פרויקט מקיף: תולדות חייו של הגר"ב ויסבקר זצ"ל

אורו של ראש הישיבה זצ"ל זרח בכ' חשוון תש"א בשכונת נחלת יצחק בתל אביב לאביו ר' משה ויסבקר ז"ל ואמו מרת צביה ע"ה. בשנות צעירותו למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ולאחר מכן בעידודו של ראש הישיבה הרב משה צבי נריה זצ"ל המשיך את לימודיו בישיבת פוניבז' בבני ברק.

בשנת תשי"ז נכנס ללמוד בהיכלה של ישיבת פוניבז' בבני ברק, ר' ברוך הכין את עצמו להיבחן על מסכת שבת אצל ראש הישיבה מרן הגר"ד פוברסקי זצ"ל, כשהגיע לביתו שוחח עמו הגר"ד בלימוד במשך שעות, וכפי שהעיד ר' ברוך לימים "מאז נפתח לי עולם חדש". למעשה, המו"מ התורני בין השניים הספיקה, ור' דוד פוברסקי קיבלו לישיבה ללא מבחן.

עם כניסתו לישיבה הגיע ר' ברוך לישיבה למשך שבוע ימים, על מנת להכיר את הישיבה, תחילה החל לשמוע שיעורים יומיים מרבן של ישראל מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצ"ל בעל ה'אבי עזרי' שחיבבו עד מאוד. בזמנים הראשונים ללימודיו בישיבה, התבייש ר' ברוך לשאול את מרן הרב שך שאלה בעיצומו של השיעור. משכך פנה לחבירו לספסל ושאל אותו את השאלה, אלא שכעבור דקות ספורות, שאלה זו נשמעה מפי מרן הרב שך, אותו חבר סיפר לחברים על הבחור הצעיר, שכיוון לשאלת הרב שך, הדבר התפרסם במהירות בישיבה ופתח בפני ר' ברוך את המחסום החברתי בישיבה, כשבחורים רבים מתחילים לשוחח עם הבחור החדש בלימוד, ולהציע בפניו את סברותיהם.

עם מרן הגראמ"מ שך זצ"ל. צילום: שוקי לרר

בישיבה דבק במורו ורבו ראש הישיבה מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, ממנו שמע שיעורים והיה מתלמידיו המובהקים. ככל שחלפו הימים התפרסם שמו, עוד ועוד, בין כותלי הישיבה, כאחד מהתלמידים המובחרים השוקד על תלמודו יומם ולילה, והיה לחביבם של רבותיו כל ראשי הישיבה זיע"א.

בהגיעו לפרק האיש מקדש נשא את רעייתו הרבנית שרה לאה שתחי', בתו של הגאון רבי אליהו ירוחם דרבקין זצ"ל, שכיהן לימים כרבה של הוד השרון ונכדתו של הגאון רבי אליעזר דן רלב"ג זצ"ל, ראש ישיבת 'עץ חיים'.

לאחר חתונתו המשיך את מסכת לימודיו ועלייתו התורנית כאברך בישיבת פוניבז', שם למד עם הגאון רבי אליהו ברוך פינקל זצ"ל מראשי ישיבת מיר, לימים למד גם עם ראש הישיבה כיום, הגאון רבי שמואל מרקוביץ, כשבכל היכלי התורה בארץ מתפרסם שמו כאחד מגדולי מרביצי התורה העתידיים.

ברבות השנים נקרא לשמש כר"מ בישיבת 'קול תורה' בבית וגן, לשם נקרא על ידי ראשי הישיבה לשמש כאחד ממרביצי התורה. בקול תורה שימש במשך 12 שנים בהם העמיד תלמידים רבים אשר חבים לו את קומתם הרוחנית.

