ההבדלים בין הנאומים של נסראללה: כיוון את דבריו לאוזניים לבנוניות

חסן נסראללה, מזכ"ל חזבאללה, נשא שני נאומים מתוכננים ב-3 וב-5 בינואר 2024. הנאום הראשון, תחת הכותרת "על הדרך לירושלים" נישא לציון יום השנה הרביעי למותם של קאסם סלימאני, מפקד כוח קודס, ואבו מהדי אלמהנדס סגן יו"ר הגיוס הכללי בעיראק ומפקד המיליציה הפרו-איראנית, גדודי חזיבאללה.

הנאום השני נישא במהלך אזכרה למחמד חסין יאע’י, ממייסדי חיזבאללה שמת בסוף חודש דצמבר 2023 לאחר מחלה.

ברקע הנאומים, המלחמה ברצועת עזה והלחימה הנמשכת בין חיזבאללה לישראל והתפתחות נוספת בזירה הלבנונית, ההתנקשות המיוחסת לישראל, ב-2 בינואר 2024 ברובע אלצ’אחיה אלג’נוביה בביירות, בחייו של סאלח אל עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס שהיה אחראי על פעילות התנועה ביהודה ושומרון.

חלק גדול מהנושאים בשני הנאומים היו שונים זה מזה:

בנאום הראשון, נסראללה העלה על נס את פעולות ציר ההתנגדות במהלך החודשים האחרונים ושירטט את "תמונת הניצחון" של חמאס, בתוך הציר כולו, נגד ישראל. בנאום זה חזר והדגיש נסראללה שתנועות ומדינות ההתנגדות פועלות כל אחת באופן אוטונומי וכי הן אינן כלי שרת בידי איראן, בניסיון נוסף לטעון כי איראן אינה נושאת באחריות למתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, ואולי להצדיק את צורת ההתערבות הנוכחית של חיזבאללה, שלא גלשה למלחמה כוללת.

בנאום השני, נסראללה התמקד בעימות מול ישראל ובדרום לבנון, וגם כיוון את דבריו בין היתר לאוזניים לבנוניות, כאשר חלק שבחים לעמידה האיתנה של תושבי הכפרים בדרום לבנון, שחלקם נאלצו לעזוב את בתיהם. בנוסף טען, כי התערבות חיזבאללה במלחמה ברצועת עזה נועדה להגן על דרום לבנון. כמו כן איים נסראללה על ישראל בעונש ובתגובה קשה להריגתו של סאלח אל עארורי. עוד פירט נסראללה בנאום זה את הישגי "מבול אל אקצא", כך דיווח מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

בנאומו הראשון השמיע נסראללה גם מסר תקיף בנוגע למלחמה כוללת עם ישראל, ואמר כי "אם האויב חושב שהוא יפתח במלחמה נגד לבנון, המלחמה שלנו תהיה ללא מגבלות. ללא גבולות, ללא כללים". הוא ציין כי מי שחושב לפתוח עם חיזבאללה במלחמה, ודאי יתחרט על כך, והוסיף שזה גם "אינטרס לבנוני להיכנס במלחמה עד הסוף, ללא גבולות".

נסראללה טען כי ההתנקשות בחיי סאלח אל עארורי בביירות היא הפרה מסוכנת שלא תעבור ללא תגובה וללא עונש, ונימק זאת בנאומו השני באומרו כי שתיקה של חיזבאללה מול מעשה זה, משמעותה "שכל לבנון חשופה" להתנקשויות, וכי היא "תהיה בשדה הקרב". בהקשר לכך הצהיר חיזבאללה בבוקר 6 בינואר 2024, כי הארגון שיגר כ-62 טילים לעבר בסיס צה"ל בהר מירון, כ"תגובה ראשונית".

בנאומו הראשון, נסראללה גם דיבר ארוכות בשבחי קאסם סלימאני, מפקד לשעבר של כוח קודס של משמרות המהפכה, כמפקד ומעצב ציר ההתנגדות, אשר לדבריו הקפיד על כך שכל מדינה וכל ארגון בתוך ציר ההתנגדות יהיו אוטונומיים הן בקבלת ההחלטות והן ביכולת לנהל לחימה, ללא תמיכה מאחרים.

בנאומו השני התייחס נסראללה להישגים ולתוצאות המתקפה של "מבול אל אקצא". הוא ביקש "להביט על הדברים מלמעלה" וניסח כ-15 נקודות אשר מבשרות טובות עבור ציר ההתנגדות, ורעות עבור ישראל. בין התוצאות החיוביות, הזכיר נסראללה את החייאת הסוגייה הפלסטינית, כאשר "כל העולם מחפש כרגע פתרון לבעיה זו, בניגוד למצב לפני ה-7 באוקטובר. המתקפה הוכיחה לדבריו שאין דור פלסטיני חדש או מה שמכנים דור האינטרנט, אשר מוכן לוותר על אדמתו". באותו הקשר, ציין לחיוב את העלייה בתמיכה בהתנגדות הפלסטינית וההתנגדות כרעיון בכלל, ופגיעה אנושה במאמצי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות בעולם הערבי.