בחדרי: הגאון רבי זאב וולף שפירא זצ"ל מראשי ישיבת 'בית מאיר' בבני ברק, הסתלק לבית עולמו לאחר שחלה והוא בן 83.
עד כמה דרמטי החיסול בלבנון? ראש אמ"ן לשעבר מסביר
אלוף (מיל') תמיר הימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, על המערכה ברצועת עזה • על חיסול בכיר חיזבאללה: "סיכול חשוב - הרוח החיה של כוח רדואן"
היום ה־95 למלחמת חרבות ברזל: צה"ל ממשיך להרחיב את הלחימה בתוך רצועת עזה. ענת דוידוב ואודי סגל שוחחו ב־103fm עם אלוף (מיל') תמיר הימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, אשר הביע את דעתו על האפקטיביות של הפעולה הצבאית ברצועה.
"במדיניות של ממשלת ישראל לדורותיה, מאז דוקטרינת בגין, לא הייתה מדיניות של כניסה למלחמה על התעצמות צבאית", טען הימן בפתח השיחה. "באשר ליכולת הפעילות מן האוויר נגד מפעלי ייצור, היא קיימת. ידענו שיש להם טכניקות שונות להתמודד עם הדבר הזה. לשים את מכונות הייצור על מסילות ככה שאפשר להזיז אותן, את כל התרגילים האלה היו מוכרים לאורך השנים וכל הזמן ניסינו להתמודד עם הטכניקות הלשונות אבל אין שום תחליף לפעילות קרקעית שמגיעה ועוקרת את זה מהיסוד. זה המדויק ביותר, הקטלני ביותר והיציב ביותר לאורך זמן - אין פה שאלה".
לאור אמירותיו תהו צמד המגישים אם לא היה צריך לעשות פעולה מסוג זה לפני, והימן הודה: "זו שאלה שאני מניח שיתחקרו אותה בוועדת החקירה הממלכתית שאני מקווה שתקום. היו תקופות כאלה והיו כאלה, אסור לכרוך את זה כקו מדיניות אחד. היו מספר פעמים שבהם מערכת הביטחון המליצה לעשות פעילות יותר אגרסיבית וזה נבלם, והיו גם אירועים הפוכים. כל האירוע הזה הוא אירוע של מדיניות".
"והצפון?", המשיך סגל, והימן הסביר: "זו בדיוק אותה שאלה רק הרבה יותר משמעותית וחמורה - האם המדיניות של היעדר פעולה למתקפת מנע מקדימה עם כל מחיריה היא המדיניות הנכונה. חושב שזו שאלה ראויה ביותר לדון בה".
בתגובה לכך ביקש המגיש את התייחסותו של מנהל המכון למחקרי ביטחון בנוגע לאפקטיביות של תקיפות חיל האוויר לאורך השנים. הימן השיב: "תראה, בסופו של יום אני לא חושב שהיה איזשהו מישהו שאמר שזה פתרון קסם כנגד ההתעצמות. ידענו היטב שככל שאתה פועל אתה פועל בצורה מוגבלת, אתה מעכב אבל אם אתה לא נמצא בשטח, הם בונים את זה מחדש. אין יכולת לפעולה אחת מהאוויר שתהרוס לחלוטין ותמנע את השיקום. אתה מרדד את גרף המוכנות. לולא כל הפעולות האוויריות שבוצעו לאורך הסבבים הרבים היינו נמצאים במצב גרוע הרבה יותר. אתה מייצר עיכוב בהתעצמות אבל אתה לא פותר את זה, לאף אחד לא הייתה אשליה שזה פתרון קסם".
"די ברור שלאיראנים לא מתאים להקריב עכשיו את חיזבאללה"
בהמשך, התייחס הימן לחיסול בכיר חיזבאללה ולשאלה אם זה האירוע שיצית את המלחמה בזירה הצפונית. "להערכתי אנחנו נמצאים באותו מתווה של מלחמה או לחימה שמתחת לסף המלחמה הנרחבת, אבל מי שלא עשה את הסיכול הזה אתמול, זה סיכול מאוד מאוד חשוב. הוא בפועל הרוח החיה של כוח רדואן, וכוח רדואן הוא האיום המרכזי של פשיטה שהייתה דומה למה שהיה בשבעה באוקטובר. לכן כוח רדואן הוא במרכז המאמץ המבצעי של צה"ל, וטוב שמי שחיסל את הבחור הזה חיסל אותו. גם בעבר הוא היה איש מאוד יעיל, הוא ידע לחבר בין הכוחות המקומיים לכוחות רדואן, נ"ט, מטרות. עשה שנים רבות צרות למדינת ישראל".