ביום מן הימים הודיע ר' ברוך לתלמידיו בישיבה, על החלטתו לייסד מקום תורה חדש. תוך שעות מספר נרשמו אצלו מאה עשרים וחמש בחורים מתלמידיו שב'קול תורה'. ראש הישיבה מרן פוסק הדור רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל קרא לרבי ברוך ואמר לו: "הטעם שאחת הישיבות בירושלים לא הצליחה, לפי הערכה שלי, זהו משום שביסודה לקחו את מרבית הבחורים הטובים מישיבת 'עץ חיים', ועל ידי כך פגעו ב'עץ חיים'". למשמע הדברים הודיע רבי ברוך מיד לתלמידיו המאוכזבים, בצורה נחרצת, כי אינו מקבל אף בחור מישיבת 'קול תורה'. וזאת על מנת למנוע כל פגיעה שהיא בישיבה בה הרביץ תורה במשך שתיים עשרה שנים. בצעד זה סיכן ר' ברוך את סיכויו לבנות מקום תורה חדש ומצליח. מסופר, כי שניים מהתלמידים לא השלימו עם הדבר והגיעו לישיבה בבני ברק, אך רבי ברוך לא הסכים לקבלם והם ישנו ב'עזרת נשים' של בית כנסת סמוך, עד שבתחילת זמן אלול התיר להם להיכנס למסגרת הישיבה החדשה.

עם מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל. צילום: שוקי לרר

בקיץ תשמ"ב הקים את ישיבת 'בית מתתיהו' בבני ברק, כשבמחזור הראשון נמנו על ספסלי הישיבה כעשרים וששה בחורים. הישיבה הוקמה ‏בהכוונת מרן בעל ה'קהילות יעקב' זצ"ל ומרן מנהיג הציבור החרדי הרב שך בעל ה'אבי עזרי' זצ"ל שאף כיהן כיו"ר העמותה.

‏אחד מהדברים המופלאים של הישיבה הוא המקום בו עומדת הישיבה כיום. כאשר בימיה הראשונים של בני ברק ייסד הגאון רבי מתתיהו שטיגל זצ"ל את הישיבה הראשונה, שנקראה ישיבת נובהרדוק בית יוסף, שם כיהן כראש הישיבה מרן בעל הקהילות יעקב זצ"ל, רבי מתתיהו מסר את נפשו על הקמת ה‏מבנה לישיבה וכיתת את רגליו רבות בחו"ל, עד שהעמיד את המקום על תילו. ברבות השנים נסגרה הישיבה ור' ברוך ייסד שם את ישיבתו כשהוא קורא את שם הישיבה על שמו של רבי מתתיהו שטיגל זצ"ל.

חלק מהותי, מתולדות חייו, מאישיותו ודמותו, של ראש הישיבה זצ"ל, היא דרכו בייסודה וניהולה של ישיבת בית מתתיהו. כאשר ראש הישיבה, בונה ומייסדה, יוצק את מהותה ותוכנה הפנימי התורני, בהרבצת התורה והיראה ובהעמדת התלמידים באפן נדיר וייחודי. מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שהיה ממכווני דרכה של הישיבה התבטא כי "אמנם הרבה פותחים ישיבות, אבל רבי ברוך הצליח, כי הוא מגדל ומעמיד תלמידים". הקו המנחה אותו יצר והחדיר רבי ברוך בצביונה של הישיבה, הוא ש"המטרה אינה מקדשת את האמצעים", כשגם לעיתים כאשר יכולות לצמוח תועלויות עצומות, ברוחניות וגשמיות, אלא שהדרך להם, אינה בהכשר ובנקיות גמורה, לא עושים אותם. שיטה זו אותה הטמיע ר' ברוך במסירות נפש, הוכיחה פעם אחר פעם כי זה הוא המפתח לסייעתא דשמיא המופלאה שמלווה את הישיבה מייסודה לאורך כל שנות קיומה, דרך שמועילה הרבה מעבר לכל ‏כללי השוק וחוקי המבינים.  

בשיעור כללי בישיבת בית מתתיהו. צילום: שוקי לרר

לימים סיפר הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו שהיה מתלמידי הועד הראשון של שיעור א' בישיבת 'בית מתתיהו' שכאשר כל חבריו לשיעור באו בברית האירוסין ולא נותרו לו חברים בני גילו, נכנס לר' ברוך וביקש ממנו לעבור ישיבה, ר' ברוך השיב לו בחיוב ובשמחה. לתדהמתו שאל הרב לאו את ראש הישיבה וכי בקלות אתה מוותר עלי? ענה לו ר' ברוך "אני יודע שכבר אין לך חברים בשיעור, והמוטו שלי הוא ש'הישיבה היא בשביל הבחורים ולא שהבחורים בשביל הישיבה', לכן השיקול הוא טובתך האישית, ולטובתך הכי טוב שתעבור".

