טרגדיה ברכסים: האברך הרב אליהו כהן ז"ל, שנפצע אנושות בשריפה בניסיון להציל תינוק, נפטר לאחר ימים של מאבק על חייו בבית החולים רמב"ם.
על סף עוני: המשפחות החרדיות שנמצאות לפני קריסה
הם לא עניים בהגדרה הפשוטה של המילה • הם לא הולכים לישון רעבים, והבגדים שלהם בדרך כלל במצב תקין • ובכל זאת, המחסור הכללי מרחף בחלל ומאיים על כלכלת הבית • הצצה לביתה של אחת המשפחות
על סף פת לחם צילום: unsplash
משפחת פ' חיה בטוב ובנעימים. הם הכניסו אותנו לביקור, כדי שנוכל להתרשם. מצד אחד הם סובלים ממחסור תמידי, ומצד שני, הם לא רעבים ללחם והבגדים שלהם לא קרועים.
לתרומה ל-17 משפחות שבאמת זקוקות לעזרה הקליקו כאן>>>
זוהי משפחה אחת מתוך 17 המשפחות שהוגדרו על ידי הנהלת 'קופת העיר' כמשפחות הנצרכות ביותר בחודש טבת, וכשביקשנו להיכנס כדי שנוכל לשתף את הציבור איך נראים החיים בביתם, הם הסכימו, בתנאי שנשמור כמובן על כבוד בסיסי ולא נפרסם את שמם ברבים.
מיד בכניסה לבית אפשר לראות את המאפיין הבולט הראשון... כובעו של בעל הבית תלוי על גבי וו, והצבע שלו כבר לא כל כך שחור.
זו לא מגבעת מרופטת של 'שנורר' מקצועי. לא ולא. כובע תקין, שמור, אבל רואים שהוא בשימוש כבר עשר שנים לפחות. לידו מגבעת חדשה, של הבן שבאחרונה חגג בר מצוה.
"שאר הבחורים שלי בישיבה", אומרת בעלת הבית, כשהיא מבחינה בהתעניינות שלנו בכובעים, ובסיפור שהם מספרים...
"הם ישנים בפנימיה, כל הארבעה, ובשנה הבאה גם הבחור הצעיר יצא לישיבה בפנימיה.
"זה קשה לי", היא מודה, "הייתי מעדיפה שהם ישנו בבית, לפחות כל עוד הם ב'ישיבה קטנה', אבל... אין לי מקום. חדר הילדים צפוף, הסלון הופך בלילה לחדר שינה נוסף, ועבורם אין מקום, כי אנחנו 15 נפשות בדירת ארבעה חדרים...".
ומה אתם עושים ב'בין הזמנים' שאלנו, "בבין הזמנים אני שולחת את הבנות לישן אצל ההורים שלי, זאת החלפת אווירה גם עבורן, וזה גם מאפשרים לבנים הבחורים לישן בבית ולחוות תחושה של ביתיות ומשפחתיות...".
הסיור נמשך עוד זמן רב. גילינו משפחה מאושרת ושמחה. אנשים טובי לב, הילדים מוותרים זה לזה, רגילים לשתף האחד את השני ברכוש האישי שלהם. מעניקים ונותנים בשמחה.
במרפסת השירות ראינו ארגז עם עשרה כיכרות לחם. "יש חלוקה של לחם בחינם פעם בשבוע למשפחות ברוכות ילדים, אז אנחנו לוקחים לחם לשלושה ימים", היא אומרת, "ביום הרביעי זה כבר ממש לחם יבש, אז אנחנו קונים במכולת, אבל לשלושה ימים זה עדיין בסדר".
הלחם, כך מסתבר, הוא לא רק המזון העיקרי שלהם, אלא גם כמעט היחיד. בבוקר הם אוכלים לחם עם ממרח, בערב לחם עם מעט ירקות, ולפעמים גם חביתה, ובצהרים כריך של לחם עם שניצל דקיק, או קציצת בשר.
כך הם חיים, מסתדרים, לא רעבים, טוב להם, אבל חסר להם. הם כבר מזמן לא הרשו לעצמם לקנות שקדי מרק, וכבר הרבה מאוד שנים לא בא אל ביתם מגש פיצה ריחני או אפילו תבנית של רבעי עוף, כדי שכל אחד יוכל לאכול 'רבע שלם' בסעודת שבת.
זו אחת מתוך 17 משפחות, שבבתיהן שורר מחסור תמידי, לאורך שנים.
זה הזמן להיחלץ לעזרתם. 17 משפחות שעונות על כל הקריטריונים שציינו, 17 משפחות של תלמידי חכמים שהוגים בתורה יומם ולילה, וסובלים ממחסור תמידי.
צדקה תציל ממות, דווקא כשמחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה, אנחנו צריכים להתעשת, ולעשות את הדבר החשוב כל כך להגנה על עצמנו ועל עם ישראל כולו, לפתוח את הלב ולתרום להם תרומה שיש בה ממש!
זכות הצדקה וזכות התורה יעמדו לנו ולעם ישראל כולו, להצילנו מיד אויבינו ולרומם את קרן התורה בעולם.
לתרומה ל-17 משפחות שבאמת זקוקות לעזרה הקליקו כאן>>>
