מרדכי הלפרין: דיון הקבינט היה "לחוץ" מאוד, בויכוח על פרטי ההסכם. בשלב מסוים נתניהו אמר: "אני מבקש שעד תשע ורבע נסיים. חייבים להתקדם כי ביידן רוצה לנאום". בפועל חרגו כשעה מהמועד המתוכנן על ההכרזה הישראלית להפסקת אש.
ה"וול סטריט ג'ורנל": בית המשפט העליון היה צריך להמתין עם הפסיקה
במאמר המערכת שפירסם העיתון האמריקני וול סטריט ג'ורנל נכתב כי לבית המשפט העליון היו את כל הסיבות בעולם להמתין עם פסיקתו בעניין עילת הסבירות, דווקא בשעה של אחדות החריגה כל כך בישראל
בית המשפט העליון צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
בעולם גוברת ההתעניינות בישראל על רקע המלחמה. במאמר מערכת שהתפרסם בעיתון האמריקני הידוע "וול סטריט ג'ורנל" נטען כי בית המשפט העליון היה צריך להימנע מפרסום פסיקתו בשעה זו של אחדות.
במאמר נכתב: "לבית המשפט העליון לא הייתה אף סיבה מוצדקת לרוץ, אך את כל הסיבות בעולם להמתין. הסיסמה "ביחד ננצח" נמצאת בכל פינה. אפילו יריבים פוליטיים מרים התאחדו בממשלת חירום. והנה בהחלטתו לבטל את שארית שאריתה של הרפורמה המשפטית, בית המשפט מסתכן בהטלת מדינת ישראל חזרה לקן המריבות של ה-6 באוקטובר ולחודשים ההרסניים והפרובוקטיביים שקדמו לו".
"בעוד שדחיית פסק הדין וקיום אחדות הם אינטרס מובהק של המדינה, בית המשפט מיהר להחליט ולפרסם פסק דין מפלג בשל העובדה שבעוד שבועיים כבר לא יהיה רוב להחלטה זו בהרכב החדש של בית המשפט העליון. השופטות אסתר חיות וענת ברון כבר פרשו באמצע אוקטובר ויכלו ליטול חלק בהחלטות בית המשפט רק עד אמצע ינואר. שתיהן הצביעו בעד ביטול חוק "ביטול עילת הסבירות". אם הממשלה הייתה מתנהגת כך, תוך שהיא מתעלמת מניגוד עניינים ממסדי כדי לאפשר לחברי ממשלה היוצאים להצביע בהצבעות משמעותיות בזמן מלחמה, ייתכן שבית המשפט היה רואה בדבר כאקט "בלתי סביר"", נכתב.
עוד נכתב: "בטווח הקצר, בית המשפט ותומכי החלטתו יתוגמלו על עיתוי פרסום פסק הדין. מבקרי ההחלטה כבר התחייבו לדחות את הדיון הציבורי בעניין עד לאחר הניצחון במלחמה, פן התעוררתו מחדש של הויכוח הפנימי תפגע במאמץ המלחמתי תוך עידוד החמאס וחיזבאללה. אולם בטווח הארוך בית המשפט עשוי לגלות כי הוא ירה לעצמו ברגליים על ידי רמיסה מטאפורית בגוויה פוליטית, קרי תכנית הרפורמה. בני גנץ, יריבו של נתניהו ומי שעשוי להיות ראש הממשלה הבא, אומר כעת כי לאחר המלחמה "נצטרך להכריע ביחסים שבין רשויות השלטון ולחוקק את 'חוק יסוד: החקיקה' שיעגן את מעמדם של חוקי היסוד". גנץ יוכל עתה למצוא הסכמה ציבורית רחבה לחקיקה כזו - אותה הסכמה שהייתה חסרה לממשלה לפני כן ומה שכעת חסרה כל כך עבור בית המשפט העליון בשל החלטתו הזדונית דווקא בזמן מלחמה".
