בשורה לישראלים הסובלים ממחלת ההתקרחות הפתאומית

טיפול חדש לחולים באלופציה אראטה, מסייע לכ-40% מהחולים לצמיחה מחודשת של 80% משיער הקרקפת, הגבות והריסים, בתוך 36 שבועות.

אלופציה אראטה, שאינה מוכרת דיה, היא מחלה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית תוקפת את זקיק השערה, ובעקבות זאת החולים בה סובלים מהקרחה פתאומית באזורים שונים בגוף. באלופציה אראטה ייחלו כ-2% מהאוכלוסייה במהלך חייהם. שיעור הגברים והנשים החולים בה זהה. עד 60% מהחולים מאובחנים לפני גיל 20, וכ-20% מהחולים חווים נשירת שיער ראשונה אחרי גיל 40. מדובר במחלה כרונית שהסיבות לה אינן ידועות. אובדן השיער מתרחש, במרבית המקרים, בקרקפת ובזקן, אך יכול להתרחש בכל מקום בגוף שבו צומח שיער. חלק גדול מהחולים יתמודדו עם אירוע או אירועים נוספים של נשירת שיער במהלך החיים.

המחלה מתאפיינת לרוב בהתקרחות מקומית, שמתחילה באופן פתאומי ולא ברור מנקודה אחת, ומתפתחת למספר מוקדים. בהמשך, המחלה יכולה לגרום להתקרחות באזורים נוספים בגוף בהם גדל שיער, או שהמוקדים גדלים ומגיעים למצב של התקרחות רחבה. המחלה מאופיינת במספר סוגים, בהם: נשירת כל שיער הקרקפת ונשירת השיער עד התקרחות בכל הגוף.

המחלה משפיעה על המצב הנפשי

אלופציה אראטה עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד היום-יומי, ולהשלכות נפשיות מהותיות על החולה ועל הסביבה הקרובה לו. מחקרים מעידים, כי בין שליש לשני שלישים מהחולים במחלה עלולים לסבול מהפרעות נפשיות כתוצאה ממנה, וכי המתמודדים עמה נמצאים בסיכון מוגבר של כ-30% לסבול מדיכאון.

רמי מיטלמן (66), יו"ר עמותת "בראש מורם", המייצגת את חולי האלופציה אראטה בישראל, חלה בעצמו בגיל 33: "חלק מחולים מעידים על כך שהמחלה התפרצה אחרי אירוע טראומתי או תקופה של לחץ מתמשך, כמו בעקבות המלחמה וההפגזות של יישובי הדרום והצפון. אני מדבר עם הרבה מאוד חולי אלופציה והורים לילדים וילדות עם אלופציה, בכל מיני צמתים בהתמודדות עם המחלה. אני כואב את המצוקה שמבטאים חולים רבים. סביר להניח שמחלה תתפרץ ביתר שאת בעקבות המלחמה. כרגע אנשים עדיין בטראומת מלחמה, ויש נטייה להכחיש את השפעותיה, שללא ספק יבואו לידי ביטוי".

"לשיער יש משמעות וחשיבות עצומה בתפיסה העצמית ובדימוי העצמי. כשהוא נפגע בצורה כל כך בוטה ואגרסיבית הפגיעה היא עוצמתית. החולים חווים ומבטאים מצוקות נפשיות, חברתיות ורגשיות בגלל אובדן השיער והיחס אליהם. אני מדבר עם חולים רבים ועם משפחות. התגובות הראשוניות שלהם הן הלם, בהלה וחרדה מאובדן השיער. במחלה חמורה התרופות הן היחידות שיכולות לעזור לחולים שזקוקים להן", מספר מיטלמן.

"סוף-סוף יש טיפול תרופתי למחלה"

קיימות מספר אפשרויות לטפל במחלה. במצבים הקלים של המחלה אפשר לא לטפל בכלל, או לטפל בטיפולים מקומיים כמו משחות או בזריקות תת-עוריות שמעודדות צמיחה? למקום הקרחת. כמו כן, אפשר להתמודד עם המחלה באמצעים קוסמטיים, כמו שימוש כיסויי ראש, פאות, איפור קבוע, והדבקת גבות או ריסים. יש גם טיפולים אלטרנטיביים.

למצבים החמורים של המחלה, אושרה השנה לראשונה בישראל ובעולם תרופה שמצמיחה שיער אצל חולי אלופציה אראטה. התרופה אושרה לטיפול החל מגיל 18 ומעלה למחלה חמורה. תרופה נוספת נמצאת בתהליך של אישור בישראל. התרופות הן ממשפחת מעכבי JAK. מנגנון הפעולה של התרופות הללו הוא חסימת התקשורת בין גורמים שונים במערכת החיסון, ונטרול התגובה החיסונית ה"שגויה" של מערכת החיסון.

התרופה הוכחה כמסייעת לכ-40% מהחולים לצמיחה מחודשת של 80% משיער הקרקפת, הגבות והריסים, בתוך 36 שבועות. הטיפול אינו מרפא את המחלה והפסקת השימוש בו צפויה להביא לחזרת הנשירה. יש חשיבות למתן טיפול בסמוך לאבחון, כאשר זקיק השערה בחיים, ויש סיכוי לצמיחה מחודשת.

רמי מיטלמן: "עברתי מסלול מפרך אחרי האבחון. במשך שנים ארוכות הלכתי מרופא לרופא וחיפשתי אחר תרופה שלא נמצאה. חוויתי אינספור תקוות, אכזבות ותסכולים. אחרי עשרות שנים שחולים מתמודדים עם אלופציה אראטה ואין שום פתרון תרופתי, הגיע הרגע לו ייחלנו. יש תרופות שפועלות במנגנונים חדשים, שאושרו על ידי רשויות הבריאות בעולם, לאחר שיעילותן בהצמחת שיער ובטיחותן הוכחו במחקרים קליניים, שנעשו גם בישראל. אני מרגיש תסכול אדיר שיש תרופות ושידם של החולים אינה משגת בגלל העלויות. ניאבק על זכותם של החולים לקבל את הטיפולים".