המהפכה שעומדת לשנות את העולם: שיחה מיוחדת עם הגרמ"מ פומרנץ

"כמה מתוך תרי"ג מצוות אתם מקיימים"? שואל אותנו הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ בפתיחת השיחה המיוחדת.

השאלה הזו מפתיעה. מי מאיתנו לא שומר את כל המצוות? אבל אז מגיע החשבון. הרבה מצוות שאדם רגיל לא יכול לקיימן. "למי מאיתנו יצא פעם לשים על עצמו מלך? להעמיד סנהדרין? מי הקריב קורבן, וכמה מצוות יש שלא נוהגות בזמנינו, כמו יובל ויבום, עבדים וקידוש החודש, וכהנה רבות.

"לא פעם", ממשיך הגרמ"מ, "מופיעים פרסומים על 'מצוה נדירה' שמתקיימת אי שם, כמו מצוות פדיון פטר חמור וכדומה. אנשים מתאספים כדי לראות את קיום המצוה. מבלי להיכנס לשאלה, האם צריך אדם לחפש אחרי מצוות כאלו יותר מאשר מצוות 'רגילות', ללא ספק יש כאן חביבות מצוה. זה הטבע האנושי, לחפש דברים לא שגרתיים.

"יהודים מחבבים כל מצווה נדירה. אפילו זו שבאה פעם בשנה, שופר, מצה, סוכה ולולב וכיוצא. על אחת כמה מצוות הבאות אחת לכמה שנים. אדם מרגיש תחושה היסטורית כשהוא נמצא (אחת לעשרים ושמונה שנה) בעת 'ברכת החמה' (ואגב, לצעירים שלא זוכרים את המעמד הקודם נספר, כי הברכה היא... 'ברוך אתה... עושה מעשה בראשית'. בדיוק כמו ברכת ברק ורעם). ברכת 'לקבוע מזוזה' נאמרת ביותר כוונה ורגש מברכת שהכל 'שגרתית', ועבור מצוות כתיבת ספר תורה יש אנשים שיש להם חלום-חיים להגיע לזה, ולעיתים חוסכים משך שנים רבות, עד שזוכים להגיע ליום המאושר".

"אגב", אומר הרב, "לפני כמה חודשים מלאו עשרים שנה לפטירת הצדיק הקדוש, רבי מאיר אבוחצירא זי"ע. באותה הזדמנות תיאר לי בנו יבדלח"ט כ"ק האדמו"ר רבי דוד חי אבוחצירא שליט"א, כיצד היה אביו ניגש להניח תפילין ביום 'רגיל'... עוד בטרם יאיר השחר שניתן יהיה להבחין בין תכלת לכרתי, היה בוער מתשוקה שאינה יודעת מנוח. "עוד מעט נתעטף בציצית ונניח תפילין", היה לוחש פעם ועוד פעם. וברגע שהגיע זמן ציצית ותפילין, היה ניגש לקיימן בהתלהבות ובתשוקה עצומים".

אבל בואו נחזור לשאלה שבה פתחנו - האם בכלל יש עניין לקיים תרי"ג מצוות? ואולי החובה היא לקיים את המצוות שקשורות 'אליך'. מי שלא כהן - פטור מברכת הכהנים. ומי שלא בנה בית חדש, אף אחד לא דורש ממנו לשים בו מעקה. האם יש עניין לחפש מצוות נדירות?

הרב פומרנץ משיב:

"ה'אור החיים' הקדוש משתמש בדימוי שמופיע בזוהר הקדוש, שתרי"ג המצוות מכוונים בדיוק נגד רמ"ח איברים (מצוות עשה) ושס"ה גידים (לא תעשה). אדם שיש לו מאתיים ארבעים ושבע איברים שלמים, ורק איבר אחד כואב, האם ניתן להרגיע אותו ולומר לו 'כל כך הרבה איברים בריאים יש לך. ומה קרה, איבר אחד משותק או חולה, מה אתה עושה מזה עניין?!'. כל אחד מבין מבין שהדברים משוללי הגיון. כל חלק בגוף משפיע באופן ישיר על כל המערכת. אי אפשר לתפקד תחת כאב שיניים, וקשה לנהל חיים סדירים תחת מיחוש כלשהו.

