בחדרי: הגאון רבי זאב וולף שפירא זצ"ל מראשי ישיבת 'בית מאיר' בבני ברק, הסתלק לבית עולמו לאחר שחלה והוא בן 83.
מה שניתן ללמוד מהתקיפה האיראנית החריגה
יש בתקיפה זו לפחות שני מאפיינים ייחודיים ובראשם טווח הירי לסוריה (של כ-1,200 ק"מ) והעובדה שהתבצע ירי במקביל גם למטרות בעיראק וגם למטרות בסוריה | ומה האיראנים ניסו להשיג בפעולה?
סימה שיין, ראש תכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, ולשעבר בכירה במוסד, מסבירה את המשמעויות של התקיפה החריגה שביצעו אמש (בלילה שבין שני לשלישי) האיראנים על יעדים באזור, הפעם בלי סיוע של שלוחיה במרחב.
היא כותבת: בלילה שבין שני לשלישי (15-16.1) תקף המשטר האיראני בטילים בליסטיים את אזור אירביל שבחבל הכורדי בצפון עיראק ויעדי טרור בשימוש גורמים אסלאמיסטים באזור חלב שבסוריה. זאת, כתגובה לפיגוע הטרור בכרמאן, שהתרחש ליד קברו של קאסם סולמאני ביום השנה לסיכולו.
משמרות המהפכה קיבלו מיד אחריות על שיגור הטילים וטענו כי זו "תגובה על הפשעים שבוצעו נגד איראן וכן פעולה נגד מתקני ריגול וטרור הנאבקים באיראן". האיראנים טוענים כי בפעולה נתקף גם מטה המוסד בחבל כורדיסטן, כמו גם איש עסקים שלטענת האיראנים עמד בקשרים עם ישראל.
התקיפות משרתות מטרות אסטרטגיות נוספות של איראן:
א. המחשת כוחה הצבאי של טהראן כלפי פנים וכלפי חוץ, ומסר לאויביה (בראשם ארה"ב וישראל) לגבי יכולתה של איראן לפגוע בכל מקום במזה"ת אם ברצונה בכך.
ב. תגובה משתמעת לפעילות ישראל כנגד הנוכחות האיראנית בסוריה ובראשה חיסולו לאחרונה של סיד ראזי, מתאם העברות האמל"ח של כוח קודס לחיזבאללה.
ג. איתות לשלטון העיראקי המרכזי בבגדד לגבי חוסר שביעות הרצון של טהראן מהמשך פעילותם של גורמי אופוזיציה אנטי-איראניים בחסות החבל הכורדי.
התקיפה האיראנית הלילה אינה ראשונה מסוגה ומזכירה את התגובות הקודמות של איראן לפיגועי דאעש על אדמתה. עם זאת, יש בתקיפה זו לפחות שני מאפיינים ייחודיים ובראשם טווח הירי לסוריה (של כ-1,200 ק"מ) והעובדה שהתבצע ירי במקביל גם למטרות בעיראק וגם למטרות בסוריה.
גורמים אמריקאים גינו את התקיפה, הבהירו שלא נפגעו נכסים אמריקאיים ואף דאגו להדליף כי הירי היה חסר אחריות ולא מדויק. במשתמע, וושינגטון מבהירה כי בהעדר פגיעה ישירה בנכסיה אין עילה לתגובה מצידה ובכך משמרת את עניינה הנמשך במדיניות הבידול מול איראן.
בשורה התחתונה, התגובה האיראנית משרתת אמנם מספר תכליות של המשטר אולם אינה מסייעת להתמודדות של איראן מול דאעש. כך, השימוש בטילים אמנם מציג את יכולותיה הצבאיות של איראן, אולם גם משקף מיעוט כלים להתמודדות עם מגוון האיומים הביטחוניים העומדים לפתחה.