האם חיילים שנהרגו מירי דו צדדי נקראים הרוגי מלכות?

במכתב ארוך כותב הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר של ירושלים על מקרים שמתרחשים תוך כדי המלחמה שיש טעויות שגורמים הריגת חיילים או אזרחים בשגגה ע"י חיילנו. ועל ההרוגים בטעות בידי יהודים רבים שואלים האם הם בכלל הנהרגים על קידוש ה', או כיון שבפועל נהרגו על ידי יהודים זה מעמד אחר.

את התשובה פותח הגרש"מ עמאר וכותב: לשאלת רבים וטובים, ידועה ומפורסמת היא מעלתם של קדושי עליון שמסרו נפשם על הצלת עם ישראל ונהרגו על קידוש השם, בידי אויבי ה' ומשנאיו, אכזרים ורעים שלשפוך דם, הוא כל מאודם, ולא תערב להם שנתם, אם לא שפכו דם נקיים באותו יום, ה' ישלם להם כפעלם, ויהיו לדראון עולם.

והגם שאין בנו הכוח להבין מעלת הנהרגים על קידוש ה', ולהשיג אפס קצה רום מעלתם, שמשמע מהגמרא שאפי' רבי עקיבא וחבריו נוספה קדושה על קדושתם ע"י שנהרגו על קידוש השם. ורבי עקיבא אשר ראשו מגיע השמימה התאוה לזה כל ימיו אשר היה, וכן הוא אצל גדולי הדורות ואכמ"ל. ובפירוש איתמר (בבא בתרא י' ע"ב) הרוגי לוד אין שום בריה יכולה לעמוד במחיצתם.

והנה ידוע שתוך כדי פעולות ההצלה בפיגועים והתקפות מחבלים, וכן תוך המלחמה יש טעויות שגורמים הריגת חיילים או אזרחים בשגגה ע"י חיילנו. ועל ההרוגים בטעות בידי יהודים רבים שואלים האם הם בכלל הנהרגים על קידוש ה', או כיון שבפועל נהרגו על ידי יהודים זה מעמד אחר.

והשבתי כמה פעמים, שהואיל והם נהרגו תוך כדי מלחמה, או תוך כדי פעולות של חבלנים, שאלו ואלו באים לשפוך דם נקיים ולרצוח באכזריות יהודים על לא עול בכפם, ושבודאי יש להלחם בהם בכל עוז, וכבר אמרו בגמרא (עירובין מ"ה ע"א) שביישובי ספר אפי' באו על עסקי תבן וקש, מחללים עליהם את השבת ויוצאים עם כלי נשק, וקוראים לכל היהודים שבסביבה להקהל ולעזור לאחיהם בעת צרה. וכ"פ הרמב"ם בהלכות שבת (פ"ב הכ"ג) וכן נפסק בשו"ע א"ח (סימן שד"מ ס"ו וס"ט) יע"ש.

ומתוך שיצאו להלחם בהם כדת וכדין כדי להציל את היהודים, ואת ערינו וישובינו בנחלת אבותינו, נופלים טעויות מרוב הלחץ והרצון העז להקדים ולהכות בהם, שהבא להורגך השכם להורגו, וכמעט שאין מלחמה שאין בה טעויות כאלו ה' ירחם, וכיון שכל זה הוא כלול לגמרי בפעולות ההצלה מן הגוים הרעים הבאים לרצוח יהודים, נמצא שגם הריגתם בטעות כלול בעסק מלחמת ההצלה מן הגוים, ועל כן הרי זה בכלל שנהרג ע"י גוים. ואין לי ספק בדבר, שהם בכלל אלה שנאמר עליהם, שאין שום בריה יכולה לעמוד במחיצתם, לקדושים אשר בארץ המה.

והנה היום בא אלי כב' ידידי הרב יהודה יברוב שליט"א מרבני המועצה הדתית בירושלים, וסיפר שנכדו של מרן הגאון הצדיק מריה דכוליה תלמודא ומפרשיה רבנו חיים קניבסקי ע"ה, סיפר שסבו זללה"ה נשאל לפני זמן מאב שבנו נהרג במלחמה ע"י יהודי, מה מעמדו של ההרוג ע"ה. והנכד היה נוכח ושמע שאמר לו – תעיין בתוס' יום טוב ביצה (פ"א מ"י). דתנן התם משלחין כלים וכו', והן לצורך המועד, אבל לא סנדל המסומר וכו'. ופירש הרע"ב ז"ל סנדל המסומר של עץ מחופה מסמרים, שגזרו חכמים שלא לנועלו בשבת ויו"ט, משום מעשה שהיה שנהרגו הרוגי מלכות על ידו, כמבואר במס' שבת (דף ס':). ובתוי"ט שם באה"ד כתב וז"ל: ומה שכתב הר"ב שנהרגו הרוגי מלכות על ידו, אע"ג דהן עצמן הרגו זה את זה, הואיל ושלופי גזירה היו כדאיתא התם, שפיר קרי להו הרוגי מלכות. עכ"ל.

הנה מפורש להדיא שגם אלו שנהרגו ע"י אחיהם היהודים, נכללים בכלל הרוגי מלכות. ולמעשה זה מבואר גם ברבינו עובדיה מברטנורא הנז', שכתב משום מעשה שהיה שנהרגו הרוגי מלכות וכו', הנה מבואר שקורא להם הרוגי מלכות.

ואם שם שכל האנשים שהיו במערה היו יהודים בלבד, ומפני הפחד נדחקו עד שנרמסו ונהרגו זה מזה, ועם כל זה קרי להו הרוגי מלכות, ק"ו כאן שהם נלחמים ויורים אש מכל הכלי משחית טילים ופגזים ויריות בכלים מכלים שונים, והלחץ עמוק וענק. וכל רמ"ח איבריהם ושס"ה גידיהם מרוכזים אך ורק להזהר ולהקדים את האויב הבא לנוכח, שאם לא יקדימנו ויהרגהו, עלול להיות שהוא וחבריו יהרגו רח"ל, ובתוך כך הופיע יהודי, ומתוך הלחץ והמהירות ואשר הכל תלוי בשבריר של שניה ממש, ובמצב זה אין שום אפשרות להבחין הבחנה ברורה, בזמן של כהרף עין, שבודאי שהוא בכלל הרוגי מלכות בלא ספק, וזוכה לכל מעלותיהם של קדושי עליון.

ויהי רצון שזכותם הגדולה של הקדושים שנהרגו על קידוש ה' תעמוד לכל בני משפחותיהם ה' עליהם יחיו, ויהיו מליצי יושר על כל החיילים שישובו בריאים ושלמים ועטורי נצחון לחיק משפחותיהם, ובזכותם ירפא ה' לכל הפצועים עם כל חולי עמו ישראל.

ובזכות מסירותם בלב שלם על קידוש ה' יפדה ה' כל שבויינו וחטופינו בחסד וברחמים ובנסים גלוים ונפלאים, ותהיינה נשמותיהם של הנופלים צרורות בצרור החיים לפני כסא הכבוד, והשם יקום את דמם מידי אויבינו ושונאינו וישיב להם שבעתים אל חיקם, ונשמע ונתבשר בשורות טובות מארבע כנפות הארץ, אמן.

המצפה לישועת ה' ברחמים על עמנו ועל נחלת אבותינו ויתקדש שמו של הקב"ה על עם מקדשי שמו בב"א.