הפער בין האיומים מאיראן לבין מימושם בפועל

מאז ראשית דצמבר 2023 נהרגו שמונה קצינים של משמרות המהפכה האיראניים בפעולות, שיוחסו לישראל בסוריה: שני קצינים בכירים נהרגו ב-2 בדצמבר 2023; ראש לשכת הסיוע בכוח קדס, סיד רצ’י מוסוי, נהרג ב-24 בדצמבר 2023; וחמישה אנשי משמרות המהפכה נהרגו ב-20 בינואר 2024.

בעקבות מותם של אנשי משמרות המהפכה, ובמיוחד לאחר הריגתו בסיכול ממוקד של מוסוי ושל חמשת קציני משמרות המהפכה בדמשק, איימו בכירים איראנים בתגובה חריפה נגד ישראל. במהלך ינואר 2024 דווח על שתי פעולות איראניות, שהתרחשו, ככל הנראה, בתגובה לפעולות המיוחסות לישראל: תקיפת שתי ספינות בבעלות ישראלית בסמוך לחופי הודו והאיים המלדיביים בראשית החודש ותקיפת טילים נגד יעד, שהוגדר על ידי איראן כ"מטה המוסד" בחבל כורדיסטאן שבצפון עיראק, ב-16 בינואר.

אף כי לא ניתן לשלול אפשרות לתגובה חריפה יותר מצד איראן בעתיד, הרי שבשלב זה ניכר פער בין עוצמת האיומים מצד בכירים איראנים נגד ישראל לבין מימושם בפועל. פער זה מבטא את הדילמה האיראנית לנוכח מדיניות הסיכולים המיוחסת לישראל. מצד אחד, איראן חותרת להגיב באופן ישיר (ולא באמצעות שלוחים) על הפגיעה באנשיה כדי לשמר את ההרתעה מול אויביה, ובראשם ישראל וארצות הברית. מצד אחר, היא אינה מעוניינת בתגובה שעלולה להוביל להסלמה נוספת עד כדי עימות צבאי ישיר עם ישראל ואולי אף עם ארצות הברית. בנוסף על כך, היא ניצבת בפני אילוצים מבצעיים ומודיעיניים המגבילים את יכולתה להגיב באופן ישיר נגד יעדים ישראליים.

לפיכך, היא ממשיכה להתמקד בהפעלת שלוחיה במסגרת המלחמה הרב-זירתית, המתנהלת מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ובמקביל מעמיקה את מעורבותה ביהודה ושומרון בניסיון להגביר את הפעילות מגזרה זו נגד ישראל, כך כותב ד"ר רז צימט מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי במרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

על רקע המשך הסיכולים המיוחסים לישראל, גוברים הקולות באיראן הקוראים להגיב באופן ישיר נגד ישראל ולזנוח את מדיניות "הסבלנות האסטרטגית", שנועדה לצמצם את הסיכון שבעימות צבאי עם ישראל וארצות הברית על רקע המלחמה הנמשכת בעזה. פרשנים ואמצעי תקשורת איראנים הזהירו בימים האחרונים, כי המשך המדיניות הנוכחית, שנמנעת מתגובה משמעותית ישירה נגד ישראל, פוגעת בהרתעה האיראנית, מבטאת חולשה ועלולה להתפרש בעיני אויבי איראן כאדישות וכחוסר יכולת להגיב לפגיעה מתמשכת בביטחונה הלאומי. אף כי בשלב זה לא ניכר שינוי במדיניות התגובה של איראן, המשך הסיכולים המיוחסים לישראל במקביל להחרפת הביקורת הפנימית באיראן לנוכח הפער בין ההצהרות הלוחמניות נגד ישראל לתגובות המדודות, עשויים להגביר את הלחץ על ההנהגה האיראנית להחריף את התגובות כלפי ישראל גם במחיר נטילת סיכונים להסלמה נוספת.

בעקבות מותם של אנשי משמרות המהפכה, ובמיוחד לאחר הריגתו של רצ’י מוסוי והריגתם של חמשת קציני משמרות המהפכה בדמשק, איימו בכירים איראנים בתגובה חריפה כנגד ישראל:

ב-4 בדצמבר 2023 התייחס דובר משרד החוץ האיראני, נאצר כנעאני, למותם של שני קציני משמרות המהפכה בסוריה ואמר, כי איראן תגיב על כל פגיעה באינטרסים שלה באזור וכי אף פעולה נגד איראן, ביטחונה, האינטרסים שלה ו"כוחות הייעוץ" שלה בסוריה לא תישאר ללא תגובה.