‏ייחודיותה של הישיבה התפרסמה בדרך הלימוד המפואר שלה, בעומק ההבנה, ובפרט העברת מסורת דרך הלימוד של ישיבת פוניבז' ומורי דרכה, רבותיו של ראש הישיבה זצ"ל. ‏כשצורת החינוך בישיבה נבנתה על דרך מסירת התורה של רב לתלמיד, צורת חינוך שהיתה מהות אישיותו ודמותו של ראש הישיבה ביחס לרבותיו, מרנן ראשי ישיבת פוניבז' זצ"ל. 

עם התפתחותה של הישיבה המשיך הגר"ב ויסבקר זצ"ל במפעלותיו להגדיל תורה, ובמהלך השנים הקים שתי ישיבות נוספות, האחת היא ישיבת 'מאור יצחק' שבמושב חמד, בראשה עומד חתנו הגאון רבי מנחם יעקובזון. והשנייה היא ישיבת 'תפארת חיים' שנועדה לבני עדות המזרח, אשר שכנה במוסדות ישיבת הרמב"ם בתל אביב שנסגרה בתשע"ד, שם הקים לימים תלמידו המובהק הגאון רבי ברוך צבי לב את ישיבתו "יסודות התורה".

בשנת תש"ס סיפר רבי ‏ברוך לתלמידיו בהזדמנות מסויימת, כי עד לאחרונה הורו לו גדולי ישראל לקבל עשר אחוז מהתלמידים כאלו שאינם מתאימים לרוח הישיבה, כדי לקרבם לתורה ויראת השם, ע"י האוירה של שאר התלמידים. שיקול הדעת של גדולי ‏ישראל כמה הישיבה צריכה לדאוג לתלמידים טובים שירוממו את הישיבה, וכמה היא צריכה לדאוג לבחורים פחות טובים שע"י האוירה הטובה של הישיבה יתרוממו ויצליחו. אולם לאחרונה, אמר רבי ‏ברוך, הורה לו מרן הגראי"ל שטיינמן ‏זצ"ל כי עם התקדמות הטכנולוגיה של אותם ימים... ראוי להפסיק עם הנהגה זו.

בכסלו תשפ"א צורף ראש הישיבה הגר"ב ויסבקר לכהן כחבר במועצת גדולי התורה של 'דגל התורה' בנשיאות נשיא המועצת מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל.

מצביע בבחירות לכנסת. צילום: שוקי לרר

בשנים האחרונות התרחבה ישיבת 'בית מתתיהו' בצורה מופלאה והתווספו הספסלים בבית המדרש, המונה כיום מאות רבות של בחורים. משכך, לפני כארבע שנים, עלה ראש הישיבה זצ"ל למעונו של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל ושאלתו בפיו, השאלה הוצגה בפני הגר"ח ע"י תלמידו הגאון רבי אליהו מן. "העירייה מציעה לישיבה לקבל שטח עצום בשכונת 'פרדס כץ' ולעבור לשם", סיפר הרב מן למרן הגר"ח, ושאל "האם הישיבה צריכה לעשות את הצעד ולעבור לשטח החדש או שמא להישאר באותו בניין על אף הצפיפות", הגר"א מן ציין בפני מרן הגר"ח שהאם העובדה שמרן החזון איש התגורר בשטח הישיבה, היא גם סיבה להישאר במקום. ר' חיים ענה בקיצור: "בלייבן" – להישאר. ר' חיים הכריע כי לא מוותרים בקלות על כזה מקום על אף שראש העיר הבטיח שטח גדול בפרדס כץ.