"כשאדם צולע, זה לא מראה על בעיה בראש חלילה, ולא בכליות ולא בלב. הכל תקין. לפעמים זה רק נקע ברגל. אבל אנחנו מבקשים בריאות שלמה. על אחת כמה שאדם לא יוותר על איבר אחד, גם אם זה אחד מתוך רמ"ח.

"האור החיים הקדוש מבאר את הפסוק בפרשת עקב (דברים ח א) 'כל המצוה', שהתורה מזרזת את האדם לקיים את כל המצוות, שלא יאמר אדם ומה בכך אם אקיים מצוה אחת פחות... הרי אני מקיים כל כך הרבה מצוות. וכדי לשלול מחשבה כזו אומרת התורה 'כל המצוה', וכדברי הזוהר האמורים שהמצוות הם כנגד איברי האדם, והנמשל ברור. אין אפשרות לוותר על אף מצווה. לא משאירים איבר אחד ללא חיות. רמ"ח איברים ושס"ה גידים".

וכאן הבן שואל: האם שייך שאדם אחד יקיים את 'כל' תרי"ג המצוות?! ומה עם המצוות התלויות במלך, וביובל שאינו נוהג בזמן הזה. מה הפתרון?!

איך להפוך לכהן

אז איך מקיימים תרי"ג מצוות? "יש כמה דרכים", אומר הרב פומרנץ. "יש כלל יסודי, 'כל ישראל ערבים זה לזה'. כלל ישראל בכללותו מקיים את כל התרי"ג מצוות. כל אחד מקיים את חלקו, ויחדיו נעשית התורה כולה. (חשוב להיות ברורים: מצוה המוטלת על היחיד לעשותה, אין אפשרות להימנע ממנה. הנידון לענייננו הוא איך ישיג האדם את חלקו במצוות שאינן שייכות אליו ואינו יכול לקיימן בעשייה בפועל).

"ויש גם דרך נוספת, שרבינו ה'אור החיים' הקדוש כותב בפרשת תרומה: אפשר לקיים את המצוות על ידי לימוד התורה. הקיום בפועל, כל אחד יכול לקיים רק את מה ששייך אליו. הכהן לא יכול לתת עשרים וארבע מתנות הכהונה (זו מצוה שמוטלת על ישראל), והישראל לא יכול לקיים את המצוות שנוהגות בכהנים. 

"אבל לגבי לימוד התורה, ללמוד ולעמול בתורה, וכן שאר ההכנות הנדרשות ללימוד התורה, אלו יכולים להתקיים כולם על ידי אדם אחד, שכל אחד ואחד יכול ללמוד את כל התורה. דברים נשגבים אלו של רבינו האור-החיים, הם אור-לחיינו בכל הנוגע לקיום כלל המצוות. נכון שאינני יכול לקיים בפועל מצווה זו וזו, אבל ללמוד אני יכול.

"חז"ל (מנחות קי.) אומר: 'כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם'. על ידי לימוד המצווה ייחשב לנו כאילו קיימנוה בפועל. בספרים הקדושים הביאו את העצה הזו והרחיבו בה. בקיצור, אדם שרוצה לקיים את 'כל' תרי"ג המצוות, ללא יוצא מן הכלל, צריך ללמוד אותן.

"כי כשהוא לומד, אדם הופך להיות מלך, הוא גם בכור, גם כהן וגם לוי; הוא בונה בית ונושא אשה, מביא ביכורים ומחלק צדקות, זורע ונוטע כרם ומקיים את כל המצוות התלויות בארץ, מוחה את עמלק ומקריב קרבנות, יושב כדיין בהרכב של בית דין והסנהדרין. לומד את ההלכה בלשון הזהב של הרמב"ם, והנה זכה להיות חלק מעוד מצוה ועוד מצוה, תרי"ג מצוות.

כמה קל ונעים.

