הכסף יענה את הכל: המודל החדש של הטרור בישראל

בשנה האחרונה התחזק המניע הכלכלי בפיגועי טרור שמבוצעים ביהודה ושומרון, כתוצאה משינוי הפעולה של חמאס בנוגע לגיוס והפעלת מחבלים, כך עולה ממעקב של ישראל בנושא שפרסמה נורית יוחנן ב'כאן'.

בעבר, כדי לקבל כסף ונשק מחמאס לצורך פיגועים, היה צורך בחברות ארוכה בארגון, התחייבות להליכה למסגד ועוד. אלא שבשנה-שנתיים האחרונות החל חמאס להציע סכומי כסף של 3,000-2,000 שקלים – יותר מהמשכורת הממוצעת בחודש ביישובי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון – בתמורה לקבלת נשק וביצוע פיגועים, בלי צורך בהיכרות מוקדמת או מעמיקה עם המגוייסים. סגן מנהיג חמאס שחוסל בשבוע שעבר, סאלח אל-עארורי, הוא זה שהיה אחראי על גזרת יהודה ושומרון בארגון, ובתקופתו חל השינוי.

דוגמא אחת לכך היא בקבוצת הטרור שפעלה לפני שנה באזור שכם – "גוב האריות". מוסעב אשתייה, איש חמאס משכם, הוא זה שקיבל את הכסף מחמאס והעביר אותו לפעילים אחרים שביצעו את פיגועי הירי לעבר חיילי צה"ל כשנכנסו למחנות הפליטים בשכם ובצמתים. הפעילים היו לרוב אנשים צעירים, בשנות ה-20 לחייהם, בלי רקע אידאולוגי משמעותי. בשנה האחרונה קמו קבוצות חמושות, ללא זיהוי אידאולוגי מובהק, במחנות הפליטים ביהודה ושומרון, כמו עקבת ג'בר, נור שמס ועוד. ייתכן שחמאס עומד גם מאחורי המימון שלהם.

חמאס הכניס כספים ליהודה ושומרון בכמה דרכים, אחת מהן היא חלפנות וכסף דיגיטלי (קריפטו). הזרמת הכסף הביאה להתגברות של "תעשיית טרור" – ייצור נשקים ומטענים על ידי גורמים לא אידאולוגיים שמייצרים עבור מחבלים, וגם לשם הולך חלק מהכסף שחמאס מעביר לשטחים. בישראל גם זיהו בתקופה האחרונה עלייה במכירים של נשק ותחמושת, כתוצאה מהביקוש הגובר ובעקבות מבצעי החרמה של צה"ל.

יש לציין כי מתחילת המלחמה בעזה היו כמה מבצעים של צה"ל שהתמקדו בכספי טרור ביהודה ושומרון, ובהם הוחרמו עשרות מיליוני שקלים ונעצרו יותר מ-20 מבוקשים שמעורבים בהעברת כספים. בפעילויות האלו בשטחים השתתפו באופן חריג נציגים של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור והמטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור, שבחנו בזמן אמת ממצאים במשרדים ובמחשבים כדי לחשוף מידע על זהות חלפנים ומשתמשים בכספים.

לכל זה תורם המצב הכלכלי ביהודה ושומרון. לפני המלחמה, הבנק העולמי פרסם דוח על הכלכלה הפלסטינית שבו כתב כי "בחמש השנים האחרונות היא שרויה בקיפאון, ואינה צפויה להשתפר אלא אם המדיניות בשטח תשתנה". הכלכלה הפלסטינית תלויה באופן מובהק בעבודה בישראל ובהתנחלויות, דבר שירד באופן דרסטי מתחילת המלחמה.

השכר היומי הממוצע ביהודה ושומרון במגזר הציבורי - של פקיד ברשות הפלסטינית למשל – הוא 134 שקלים, ובמגזר העסקי 137 שקלים ביום, שהם כ-3,200 שקלים בחודש. בעבודה בישראל, השכר היומי הממוצע של פלסטיני הוא 97 שקלים, שהם כ-7,100 שקלים בחודש. לשם השוואה, השכר הממוצע החודשי של ישראלים עומד על 11,800 שקלים. האבטלה בגדה המערבית בקרב הפלסטינים עמדה בשנת 2022 על 13%, והשכר של עובדים פלסטינים בישראל היה 32% מהתמ"ג. בניכוי העובדים בישראל, שיעור התעסוקה בקרב בני 15 ומעלה הוא 32% בלבד, לעומת 60% בישראל.