אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
פרופ' טרכטנברג: משמעות הורדת הדירוג לאזרח הישראלי
המשמעות של הורדת הדירוג היא שהכלכלה הישראלית נתפסת כמסוכנת יותר, פרמיית הסיכון על חובותיה של המדינה תעלה בהתאם, ועל כן תשלומי הרבית יתפסו נתח גדל יותר מתקציב המדינה על חשבון תקציבים אחרים, מביטחון ועד חינוך ובריאות, מה שישפיע ישירות על הכיס של כולנו | והאם ניתן עדיין לשנות את הגזרה?
נתניהו ופרופ' טרכטנברג צילום: פלאש 90
הכלכלן פרופסור (אמריטוס) מנואל טרכטנברג שכיהן עד לא מזמן כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, מסביר כיצד תשפיע הורדת דירוג האשראי של ישראל ע"י חברת מודי'ס על הכלכלה הישראלית.
תחילה הוא מסביר כי "לפני 36 שנה ישראל נכללה לראשונה בין המדינות שמדורגות כלכלית ע"י חברות הדירוג החשובות בעולם (הראשונה הייתה S&P, אחריה מודי'ס ופיץ'), ומאז הדירוגים של המשק הישראלי רק הלכו והשתפרו, לעולם לא ירדו".
כעת, "ב-8/2/24 חברת מודי'ס הודיעה על הורדת הדירוג, וגם קבעה תחזית שלילית (negative outlook) להמשך, כלומר, שיש סיכוי שהדירוג ירד עוד בעתיד הלא רחוק. זו מכה קשה לא רק בהקשר הכלכלי, שהרי אנחנו חיים בעולם שבו אין הפרדות – ההיבט הביטחוני, המדיני, הכלכלי, הפוליטי והחברתי חוברים יחדיו וקובעים בצוותא את גורלן של מדינות".
הסיבות להחלטה הדרמטית
הוא כותב: "אכן, הדוח של מודי'ס מתייחס בהרחבה לא רק למלחמה והשלכותיה הכלכליות, אלא להיבטים אחרים שמייצרים כמכלול את התמונה השלילית שהובילה להחלטה: העדר אופק מדיני או תכנית ברורה ל"יום שאחרי"; הכתף הקרה שממשלת ישראל הפנתה להצעה של ארה"ב ומדינות מתונות באזור ל"עסקה גדולה" לרבות נורמליזציה עם סעודיה; חוסר היציבות הפוליטית, בפרט עם התפרקותו הצפויה של קבינט המלחמה, שתלווה בחידוש הקיטוב הפוליטי התסיסה החברתית; היחלשות מוסדות המדינה ובפרט הרשות המבצעת והמחוקקת; כל אלה צוינו מפורשות בדו"ח כגורמים המגבירים את אי הוודאות והסיכונים המתלווים לכך, ועל כן מטילים ספק ביכולתה של ישראל להתאושש מהסבך בו היא נתונה.
מהעבר השני הדוח משבח את החוסן של המשק הישראלי, את העצמאות של מערכת המשפט ושל בית המשפט העליון אשר ביחד עם החברה האזרחית מנעו את הרפורמה המשפטית, את מדיניותו של בנק ישראל ואת היציבות של המערכת הבנקאית (ראוי להזכיר שכל אלה שימשו עד לא מזמן כשק חבטות במגרש הפוליטי).
המשמעות של הורדת הדירוג היא שהכלכלה הישראלית נתפסת כמסוכנת יותר, פרמיית הסיכון על חובותיה של המדינה תעלה בהתאם (אם כי בחלקו זה כבר קרה, הורדת הדירוג רק מתקפת זאת), ועל כן תשלומי הרבית יתפסו נתח גדל יותר מתקציב המדינה על חשבון תקציבים אחרים, מביטחון ועד חינוך ובריאות. יתרה מזאת, גם הפירמות הישראליות ישלמו יותר על הלוואותיהן, בטח אלו שפועלות בשווקים בינלאומיים. מכאן שלהורדת הדירוג יש השלכות כלכליות ממשיות, ופוגעת ברווחה של כולנו.
הדוח מביע גם חשש כבד לגבי החזית הצפונית, מצטט הערכות של משרד האוצר על התכווצות התוצר הלאומי ב-1.5% (קרי, צמיחה שלילית) במקרה שתתפתח מלחמה מול חיזבאללה, ומזהיר בפני השלכות הרות גורל מתרחיש כזה.
חשוב לציין שחברות הדירוג עוקבות באדיקות ובאופן שוטף אחרי מה שמתרחש כאן, שוב, לא רק בפן הכלכלי הצרוף אלא מכל היבט שמשליך גם על הכלכלה, ועל כן אין דרך להסתיר או ליפות את התמונה כלפיהן. במובן זה דוחות אלה משמשים כמראה בה משתקפת המציאות בישראל ללא פילטרים וללא התחכמויות, וכך היא מופצת בעולם. וכן, זה משפיע, בפרט על שחקנים כלכליים שיושבים על הגדר אל מול חלופות השקעה במדינות אחרות, ומופתעים לאחרונה לרעה ממה שמתרחש בישראל. מוטב שגם אנחנו נתייחס לתמונה זאת ברצינות הראויה, וניקח זאת בחשבון משבאים להחליט החלטות כבדות משקל על המהלכים הבאים. השיקול הכלכלי לעולם לא יהיה ולא צריך להיות השיקול המכריע אל מול השיקול הביטחוני, אבל אסור שיעדר מן הדיון – אחרי הכול, אנחנו רוצים לא רק לנצח (יהיה הפירוש של ניצחון אשר יהיה), אלא גם לקיים חיים משגשגים ואיכותיים ביום שאחרי".
