בפוניבז' ספדו לרבי ברוך: "מיחידי הדור בלומדות"

במסגרת השיחה השבועית הנמסרת מראש הישיבה הגר"ש מרקוביץ מידי מוצאי שבת בישיבה הקדושה, הספיד אמש (מוצאי שבת יתרו) ראש ישיבת פוניבז' בדברי זכרון נרגשים ללמוד מדרכיו של ראש הישיבה הגאון רבי ברוך זצ"ל.  

הגר"ב זצוק"ל ויבדלחט"א הגר"ש הם ידידים מנערותם משנות התעלותם בישיבת פוניבז', שהקשר ההדוק בין גדולי הדור נשמר לאורך כל השנים, לפני כשנה הגיע הגר"ב ויסבקר, למרות חולשתו הגדולה, לחתונת נכדו של רה"י הגר"ש. לפני שלושה שבועות הגיע ראש ישיבת פוניבז' בפעם האחרונה לביקור בחדרו בביה"ח מעייני הישועה, ראש הישיבה אף שהה ליד מיטתו ברגעיו האחרונים, בשעת יציאת הנשמה, עד שהחלל התמלא בקריעות השבר והדמעות 'ברוך דין האמת'.

בתוך דברי המספד אמש אמר רה"י: "הגאון רבי ברוך זצ"ל היה ישר מאוד, ישר, וכמו שכותב הרמב"ם "והלך ישר כמו שעשאו האלוקים", הוא היה תלמיד של מרן רה"י הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, והוא ידע ללמוד מזה את הפרטים, ר' שמואל היה אומר כללים, והוא היה יודע להמשיך את הפרטים, הוא היה תלמיד. הוא שמע שיעורים מכל רבותינו, היה אהוב אצל כל ראשי הישיבה, וידע לפתח את כל הפרטים בלימוד התורה."

עוד הוסיף ראש ישיבת פוניבז': "רבי ברוך זצ"ל היה תמיד טרוד, הכרנו עשרות בשנים, משנות צעירותו ועד ערוב ימיו תמיד הוא חיפש לדעת מה הפשט, היה עסוק בזה ממש, להעמיד שני צדדים ולמצוא את הראיות לכל צד, וזה דרכה של תורה. כשרואים תלמיד חכם שמצליח לדעת את כל התורה זה קידוש ד', הנה, רואים שהתורה מצליחה. הוא למד תורה כל היום, והצליח להגיע להבנות עמוקות, הוא היה מיחידי הדור בלומדות, זה היה ניכר לעין. ויחד עם זה היו לו עוד תכונות, מידות טובות, בלי מידות טובות ה'לומדות' משתבשת. צריך להיות אדם ישר, ואם אין ישרות זה גם מפריע להבין את התורה באמת."

בהמשך דבריו הרחיב ראש הישיבה על גדלותו: "ידועים דברי התוס' (כתובות סג.) "דדרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול", כלבא שבוע הדיר את חתנו ר' עקיבא וביתו מנכסיו, הוא חשב שר"ע הוא עם הארץ ולא רצה שביתו תתחתן איתו. אחרי שנודע לו שר"ע נהיה אדם גדול הוא ביקש התרה לנדרו, ור"ע התיר לו כיון שהיה לו פתח התורה לכלבא שבוע שאם היה יודע שהוא יהיה אדם גדול לא היה מדירו. וביארו בתוס' שלא חשיב התרה בנולד, כיון שכך הוא הדרך, מי שהולך ללמוד שנעשה אדם גדול. ולכאו' הדברים לא נראים כך, הרבה מאוד אנשים הולכים ללמוד, אבל יש ממש מתי מספר של אנשים גדולים, וכנראה שיש עוד כמה דברים שצריך לעשותם כדי להיות אדם גדול, והרי מסתמא שזה היה סברתו של כלבא שבוע."

