בעקבות אירוע זיהום: זה הסכום שתשלם החברה עבור שיקום הנחל

בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה במלואה, והותיר על כנו את הסכם הגישור המחייב את חברת רותם אמפרט נגב בע"מ וחברת כימיקלים לישראל בע"מ לשלם סכום כולל של 115 מיליון שקל עבור שיקום נחל אשלים וסביבותיו, לצד פיצוי בגין הנזק האקולוגי והוצאות משפט, בעקבות אירוע הזיהום החמור בנחל אשלים בשנת 2017

זיהום נחל אשלים. מארק כץ, רט"ג

בית המשפט מצא כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בנסיבותיו של המקרה ובשים לב להליך הגישור הארוך והמורכב שקדם לו; בזאת נדחה ערעור העותרים – "לובי 99" וחה"כ לשעבר מיקי רוזנטל ונקבע כי ההסדר "איפשר להגיע לפשרה מהירה יותר, וכך לקדם את שיקום הסביבה ופיצוים של חברי הקבוצה"

כזכור, לבית המשפט העליון הוגש ערעור על הסכם הגישור שנחתם על ידי פרקליטות מחוז דרום (פלילי) בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, בשם המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים וקבוצות תובעים פרטיים נוספות, אל מול חברת רותם אמפרט נגב בע"מ וחברת כימיקלים לישראל בע"מ, בעקבות אירוע הזיהום בנחל אשלים בשנת 2017.

בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון ביקשו העותרים "לובי 99" וחה"כ לשעבר מיקי רוזנטל לערער על הסכם הגישור בטענה כי ההסכם אינו סביר בשל כך שלא חייב באופן אישי את נושאי המשרה בחברות וכן משום שלא כלל סעדים אסדרתיים.

כאמור, בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה, אשר יוצגה בידי היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, באופן מלא, דחה את הערעור שהוגש בעניין הסכם הגישור וקבע כי אין מקום להתערב ההסכם, כפי שהוסכם ונחתם בין הצדדים במהלך הליך הגישור, ייוותר על כנו.

ב-30 ביוני 2017, בעקבות קריסה של דופן בבריכת פוספוגבס שבחזקת חברת רותם אמפרט החלה גלישה מסיבית של 100-250 אלף קוב נוזלים חומציים מהבריכה לנחל אשלים ולסביבה למשך כ-48 שעות ולאורך יותר מ-20 ק"מ, תוך גרימת נזק אקולוגי ונזק לחי ולצומח בנחל אשלים וסביבתו.

הנחל הוצף לכל אורכו בנוזלים חומציים, אשר הובילו לפגיעה אקולוגית קיצונית, להרג רב בחי ובצומח, פגע בזמינות המזון לבעלי-החיים לאורך הזמן ולפגיעה חמורה בתפקוד האקולוגי של הנחל. מלבד הנזק המיידי והחמור לטבע והפגיעה בצומח ובחי, נגרם נזק לטווח הארוך באופן שיכולת ההישרדות והרביה של מיני צמחים ואוכלוסיית בעלי חיים בנחל נפגעה קשות. הקרקע לאורך מקטעי הנחל השונים זוהמה באופן נרחב ואף מעבר לגדותיו, באופן אשר חייב את סגירת האזור לכניסת מטיילים, והוא נותר סגור עד ליוני 2020.

הנחל נפתח הנחל מחדש למטיילים בתום בדיקות ולאחר השלמת סקר סיכונים מקיף, שנערך בהתאם להנחיות ולנוהלי המשרד להגנת הסביבה, ולאחר שממצאי הסקר נבחנו על ידי מומחים במשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים ונקבע כי הכניסה לנחל אינה כרוכה עוד בסיכון בלתי קביל לבני אדם.

בעקבות אירוע הזיהום החמור, במאי 2018 הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בשם רשות הטבע והגנים בשיתוף ובתיאום עם המשרד להגנת הסביבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם כל תושבי מדינת ישראל, על יסוד עמדתה כי היא פועלת כנאמן הציבור, על-מנת לזכות בשם הציבור בפיצוי שיושת על מי שגרם לזיהום של הסביבה, לרבות ובפרט בנוגע לשיקום נחל אשלים וסביבתו ולפיצוי בגין נזקים סביבתיים ואקולוגיים שנגרמו.

במסגרת ההליך הצדדים פנו להליך גישור שהסתיים בהסכם גישור, אשר קובע כי כי"ל תישא בעלות תוצאותיו של האירוע ותעמיד סכום כולל של כ-115 מיליון שקל עבור עלויות פעולות שיקום הנחל וסביבתו, פיצוי לטובת הציבור והקבוצות עבור הנזק האקולוגי שנגרם לכלל הציבור עקב הפגיעה בסביבה הטבעית והפגיעה בשירותי המערכת האקולוגית, וכן עבור הוצאות משפטיות.

את התיק ניהלו בשלב חתימת הסכם הגישור עורכי הדין אנטוניוס מרשי מפרקליטות מחוז דרום ועו"ד אסנת דפנה מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה. עו"ד נועה בר צבי ייצגה את מדינת ישראל בהליך הערעור בבית המשפט העליון. זאת, יחד עם הלשכה המשפטית של רשות הטבע והגנים ונציגות הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה במחוז דרום.

בימים אלו, משלימה המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה את חקירת אירוע הזיהום. בשל מורכבות האירוע וייחודיותו, החקירה נדרשה לעזרה משפטית ועבודה עם אנשי מקצוע רבים, אשר חלקם בחו"ל, בתיאום פרקליטות המדינה. בין היתר, חוקרי המשטרה הירוקה של המשרד ביצעו לאחרונה חקירות בארה"ב, אשר היו תלויות בגורמי אכיפה בחו"ל. עם תום השלמת תיק החקירה, תעביר המשטרה הירוקה של המשרד את התיק לפרקליטות המדינה.