ההכרעה הובילה את הנהלת הישיבה לקיים מגבית המונים, מצי'נג. ההתגייסות הייתה המונית, אלפי בוגרי ובחורי הישיבה נרתמו לעזור לראש הישיבה למען הרחבת הישיבה, ובסיעתא דשמיא הושג יעד עצום, כשבמקביל לכך החלו ההריסות לקראת בניית הבניין מחדש והרחבתו בצורה משמעותית, כך שגם יוכלו לקבל עוד בחורים ולעבור את רף ה-700 בחורים, וגם לצמצם דירות שהישיבה שוכרת וכך לחסוך סכומי עתק. אחד התלמידים סיפר "זה דבר מעניין, שההתחלה של הבניה בישיבה החלה ביום ראשון ממש ביום שמרן שר התורה הובא למנוחות".

בשנים האחרונות חלה ל"ע במחלה הנוראה ובמכתב שכתב לבני הישיבה עורר אותם על כך שלא לעשן. ראש הישיבה כתב בשעתו: "הרופא האחראי לטיפול ועוד רופאים אמרו לנו, שבסיעתא דשמיא גדלה המחלה באופן מתון ולא תוקפני. וזה נותן לרופאים תקווה גדולה שבס"ד תהא רפואה שלמה. נוסף לנתון זה אמרו הרופאים, כי בשנים האחרונות מצאו תרופה חדשה שנקראת ביולוגית, במקום הכימותרפית. תרופה זו יותר יעילה וגם בהיותה טבעית אין בה תופעות לוואי קשות. היעילות של התרופה החדשה תלויה בהתאמה למטופל וצריך לעשות בדיקה נעשו בדיקות בבית החולים, ולא נתקבלה תשובה חיובית, אפילו בתחילת שבוע זה נפגשתי עם הרופא האחראי על הטיפול, שאלתי אותו איך הוא מסביר שאין תשובה חיובית לטיפול, תשובתו הייתה, לנו ידוע רק על העישון שהורס בגוף את התשתית לטיפול הביולוגי".

ראש הישיבה סיפר שמעולם לא עישן וגם לא במשפחתו: "כיוון שבביתי לא מעשנים ובבית הורי ז"ל לא עישנו, הוא מעלה על דעתו שבימי נעורי לא הייתה מודעות לנזקים שמביא העישון, לכן עישנו באופן חופשי גם באולמות, גם בבתי מדרש וחדרי אוכל ציבורי. ההסתברות היא שהחשיפה לעישון הסביבתי שהיה נפוץ אז, הוא עשה את הקלקול".

"עתה פונה אני לכל אחד ואחד מרבני הישיבה היקרים, חוסו על נפשותיכם. העישון מביא את המחלה עצמה ל"ע. המעשן דוחה, אני אפסיק לעשן כשאתחתן. אולם אתם שומעים על נזק שנשאר בגופו של המעשן".

"יש להניח, שבס"ד ימשיכו לפתח את התרופות הביולוגיות, זו שעישן לא יוכל להתרפא מהם. חוסו עליכם ועל בני ביתכם. לא סיגריות ולא אלקטרוניות. דעת המומחים כפי שמתפרסם, שהאלקטרוניות מזיקות באותה מידה. קחו אחריות על עצמכם, החליטו ותבצעו מהיום, הפסקנו לעשן".

את מכתבו סיים ראש הישיבה: "בתפילה שדברים היוצאים מן הלב יכנסו אל הלב. אני חוזר על התודה והברכה לכולכם המשתדלים לזכותי. נהיה בוטחים בישועת ה׳ ונרבה בתורה, תפילה ומעשים טובים. כתיבה וחתימה טובה לכל אחד ואחד ומשפחתו".

ראש הישיבה הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים וחתנים מרביצי תורה ויראה בהיכלי התורה. את בניו: הגאון רבי צבי ויסבקר ראש ישיבת 'בית מתתיהו', הגאון רבי יהודה ויסבקר, הגאון רבי משה ויסבקר, וחתניו: הגאון רבי מנחם יעקובזון ראש ישיבת 'מאור יצחק' חמד, הגאון רבי ישראל מאיר מן, הגאון רבי שמשון שפירא ר"מ בישיבת בית מתתיהו, הגאון רבי אהרן מאיר קולין, הגאון רבי שלמה אהרן גנס והגאון רבי מאיר אלפא.

בשיעור כללי האחרון לחייו בתחילת החורף. צילום: שוקי לרר