שירית אביטן: בישיבת ממשלה כעת: גדעון סער משתתף כשר. משתתף מפתיע נוסף שר הביטחון יואב גלנט שממעט להשתתף בישיבות השבועיות.
האב השכול על הפילוג: "איך לאנשים אין לב לעשות לנו את זה?"
חגי לובר ששכל את בנו אלישע יהונתן הי"ד בקרבות בעזה דיבר היום בכאן מורשת על הסכנה שבפילוג בין מטות החטופים והמשפחות השכולות. "בזמן שילד אחד שלי נהרג, וילד שני שלי נכנס לעזה הערב. איך לאנשים אין לב לעשות לנו את זה?" אמר
אלישע יהונתן לובר הי"ד / עזה צילום: באדיבות המצלם / פלאש 90
חגי לובר ששכל את בנו אלישע יהונתן הי"ד בקרבות בעזה שוחח היום עם דב אייכלר ודנה בצלאל בכאן מורשת על הסכנה שבפילוג בין מטות החטופים והמשפחות השכולות.
חגי לובר: "הבן שלי יהונתן, בחור מיצהר נפל בשביל להשמיד את הרוע של המחבלים ובשביל להחזיר את החטופים. הבן שלי ייבדל לחיים ארוכים אלעד נכנס הלילה לעזה שוב, בגלל אותן סיבות. נכנסים דתיים, נכנסים חילונים, נכנסים חרדים, נכנסים ערבים אוהבי ישראל. ורק אצלנו אין איזושהי הסכמה. לא יכולים להגיע לאיזשהו מכנה משותף".
לובר: "אתם מבינים שיש 2 מטות של חטופים? יש מטה חטופים ויש מטה תקומה. אנחנו כעם לא מצליחים להגיע להסכמה בדבר שכולם מסכימים עליו, שהילדים וההורים שלנו יחזרו מהשבי הרצחני של חמאס הארור. אפילו על זה אי אפשר להסכים".
לובר נאם אמש בעצרת בכיכר החטופים וקרא לחבריו בציונות הדתית לשים את המחלוקות בצד ולהגיע לעצרת. הוא הסביר את תחושותיו שכל מחנה נאחז בנקודות בהם הוא לא מסכים עם הצד השני במקום להתאחד: "כל הזמן מחפשים סיבות לריב. כל הזמן שואלים אבל אם תהיה (עסקת) 'כולם בעד כולם'? מה תגידו אז? אה, יופי, מצאנו נקודת אי הסכמה. בואו נריב.
ומה יקרה אם יגידו להפסיק את המלחמה ושביבי צריך להתפטר? אה, הנה מצאנו מקום שלא יסכימו, קדימה, נפרדים לשתי מחנות. ו'אנחנו באים רק להפגנה שהדגל הוא הדגל שלנו' וזה בושה וחרפה לנו כחברה ישראלית".
לובר מספר כי לא מדובר בהצהרות בלבד ויחד עם משפחות נוספות הם עוברים למעשים: "אנחנו ההורים השכולים התאחדנו ואנחנו לא ניתן לבלגן הזה לקרות ואנחנו נפסיק את השיח המפלג הזה, ונקרא לכל משפחות החטופים, מימין ומשמאל. למצוא דגל שסביבו מתאחדים ולא כל מיני שאלות ומחשבות, ואם ואם ואם".
"לגבי הדרכים יכול להיות שיש מחלוקות, ניישב אותן עם הקבינט הביטחוני, ניישב אותן בדרכי שלום. אבל לא יכול להיות הבלגן הזה, בזמן שילד אחד שלי נהרג, וילד שני שלי נכנס לעזה הערב. איך לאנשים אין לב לעשות לנו את זה? איך יכול להיות שאנשים רוצים לריב ולא להגיע לכיכר או כן להגיע לכיכר. כיכר חטופים לא מתאים, הצעדה כן מתאימה. איך הם עושים לי את זה? איך הם עושים את זה לאשתי? זה כאילו לירוק על ההקרבה של כל חללי ישראל. כולם, עד האחרון שבהם שם בפנים לגמרי בשביל להציל את החטופים".
עוד הוסיף לובר כי סוגיית היום שאחרי רלוונטית לא רק לעזה, אלא למדינת ישראל כאשר תקום ועדת חקירה: "מה קורה לנו כעם? מה יקרה ביום שאחרי לא בעזה? מה יקרה ביום שאחרי כשבמדינת ישראל תקום ועדת חקירה ממלכתית של שופטים, שמה לעשות, אין סביבם קונצנזוס, אין דמות אחת במדינה שיכולה לשבת על כיסא המשפט ולשפוט את המחדל שהיה בשביעי באוקטובר. אין, היא לא קיימת. ומה שהם יגידו יאמרו 'אה, הם אמרו כי הם שייכים למחנה הזה', וזהו, גמרנו".
לובר הדגיש כי אין לו שום מטרה שלא יהיו מחלוקות בעם, אבל הדרך בה הן מתנהלות עלולה להוביל אותנו לתהום: "אני מכה על החזה של עצמי קודם כל. כתבתי פוסטים מזעזעים נגד מתנגדי הרפורמה. ודי, די. אלו לא הצהרות אחדות ריקות מתוכן, אני עכשיו בדרך לשבת עם משפחות שכולות ואנחנו לא ניתן לדברים האלה להדרדר. זו המדינה שלנו וזה העם שלנו ויהונתן הבן שלי מסר את החיים שלו בשביל זה"
"אנחנו נביא תוכנית מסודרת. תוכנית אי הסכמה, אמנת אי הסכמה. זה בסדר שאין הסכמות, אנחנו לא צריכים להסכים על שום דבר, 100% מחלוקת הכול טוב. צריך לדעת איך אנחנו מתנהלים כשאנחנו לא מסכימים ומהם הגבולות שמעבר להם יש תהום עמוקה ופעורה של אנשים שפוגעים בילדים שלנו, ורוצחים את ההורים שלנו. וצריך להסתכל למציאות בעיניים. זו התהום שאנחנו מוליכים את עצמנו אם נמשיך לריב ונמשיך לא להבין שיש גדר שאותה לא חוצים".
