אחיו ספד לו ואמר כי "תמיד היית הגיבור שלנו, ועכשיו אתה גיבור לאומי. נפלת על קידוש השם, ואנחנו יודעים שאתה נמצא בעולם שכולו טוב". אימו, יפית הספידה בדמעות: "קשה לי לחשוב שלא אזכה לראות אותך גדל, מתחתן וממשיך להפיץ את אורך בעולם. תמיד אמרתי איזה אבא נהדר אתה תהיה ואזכה לנכדים עם לב זהב כמו שלך".
"אני חושב שאין כמו עם ישראל", אמר אביו, איוב, "אנחנו לא יודעים לנצל את הכוח שיש לעם ישראל. תקשיבו לרחשי הלב של העם, שבסך הכל לא רוצה כיסא וכסף, הוא רוצה לחיות בשקט בלי שנאה ובלי פחד".
עוד ספד לו גד ספקטור, ראש המכינה הקדם צבאית חנתון, שאוריה הי"ד למד בה: "אוריה ז"ל היה הדבק של הקבוצה. העולם יהיה עצוב יותר וטוב פחות בלעדיו. הלב שלנו נשבר. כל החניכים במחזור אהבו אותו, התחברו אליו והעריכו את הדרך שעשה. הוא היה בחור מצחיק, רגיש, עם חיוך גדול ולב ענקי וסקרן. הוא היה איש של אנשים, איתגר אותנו כל פעם מחדש בחשיבה שלנו. היתה לו עדינות נפש מצד אחד וכריזמה ועוצמה מאידך. ילד קסם ממשפחה מיוחדת שישאיר אותנו עם הרבה געגוע".