תמה העצרת הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל

תמה העצרת הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל - עצרת ״100 ימים של גיהנום": 24 שעות רצופות של עצרת הזדהות עם משפחות החטופים, אותה פקדו 300,000 אזרחים שהגיעו לחזק את המשפחות.

במשך 24 שעות שלמות, גם ברגעי גשם זלעפות, עם ישראל הגיע בהמוניו לכיכר כדי לתמוך במשפחות החטופים בעצרת 100 הימים. המסר המשותף של משפחות יחד עם אזרחי המדינה, היה ברור לאורך כל העצרת: ״כולנו כחברה דורשים לשחרר מיד את החטופים וקוראים לקבינט המלחמה לאשר כל עסקה שתוביל לשחרורם״.

גם בשעותיה האחרונות של העצרת, המשיכו משפחות החטופים ולהחריף את קריאתן לעבר קבינט הממשלה שעליו לעשות הכל על מנת לתקן את ההסכם שהופר בין האזרחים לממשלה, וכדי לייצר אמון מחדש עליהם להשיב את כל החטופים בחיים ועכשיו!

בשעה 16:00 צלצלנו בפעמונים בכיכר החטופים, כשבמקביל ובאותה שעה צלצלו בפעמונים נוספים ברחבי העולם לזכר הנרצחים, הפצועים, בני משפחותיהם ויקיריהם, וכן כקריאה להשבת החטופים.

נועם פרי, בתו של חיים פרי שנחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז, אמרה: "אני מסתכלת פה על הבת שלי וחושבת איך אנשים יגדלו פה ילדים? איך יבנו בתים? אדוני ראש הממשלה וחברי הקבינט – מדינה שמפקירה את אזרחיה אינה יכולה להיקרא מדינה".

אלה פרי, נכדתו של חיים פרי וביתה של נועם, הוסיפה: "אני ילדה רגילה סך הכל בת 12. הייתי אמורה להיות עכשיו באימון כדורעף בבית הספר אבל במקום זאת אני נלחמת על סבא שלי."

ניבה ונקרט, אמו של עומר ונקרט שנחטף ממסיבת הנובה ברעים, נאמה בעצרת ואמרה: "עומר שלי חולה והוא בסכנת חיים כבר 100 ימים. אני בטוחה שמילותיו של עומר לרוח הישראלית הן: "יש לי סיכוי להינצל, אני יודע. ביבי, גלנט ממשלת ישראל, אני מתחנן יש לי סיכוי להינצל".

כרמית פלטי קציר, אחותו של אלעד קציר שנחטף מביתו שבקיבוץ ניר עוז, נאמה גם היא ואמרה: "לפני 50 ימים חזרה אליי מן השבי, אימי חנה קציר. חזרתה מספרת לנו שתי עובדות ברורות: האחת היא שהוכחנו שניתן לבצע עסקה והשנייה היא שכעת אנחנו יודעים איך נראים החיים הקשים מאוד בשבי. זוהי חובתה הבסיסית של המדינה, להגן על אזרחיה ולפעול בנחישות לחזרתם בחיים".

עלי אלזיאדנה, אח של יוסף ודוד של חמזה שחטופים בשבי חמאס, ודודם של בילאל ועיישה שחזרו מן השבי: "אנחנו פונים מפה לנתניהו: עליך להיות חזק ואמיץ כדי להחזיר אותם. תיעזר בשרי הקבינט ותחזיר את כל החטופים! דיי סתם להבטחות!".

יצחק הורן, אביהם של יאיר ואיתן הורן שנחטפו מקיבוץ ניר עוז: "אני עברתי שלב, אני כבר לא מבקש ולא מתחנן, עכשיו אני דורש. אני לא רוצה לשמוע שאני גיבור, אלא דורש מקבינט המלחמה המורחב שאל מול עיניהם יהיו יהיו אך ורק החטופים."

שרון קוניו שחזרה עם בנותיה משבי חמאס ובעלה דוד עדיין חטוף בעזה: "100 ימים של סיוט, פחדים והתאכזרות. החלטנו לגור בניר עוז בכדי לגדול בקיבוץ שאהבנו אך גם שם הופקרנו והחוזה בנינו למדינה הופר. אך לצערי ממשיכים להפקיר אותנו. איפה אמיר קטאר? איפה מלך סעודיה ואיפה כל מנהיגי אירופה הנאורים? הכנסת תרופות היא יוזמה מבורכת אבל לא נסתפק רק בזה. אנו דורשים הוכחה ויזואלית שתיתן לנו הוכחה שאתם חיים. חייבים להחזיר את החטופים עד האחרון, כולל אלו שנרצחו בשבי. סליחה דוד שלי שאתה מרגיש שמוותרים עליך. אני אלחם עליך ועל כולם. זה מה שביקשת כאשר הפרידו בנינו בשבי".

יפעת זיידן, בת דודתה של שירי ביבס שנחטפה מביתה שבקיבוץ ניר עוז עם שני ילדיה, כפיר שחוגג בימים אלו את גיל שנה בשבי ואריאל בן ה4. גם בעלה ירדן נחטף ומוחזק בשבי חמאס: "התמונה של כפיר מתנוססת מול בית המשפט בהאג. הסיפור המשפחתי שלנו עוזר להראות לעולם כמה אכזר ארגון חמאס ואת הזוועות שעברנו בשבעה באוקטובר ולהצדיק את הלחימה הממושכת אל מול טענות העולם. כפיר למעשה מגן על המדינה שלנו בהאג."

מירב לשם גונן, אמה של רומי גונן שנחטפה ממסיבת הנובה ברעים פתחה בדברי תודה: "אני רוצה להתחיל בלהגיד לכם תודה רבה, תודה לשלוש מאות אלף האנשים שהגיעו לכאן ב24 שעות האחרונות. תודה שאתם לידנו ולצידנו ושאתם הולכים איתנו בדרך הזאת, לא היינו מצליחים לעשות את זה לבד.

ביחד החזרנו כבר חלק מהחטופים לארץ, זה היה של כולנו ביחד. גם עכשיו, אנחנו עומדים ביחד ומחזקים את עצמנו כעם וזוכים להיות שוב עם מאוחד שפועל למען הדבר שהכי חשוב לו - חיי אדם. חיי האהובים שלנו."