בהודעת משמרות המהפכה בעקבות הריגתו של סיד רצ’י מוסוי נאמר, כי "אין ספק שהמשטר הציוני ישלם על הפשע הזה".

נשיא איראן, אבראהים ראיסי, כתב באגרת תנחומים בעקבות מותו של מוסוי, כי הפעולה היא הוכחה נוספת לתסכול, לחולשה ולחוסר האונים של ישראל וכי אין ספק שהיא תשלם את המחיר על הפשע הזה.

שר החוץ האיראני, חסין אמיר עבדאללהיאן, התייחס להריגת מוסוי בחשבון ה-X שלו וכתב, כי "תל אביב ממתינה לספירה קשה לאחור".

דובר משרד החוץ האיראני כנעאני גינה את הריגתו של מוסוי והדגיש, כי איראן שומרת לעצמה את הזכות להגיב בזמן ובמקום המתאימים.

דובר משרד ההגנה האיראני, רצ’א טלאא’י-ניכ, אמר במסיבת עיתונאים בטהראן, כי התגובה להריגת מוסוי תתבצע בנחישות וביעילות בזמן, במקום ובשיטה המתאימים.

ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האיראנים, מחמד באקרי, אמר, כי "ראשיה הפושעים של ישראל" עשו טעות אסטרטגית בהריגת מוסוי. הוא ציין, כי אין ספק שפשעיהם לא יישארו ללא מענה ושדמם של החללים יאיץ את חיסולה של ישראל.

דובר משמרות המהפכה, רמצ’אן שריף, אמר במסיבת עיתונאים, כי תגובת איראן להריגת מוסוי תהיה מורכבת מפעולה ישירה ומפעולה מצד "חזית ההתנגדות". הוא ציין, כי התמודדות איראן עם ישראל היא תהליך מתמשך ולא התנגשות רגעית ונקודתית.

הדילמה האיראנית לנוכח מדיניות הסיכולים

אף כי לא ניתן לשלול אפשרות לתגובה חריפה יותר מצד איראן בעתיד, הרי שבשלב זה ניכר פער בין עוצמת האיומים מצד בכירים איראנים כנגד ישראל למימושם בפועל. פער זה נובע מהדילמה האיראנית לנוכח מדיניות הסיכולים המיוחסת לישראל. מצד אחד, איראן חותרת להגיב על הפגיעה באנשי משמרות המהפכה כדי לשמר את הרתעתה מול אויביה, ובראשם ישראל וארצות הברית. יתר על כן, היא שואפת להגיב באופן ישיר ולא באמצעות שלוחים. זאת, הן משום שהיא מחויבת להגיב בעצמה על פגיעה ישירה בנכסים איראנים והן משום שתגובה באמצעות שלוחים בעיצומה של המלחמה הנמשכת ברצועת עזה עלולה להיבלע ברעש המלחמה הכללי. לפיכך, במקרים בהם איראן רוצה להגיב על פגיעה ישירה בכוחותיה או באזרחיה, כדוגמת הריגת מפקדים בכירים איראנים בסוריה או פיגועי טרור בשטחה, היא מעדיפה לעתים לפעול באופן ישיר, ליזום פעולות התקפיות בעצמה ולא להתבסס על שלוחיה שינהלו את מלחמותיה שלה. מצד אחר, תגובה חריפה ישירה נגד ישראל, למשל באמצעות שיגור טילים או כלי טיס בלתי מאוישים באמצעות משמרות המהפכה לעבר ישראל (מאיראן, מסוריה או מעיראק), עלולה לסכן את איראן בגלישה לעימות צבאי ישיר עם ישראל ואולי אף עם ארצות הברית.

ניתן לציין בהקשר זה דיווח, שהתפרסם ב-4 בינואר 2024 בניו יורק טיימס לפיו מנהיג איראן, עלי חמינאי, הנחה את מפקדי הצבא שלו לנקוט במדיניות של "סבלנות אסטרטגית" ולהימנע בכל דרך מהסלמה משמעותית, שתגרור את איראן לעימות צבאי ישיר עם ישראל או עם ארצות הברית. בנוסף על כך, איראן ניצבת בפני אילוצים מבצעיים ומודיעיניים המגבילים את יכולתה להגיב באופן ישיר, בין אם באמצעות תקיפה צבאית (בשל יכולות היירוט המתקדמות שבידי צה”ל) או באמצעות פיגועים נגד יעדים ישראלים ו/או יהודים בחו”ל.