"מדובר ביחידה מיוחדת של כוחות שהם נבחרו בצורה מוקפדת, אז אני מניח שהפגיעה היא פגיעה מוגבלת, זה לא משהו שירסק להם את המוטיבציה", הבהיר, "לגבי הסיכוי שזה ייגמר במלחמה, תמיד זה קיים. אנחנו נמצאים בדינמיקה של הסלמה, אנחנו מסלימים ועולים, מתישהו נחצה את הקו העליון. אבל לדבר הזה, שזה בהחלט פוטנציאל שקיים, היה ניסיון נקמה על אל־עארורי, ניסו לנקום, פה זה יותר מורכב, כאן זה חיזבאללה וחיזבאללה ינסה לנקום. יש מספר מגבלות, אחרי כל כך הרבה זמן בתוך המלחמה די ברור שלאיראנים לא מתאים להקריב עכשיו את חיזבאללה, נכס חשוב שהם השקיעו בו מיליארדים כתעודת ביטוח עבור פרויקט הגרעין".
עוד הדגיש כי "אפשר להשיג יעד צבאי, היקף היעד הוא בהתאם להשקעה שאתה שם שם. האפשרות של הסלמה למלחמה היא לא בהכרח התרחיש הרע מכול, אנחנו צריכים את הלגיטימציה הבין־לאומית. ואם נסראללה מתנדב להוציא את הערמונים מהאש ולפתוח מלחמה נגדנו, הוא יכול לפתור לנו דילמה בגיבוי האמריקאי, והמשמעות היא שאנחנו לא יזמנו אלא מי שעשה את זה זה מישהו אחר, יש לנו את מלוא הלגיטימציה להגן על עצמנו".
"ישראל יכולה לעמוד בכל המטלות?", שאלו צמד המגישים, והימן הסביר: "זה מאוד מורכב, מלחמה עם חיזבאללה לא דומה למלחמה עם חמאס, היא דורשת לכידות חברתית ואמון מלא בהנהגה הפוליטית. כל שמץ של רעיון שדבר נעשה מטעמים לא ראויים יכול ליצור משבר עמוק בתוך צה"ל. אם יש דבר אחד שהיה מוציא ממני את החשק לצאת עכשיו למלחמה, זה המחשבה שכשאתה נכנס לכזה דבר אתה חייב לבוא חזק מאוד פנימה, עם לגיטימציה מלאה".
"ישראל צריכה להציב מתווה משל עצמה לשחרור החטופים"
נוסף על כך הזכירו דוידוב וסגל כי מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן נחת בישראל, והימן הוסיף: "יש שיעורי בית שלא הכנו ליום שאחרי. התכנסנו לדון בכך בקבינט אבל היינו עסוקים בדברים אחרים. זה מאוד חשוב בדיכוי חמאס, היום שאחרי. חושבים שזה איזשהו חזון המזרח התיכון, זה ממש לא. זה כדי להבטיח ולוודא את ריסוק חמאס. כן עשינו שיעורי בית בכל מה שקשור להומניטרי, לא יהיה משבר הומניטרי בעזה".
"באשר למעבר ההדרגתי לשיטת לחימה אחרת, אנחנו עושים את זה בצורה שמותאמת לכל אחת מגזרות הלחימה. בצפון הרצועה אנחנו בפועל בשלב ג', בחטיבה של מחנות המרכז ובחאן יונס אנחנו עדיין בשלב ב'. ברפיח עוד לא התחלנו לעבוד, שם אנחנו בשלב א'. מילה אחת על שלב ג', זה בעצם אחרי שסיימת לפרק את המסגרת הארגונית הצבאית של חמאס, הרסת את הגדודים, לא גמרת את האירוע - יש תאי טרור, גרילה, ואת זה צריך לעקור", הכריז.
לסיום הביע הימן את עמדתו בנוגע למו"מ בנוגע לשחרור החטופים משבי החמאס. "ישראל צריכה להציב מתווה משל עצמה לשחרור החטופים תוך לקיחת סיכונים מחושבים. אנחנו הצד החזק, אנחנו יכולים לשאת הפוגות, אנחנו שולטים. חמאס הוא במצב כל כך חלש יחסית, אמנם עדיין יש לו כושר לחימה, את ההנהגה, ועדיין מתפקד כארגון צבאי, אבל אם אנחנו אומרים שיש זמן אז יש זמן. יש לנו זמן גם לתת הצעה משלנו שנוכל לעמוד בה".
הביאה את הדברים וערכה - שני רומנו, רדיו 103