אז איפה לומדים? ובכן, מזכיר הרב, מי שלומד את ההלכות שבשולחן ערוך - עדיין לא יקיף את כל תרי"ג המצוות. אבל יש ספר אחד שמקיף את כל התרי"ג - ה'יד החזקה' של הרמב"ם".

בשנים האחרונות, המהפכה הגדולה של 'אור לישרים' ו'עוז והדר' - הגיעה גם לחלק הזה של ארון הספרים היהודי: עכשיו יוצא לאור ספר היסוד היהודי, ארבעה-עשר הספרים (הי"ד החזקה) של 'משנה תורה להרמב"ם', מהדורה מבוארת שמכילה בתוכה את תמצית דבריהם של כלל מפרשי הרמב"ם והעוסקים בתורתו, מתוך אלפי ספרים שנכתבו במהלך הדורות, שעריכתה והוצאתה לאור מתאפשרת בזכות ובנדבת "קרן טללי ברכה".

עכשיו, כל יהודי יכול לקיים את תרי"ג המצוות. רק צריך לפתוח וללמוד.

מהפכת הלימוד החדש

זה לא רק מהדורה מאירת עיניים. "הרמב"ם הקיף את כל תרי"ג המצוות, אלו הנוהגות בזמן הזה ואלו שלא. מטרתו של הרמב"ם בחיבור היתה לסכם את כל התורה כולה. והוא כותב זאת מפורשות בהקדמתו - 'קראתי שם חיבור זה 'משנה תורה', לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם'.

"אלא שכידוע, אי אפשר לפסוק הלכה מהרמב"ם, צריך ללמוד את פסקי מרן השלחן ערוך, הרמ"א, ונושאי כליהם. לכן במהדורה החדשה, אנחנו נותנים את הכלים ללומדי הרמב"ם, כולל פסיקת ההלכה של מרן השולחן ערוך על הדף.

"פרוייקט ההדרת הרמב"ם המבואר נועד להציג לפני המעיין את דברי הרמב"ם בשלמותם על מתכונתם בכל בחינותיהם, ולהסיר את המכשולים המעכבים מלרדת לעומק כוונתו. המטרה היא: להבהיר לפני הלומד את פשט דברי הרמב"ם בכל פרטיהם ובטעמיהם; לפרוש את מקורותיו בספרות חז"ל; להציג את פסק ההלכה שבשו"ע בהקבלה לפסקי הרמב"ם; ולקבץ למקום אחד את היקף תורת הראשונים והאחרונים העוסקים בדברי הרמב"ם".
"הפרויקט נחשב לאחד הגדולים בתחום הספרות התורנית, ענק וגרנדיוזי, כמעט אי אפשר לתאר את היקף המלאכה הנעשית במשאבי ענק, מבלי לחסוך מאומה.

"לשם כך שוקדים מאות עורכים ומבקרים, רבנים חשובים יודעי דת ודין, טובי תלמידי החכמים שבדור, השותפים למלאכה הגדולה והחשובה של עריכת פירוש מקיף וביאור מקיף לספר שהוא יסוד היסודות בפשט ופסק ההלכה בכל הדורות, 'משנה תורה' לרבינו הרמב"ם".

וכשמדובר בפרויקט כל כך נרחב, הו לוקח זמן. מתוך המהדורה המורחבת ראו אור עד עתה שבעים כרכים. עוד תשעה עשר כרכים נמצאים בשלבי עריכה. המהדורה הזו כוללת עריכה והדפסה מחדש של הרמב"ם, הראב"ד, ונושאי כליהם. עם ביאור משולב והערות שוליים, וכן ילקוט ביאורים בסוף כל כרך. המילים הקדושות של הרמב"ם וכל המפרשים עוברים בשלבי העריכה הגהה נמרצת, תוך השוואה למהודרות קודמות ותיקון טעויות רבות. הרמב"ם וכל המפרשים מודפסים בעימוד חדש, בהדפסה מאירת עיניים, כמטב המסורת הידועה של 'אור לישרים'.

