ניר דבורי: דובר צה"ל בערבית, אל"מ אביחי אדרעי לתושבי דרום לבנון: "עם כניסת הסכם הפסקת האש, צה"ל ממשיך להיות ערוך בעמדותיו. אין לנוע לכיוון הכפרים אותם צה"ל פינה. אנו נעדכן על המועד הבטוח לשוב לבתיכם".
תצפית עצובה: הבחינו בעטלף ים כשפיו קשור בחוט דייג
מתנדב של רשות הטבע והגנים יצא לצלילה עם חבריו במפרץ השמש באילת, הם פגשו בלהקת עטלפי ים (טחן עינוני) כאשר הבחינו כי לאחד מהם מלופף חוט דייג סביב פיו
עטלף הים שנצפה במפרץ צילום: דורון בראש מתנדב רט"ג
תצפית עצובה במפרץ השמש באילת - טחן עניוני נצפה שפיו תפוס בחוט דייג. גורלו של הטחן הוא מוות בייסורים רעב או זיהום כתוצאה מנמק
דורון בראש מתנדב רשות הטבע והגנים: ״בשעות הבוקר שנרקלנו אני וחבר ואוהב טבע (מירון שגב) במפרץ השמש במפרץ אילת. אנחנו מכירים את המקום כבית גידול ייחודי של עטלפי ים (טחן עינוני); מס' דקות לאחר מכן פגשנו להקה בת 5 פרטים, בגדלים שונים. לדאבונינו ראינו חוט דיג ארוך מלופף סביב פיו של הטחן הגדול; ניסיון לשחרר את חוט הדיג לא הצליח.
"השכיחות של האירועים בהם נלכדים בעלי חיים ימיים מוגנים בפסולת דיג או כתוצאה מפעילות דיג, במפרץ השמש, היא גבוהה; בכל צלילה אני פוגש בעלי חיים לכודים בקרסים, במלכודות, בחוטי דיג וברשתות, לא מזמן שיחררתי דג נדיר מסוג חשמלן מקרסים בבטנו וטחן שנלכד עם קרס בפיו ונכרך סביב סלע ועוד.
רשויות התכנון חייבות להכריז על פנינת הטבע - מפרץ השמש - כשמורת טבע ימית עבורנו ועבור ילדינו, בייחוד בעיר אילת שהים ובעלי החיים בו מהווים חלק בלתי נפרד ממארג החיים המשותף לנו ולהם, וככזה שמפרנס את תושבי אילת״
עומרי עומסי פקח יחידה ימית במפרץ אילת: ״הבטאי חייב לשמור על תנועה במידה והוא נתפס ואינו יכול לנוע הדבר יכול להביא למותו. הטחן עינוני הינו בטאי גדול, המכונה גם עטלף ים, המגיע למוטת כנפיים של עד שני מטרים. בעבר שמם היה טחן נקוד, אבל לאחרונה גילו שהם משתייכים לשני מינים שונים. באוקיינוס האטלנטי המשיכו לקרוא למין זה טחן נקוד ואילו במפרץ אילת ובמקומות נוספים בעולם הוא קיבל את השם טחן עינוני.
ברשות הטבע והגנים מוסיפים כי מפרץ אילת, על מגוון שוניות האלמוגים הקיימות בו, מהווה נכס לא רק לאומי, אלא גם בינלאומי וזאת בזכות עמידותן הגבוהה של שוניות האלמוגים לשינויים אקלימיים המכים קשות בשוניות רבות ברחבי העולם. בבסיס המדיניות לשמירת טבע במפרץ אילת, עומדת כיום ההבנה כי המפרץ, על שלל בתי הגידול הקיימים בו, מהווה מערכת 'רב-רכיבית', כאשר בין הרכיבים השונים יחסי גומלין ותלות הדדית רבה. אם בעבר מאמצי שמירת הטבע התמקדו בעיקר בשוניות האלמוגים, בגלל צבעוניותן, יופיין והמגוון הביולוגי הרב שהן מכילות, כיום ברור ששוניות האלמוגים במפרץ אילת אינן מתקיימות כיחידות מבודדות, אוטונומיות. על מנת שהן ימשיכו לתפקד כמערכות אקולוגיות חיוניות ואטרקטיביות, יש צורך להגן גם על המערכות האקולוגיות ובתי הגידול האחרים. למרבדי עשב־הים שבחוף הצפוני של אילת, אזור שממעטים לצלול בו, השפעה רבה על חיוניותן של שוניות האלמוגים.