וביאר רה"י: "והגמרא בכתובות מסבירה את הסיבה שרחל רצתה להתחתן עם ר"ע "דהוה צניע ומעלי", היא ראתה את שלמות המידות והצניעות שלו, והיא הבינה שהוא ילמד תורה, והוא יעשה אדם גדול. יש הרבה אנשים מוכשרים, אבל יש הרבה מוכשרים שדואגים להראות לכולם שהם מוכשרים, הם לא מחפשים לעזור לאחרים, בכל מקום אצלם זה "חייך קודמים". וזה היה המעלה שרחל ראתה בר"ע, כלבא שבוע לא האמין שברועה צאן יכול להיות מעלות כאלו, אבל רחל ראתה בו את העומק, את התוכן הפנימי."

הגר"ש הוסיף מזיכרונותיו: "אני זוכר את ר' ברוך מצעירותנו, חוץ מהכל הוא היה צניע ומעלי, ומי שלומד תורה בדרך הזאת - נעשה אדם גדול. והצניעות הזו היא לא רק 'תוספת מעלה' בתורה, אלא קניין מהותי בתורה גופא, הכניעה לתורה - לא לחפש את עצמי בתורה, אלא לבקש את מה שהתורה מתכוונת באמת, כך זוכים לתורת אמת."

"רבי ברוך זצ"ל למד בדרך הזאת, והייתה לו סייעתא דשמיא, התלמידים שלו נמשכו אחריו, הם ראו שזה האמת ונמשכו לזה. תמיד הוא חיפש להוסיף ולקחת מרבותיו עוד משהו, בהסברה, בבהירות [והייתה לו בהירות מיוחדת ונדירה], החזרה, לחזור ולשנן, בלי מנוחה, לא להרפות. יש מי שרוצה ללמוד, אבל ברגע שזה קצת קשה לו הוא מרפה ועוזב. הוא לא היה מוותר אף פעם, לא היה מרחם על עצמו, הוא היה לומד חוזר ויודע, וכך גדלים."

הגאון רבי שמואל סיפר על צמאונו הגדול להעמיד תלמידים: "הוא הגיע מבית פשוט, הוריו היו אנשים פשוטים, והוא הגיע לישיבה בדרך השגחה, הוא הגיע לישיבה ומהרגע הראשון הוא רצה לדעת וללמוד, הוא היה צמא לתורה והשקיע בזה את כל כוחותיו, עוד שנה ועוד שנה, ובזכות זה היה לו סייעתא דשמיא, כבר אז היה לו שאיפה להיכן הוא שואף, הוא רצה לדעת איך מגדלים תלמידים, זה היה כבר מצעירותו, היה לו צימאון ללמד ולהסביר. [כשהיינו לומדים בצוותא נוכחתי כיצד כבר בשנות אברכותו המוקדמות היה עוסק בסוגיית 'ישיבה', איך עושים ישיבה, איך מרביצים תורה, איך מגדלים תלמידים, מה הדרך הנכונה של ההצלחה]."

ראש הישיבה ביאר את ההנאה האמיתית שהייתה להגר"ב זצוק"ל מפשט בסוגיא: "פעם דיברנו, ור' ברוך אמר לי שבחורים לא מבינים, שומעים שיעור ואם לא שומעים איזה חידושים והברקות, זה לא מספק אותם והם לא רוצים לשמוע, והתבטא: "חידושים צריך? תלמדו את הפשט, מה כתוב כאן עוד פעם ועוד פעם". היה לו את האמת בכל סוגיא. וכשיש שאיפות אמיתיות וטהורות, הקב"ה עוזר להגשים אותם."

"עכשיו זה הזדמנות לדבר על אדם גדול, זה הרווח שיש לנו מזה "אגרא דהספידא דלויי" (ברכות ו:), נתרומם מההספד, שכל אחד יחשוב עם עצמו כיצד הוא יכול לגדול, מה מגדל אותו, מה הקב"ה רוצה מאיתנו, הכל דברים גלויים וכתובים, איפה שלא מסתכלים כתוב את זה. אסור לנו להמציא לבד דברים, מי שממציא לבד התורה שורפת אותו, ומי שמחפש לדעת ולהבין מה שהתורה אומרת, התורה מאירה לו." סיים ראש ישיבת פוניבז' את דברי החיזוק והזכרון מגדלותו של רה"י זצ"ל.