מרדכי הלפרין: דיון הקבינט היה "לחוץ" מאוד, בויכוח על פרטי ההסכם. בשלב מסוים נתניהו אמר: "אני מבקש שעד תשע ורבע נסיים. חייבים להתקדם כי ביידן רוצה לנאום". בפועל חרגו כשעה מהמועד המתוכנן על ההכרזה הישראלית להפסקת אש.
בית המשפט הרשיע: החברה האחראית על אירוע דליפת הנפט תשלם מיליונים
לאחר חקירה פלילית שניהלה המשטרה הירוקה והגשת כתב אישום באירוע דליפת הנפט בשמורת עברונה שהתרחש ב2014, בית המשפט הרשיע את חברת קצא"א בגין אחריות לאירוע דליפת הנפט וכן באחריות לזיהום שנגרם כתוצאה מכך
דליפת הנפט בשמורת עברונה צילום: המשרד להגנת הסביבה
בעקבות החקירה הפלילית שניהלה המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה והגשת כתב האישום על ידי פרקליטות המדינה ובליווי המשרד, בעניין דליפת הנפט בשמורת עברונה: בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע במסגרת הסדר טיעון את חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון בע"מ) בגין אחריותה לאירוע דליפת הנפט בשמורת עברונה, שהתרחש בדצמבר 2014, וכן באחריות לזיהום שנגרם כתוצאה מכך
לצד קצא"א, במסגרת הסדר הטיעון, הודו והורשעו שני בעלי תפקידים בחברה אשר נושאים, כל אחד לפי חלקו, באחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לפגיעה אקולוגית זאת, מהגדולות שאירעו במדינה
כזכור, מכתב האישום שהוגש באמצעות המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש בשנת 2021, לאחר חקירה שניהלה המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה כנגד חברת קצא"א ומנהליה, עלה כי במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו כ-5,000,000 ליטרים של נפט גולמי, אשר זרמו על פני הקרקע וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה.
כתוצאה מהאירוע, נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית באזור נזקים רבים. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים, וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי-גידול. כמו כן, נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור. סך השטח אשר ספג את הפגיעה על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100,000,000 שקל.
הסדר הטיעון מאפשר השתת ענישה הולמת תוך ייעול ההליכים המשפטיים, בהינתן הזמן הרב שחלף מקרות האירוע. חברת קצא"א הורשעה באופן מלא בכלל העבירות שיוחסו לה בכתב האישום המקורי, ביניהם זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך לרשות הרבים וכן גרימת ריח חזק או בלתי סביר.
שלומי לוי, סמנכ"ל הביצוע בקצא"א בעת קרות האירוע, הורשע באחריות כנושא משרה ביחס לעבירות לפי חוק המים, חוק שמירת הניקיון, וחוק מניעת מפגעים. חיים בר סלע, אשר שימש כמנהל הביצוע בשטח, הורשע בעבירות לפי חוק המים וחוק מניעת מפגעים, וכן כמסייע להשלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך רשות הרבים, לפי חוק שמירת הניקיון.
הצדדים יעתרו בהסכמה להשתת ענישה אשר תהלום את הפגיעה החמורה בערכים הטבעיים ובסביבה.
לפי ההסדר, על קצא"א יוטל קנס והתחייבות בשיעור הגבוה ביותר שניתן בנסיבות העניין – 1,562,000 שקל וכן סכום זהה כהתחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה למשך 3 שנים. על לוי, יוטל קנס בגובה 35,000 שקל וכן התחייבות בגובה 70,000 שקל להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך 3 שנים. על בר סלע, יוטל קנס בגובה 20,000 שקל וכן התחייבות בגובה 40,000 שקל להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך 3 שנים, זאת לצד שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות. טיעונים לאימוץ הרכיב העונשי שבהסדר הטיעון יישמעו בחודש אפריל הקרוב.
כזכור, בעקבות האירוע, ובמקביל להליך הפלילי, הגישה הפרקליטות בשיתוף המשרד להגנת הסביבה תובענה ייצוגית לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו, ובמסגרת הסכם הפשרה שבו ייצגה את המדינה עו"ד אסנת דפנה מהמחלקה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה ועו״ד אנטוניוס מרשי מפרקליטות מחוז דרום, הוטל על קצא"א, הגורם המזהם, לשאת בעלות תוצאותיו של האירוע ולהעמיד סכום כולל של כ-100 מיליון שקל פיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים.