יש מדור 'מקורות וציונים' בו מובאים המקורות של כל הלכה. יש גם 'ביאור משולב' שמאפשר לכל יהודי לקרוא את הרמב"פם ולהבין כל מילה. יש חלוקה לקטעים, כותרות, הקדמות וסיכומים. ויש גם את המדורים המפורסמים שנמצאים במתיבתא. בקיצור, כל לומד ומעיין, ולא משנה באיזו רמה תורנית הוא, ימצא את מבוקשו. זוהי מהדורה שכל לומד יכול לחלום עליה, תענוג עילאי של לימוד מעמיק בדברי הרמב"ם, בבינה ובהשכל.

הרמב"ם לכל

אחת המטרות החשובות היה להנגיש את ספרו של הרמב"ם לכל יהודי ויהודי בישראל. כיום, יש מאות אלפים שלומדים את הרמב"ם על הסדר מדי יום ביומו. בדורנו היה זה כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע שיסד את התקנה החשובה של "רמב"ם יומי". אין ספק שעם השלמת הפרויקט של 'משנה תורה המבואר', יוכלו להרבות את מעגל הלומדים היומי ברמב"ם כתקנתו הקדושה.

גם מרן הגר"ע יוסף זי"ע היה מעודד מאוד את תקנת לימוד הרמב"ם היומי. ולא רק הם. ולכן, כדי לענות על הצורך הנוסף במהדורה מתומצתת לאלו החפצים בהבנת פשט דברי הרמב"ם ללא הרחבות יתירות, תצא לאור בעז"ה גם מהדורה מבוארת מקוצרת. ללא הילקוט ביאורים הנמצא בסופו. כך בעז"ה לימוד הרמב"ם יהיה שווה לכל נפש.

ויש גם ברכה גדולה לכל מי שמביא את הספר אל ביתו. מי שמחזיק את הספר בבית, זוכה לשמירה גדולה. וכבר העיד המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע בשם רבו הבעל שם טוב הקדוש, שלימוד הרמב"ם "יש בו סגולה ליראת שמים ולבער החיצונים" עד שציווה על תלמידיו ללמוד "מספר יד החזקה על פי הסדר" (מתוך מכתבו של המגיד לבעל התניא זי"ע). וכך הלכו גדולי הדורות והעמיקו בעיוניהם בדברי הרמב"ם, וידוע ומובא בספרי חסידים שהרב הקדוש רבי שלמה מקרלין זיע"א, מגדולי תלמידי המגיד, היה לומד ועורך סיום על הרמב"ם.

מסופר שפעם בא אדם אל הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זי"ע וביקש לשאול ממנו ספר לעיון. ישב שם בנו של הצדיק מקוריץ, רבי יצחק מאיר, ושקל בדעתו, איזה ספר בארון אפשר להשאיל - מבלי שיגרום ביטול תורה לאביו. עבר בסקירה על טורי הספרים, עד שנתן את דעתו על הספר "מורה נבוכים", שבידו, לתת אותו בהשאלה. אולם אביו רבי פנחס לא הסכים על ידו, באומרו, כי ספריו של הרמב"ם מביאים לידי יראת ה' בבית, ואי אפשר למסור אותם אפילו בהשאלה לאחרים.

"גם זה חלק מהמשימה שלנו בהפצת תורת הרמב"ם", מסיים הרב פומרנץ את שיחתו, "שמעתי את זה לא פעם מפיו של כ"ק האדמו"ר רבי דוד חי אבוחצירא שחוזר ואומר לי בכל פעם כשאנו יוצאים למיזם תורני חדש. 'המטרה שלנו היא לקרב באמצעות הפצת המעיינות, את הגאולה השלימה'. כשהחלנו לערוך את כתבי הרמב"ם, הוסיף רבי דוד ואמר לי: 'הסבא קדישא רבי ישראל סבא מרוז'ין זי"ע אמר ש'הרמב"ם היה ראוי להיות גואל צדק, שהרי חיבר חיבורו על כל ההלכות שנוהגות רק לימות המשיח, אלא שהדור לא היה ראוי לכך' - עכשיו, בזכות ההפצה הגדולה, נזכה בעזרת ה' שתבוא הגאולה השלימה, ותתרומם קרן ישראל במהרה, אכי"ר".