מענה אפשרי חלקי לדילמה האיראנית עשוי להיות בהעמקה נמשכת של מעורבות איראן ביהודה ושומרון בניסיון להגביר את הפעילות מגזרה זו כנגד ישראל. לאחרונה מסרו גורמים ביטחוניים בישראל, כי איראן ממשיכה להזרים כספים ליהודה ושומרון במטרה לממן הקמת תשתיות טרור ולדחוף לביצוע פיגועים נגד ישראל. הגברת הפעילות האיראנית ביהודה ושומרון מאז פרוץ המלחמה מהווה המשך ישיר למאמצים איראנים גוברים בשנתיים האחרונות להקמת תשתיות מודיעיניות בישראל וביהודה ושומרון, ביסוס תשתיות טרור במסווה של ארגונים אזרחיים והעברת חומרי נפץ באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים.

התגברות הקולות התומכים בשינוי מדיניות התגובה האיראנית כלפי ישראל

על רקע מדיניות הסיכולים של מפקדים במשמרות המהפכה המיוחסת לישראל, נשמעים לאחרונה קולות בתקשורת האיראנית הקוראים להחריף את מדיניות התגובה האיראנית כלפי ישראל ולשים קץ למדיניות "הסבלנות האסטרטגית" כדי להשיב את ההרתעה מולה:

ב-17 בינואר 2024 פרסם אתר החדשות רג’א ניוז, המזוהה עם המחנה הימני-רדיקלי באיראן, ריאיון נרחב עם הפרשן לעניינים אזוריים ובינלאומיים, עלי עבדי, בנוגע לאתגרים הביטחוניים הניצבים בפני איראן, ובכלל זה הריגתו של רצ’י מוסוי והפיגוע בכרמאן. עבדי טען, כי הסבלנות האסטרטגית היא אסטרטגיית על, שרלוונטית להתנהלות ציר ההתנגדות בכללותו מול האויב, ואין לאמץ אותה בהקשר לפגיעה ישירה בביטחונה הלאומי של איראן, שמחייבת תגובה כדי להרתיע את האויב.

עבדי הבחין בין פיגוע הטרור בכרמאן, שהיה לדבריו "פעולה טרוריסטית-ביטחונית" נגד ביטחונה הלאומי של איראן ובשטחה הריבוני, לבין הריגת מוסוי, שהייתה פעולה צבאית מחוץ לגבולות איראן במסגרת העימות הצבאי המתנהל בין ישראל לחזית ההתנגדות. הוא הדגיש, כי אין משמעות הדבר שלא צריך לנקום את מותו של מוסוי, אך פעולה כזו מחייבת תגובה שונה. הוא הוסיף, כי איראן מנהלת שני סוגים של מערכות נגד ישראל: מערכה צבאית בשיתוף פעולה עם חזית ההתנגדות ומערכה ביטחונית-מודיעינית ישירה. לדבריו, יש לבחון כל מקרה לגופו ולהגיב בהתאם. כך, למשל, הריגתו של קאסם סלימאני לא התרחשה אומנם בשטח איראן, אך לא היה ניתן להימנע מתגובה ישירה להתנקשות בחייו בשל המשמעות החמורה של הפעולה.

עבדי הדגיש את הצורך בשימור ההרתעה וביצירת משוואה ביטחונית עם האויב והזהיר, כי אם יתאפשר לאויביה של איראן להכות בה, לא יהיה ניתן לקיים את הביטחון הלאומי. הוא הזהיר מפני החסרונות הכרוכים במדיניות הסבלנות האסטרטגית וטען שיש לנקוט בזהירות ביחס למדיניות זו, משום שהיא עלולה להפוך בקלות לתירוץ לחוסר מעש ולאדישות.

לאחר חיסולו של קאסם סלימאני בינואר 2020, הדגיש מפקד זרוע האוויר והחלל במשמרות המהפכה, אמיר-עלי חאג’יזאדה, כי ההתנקשות במפקד כוח קדס אינה מצדיקה כניסה למלחמה כוללת נגד ארצות הברית, שעלולה לגבות מאיראן מחיר כבד. העיתון הציג את דעתם של מומחים כי אין בידי איראן האמצעים הצבאיים והכלכליים הדרושים לניהול מלחמה רחבה וממושכת, לרבות נגד ישראל. לפיכך, ההחלטה האסטרטגית באיראן היא שלא להתערב באופן ישיר במלחמה, משום שכוחותיה הימיים והאוויריים אינם מסוגלים לפגוע באופן מדויק ומשמעותי בישראל ואילו יכולות הטילים וכלי הטיס הבלתי מאוישים העומדים לרשותה הם חלק מעתודות אסטרטגיות הנשמרות לצורך הגנה מפני תקיפה אפשרית. בתנאים אלה, כל פעולה התקפית איראנית מעבר לגבולות המדינה כרוכה בסיכונים משמעותיים.