה. ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום המינים הנודדים והתרשמתי שמדינות רבות ישמחו לשיתופי פעולה".
