מתי הישראליים רוצים בחירות והאם החליטו למי יצביעו | סקר

מסקר שערך 'המכון הישראלי לדמוקרטיה' כשני שלישים סבורים כיום, בדיוק כמו בסקר קודם שפורסם לפי שלושה שבועות (20-19 בנובמבר), כי לממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שאחרי המלחמה. התפלגות תשובות המרואיינים היהודים והערבים לשאלה זו הן זהות.

לדעתך, האם לממשלה כיום יש או אין תוכנית פעולה ברורה באשר ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה? 

פילוח התשובות לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה רוב גדול בשמאל ובמרכז הסבורים שלממשלה אין תוכנית פעולה ברורה לעתיד (88%, ו-84% בהתאמה) בהשוואה לכמחצית בימין (51%). פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת מראה כי השיעורים הנמוכים ביותר של המעריכים שלממשלה אין תוכנית כזו מצויים בקרב מצביעי ש"ס, הליכוד והציונות הדתית (ש"ס 36%, ליכוד 45%, הציונות הדתית 49%). בקרב מצביעי כל שאר המפלגות (כולל יהדות התורה – 54%) למעלה ממחצית מעריכים שאין בנמצא תוכנית ממשלתית כזו.

הסיכוי להשיג את מטרות המלחמה

שתי מטרות המלחמה המרכזיות שהציבה הנהגת מדינת ישראל למלחמת "חרבות ברזל" הן: מיטוט התשתית המדינית והצבאית של החמאס והחזרת כל החטופים. כחודשיים וחצי מפרוץ הקרבות כשני שלישים מהמרואיינים (כלל המדגם) סבורים כי המטרה הראשונה, מיטוט החמאס, היא בת השגה. לעומת זאת רק מעט יותר משליש (35.5%) מעריכים כך לגבי המטרה השנייה, החזרת כל החטופים. כרבע סבורים כי ישראל תצליח לממש את שתי המטרות האלה.

כשמדובר במיטוט החמאס, שיעור המרואיינים היהודים הסבורים כי הסבירות לכך גבוהה הוא יותר מכפול משיעור הערבים המעריכים כך. לעומת זאת, כשמדובר במטרה השנייה - השבת כל החטופים, שיעור המרואיינים הערבים הסבורים כי יש לכך סיכוי גבוה במידה ניכרת משיעור היהודים שזו הערכתם.

מפילוח מדגם היהודים עולה כי בשמאל שיעור המאמינים ביכולתה של ישראל לממש את שתי המטרות הוא הנמוך ביותר ובימין – הגבוה ביותר, כאשר המרכז נמצא בתווך. עם זאת, בכל שלושת המחנות שיעור המעריכים כי מיטוט החמאס אפשרי הוא גבוה במידה ניכרת משיעור הרואים בשחרור כל החטופים מטרה בת השגה עבור ישראל.

סיכוי גבוה שישראל תצליח למוטט את התשתית הצבאית והמדינית של החמאס ולהשיב את כל החטופים (%, יהודים וערבים)

התחשבות בסבל האוכלוסייה הפלסטינית בתכנון המלחמה

בסקר נשאלו המשתתפים, באיזו מידה הסבל של האוכלוסייה הפלסטינית בעזה צריך להשפיע על תכנון הלחימה של ישראל. גם בתבנית התשובות לשאלה זו לא חל מאז כל שינוי. רוב גדול בקרב יהודים (81%) סברו באוקטובר וסבורים גם היום שהדבר לא צריך להשפיע על תכנון המלחמה של ישראל. בקרב המרואיינים הערבים, לעומת זאת, רוב גדול (83%) סברו וסבורים ההיפך – כלומר שיש להתחשב בכך במידה רבה.

עד כמה ישראל צריכה להתחשב בסבל של האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בעזה בעת תכנון המשך הלחימה שם? (%, יהודים וערבים)

בתוך מדגם היהודים ישנם הבדלים גדולים בין המחנות הפוליטיים, אם כי בכולם מדובר ברוב שסבל הפלסטינים אינו צריך להוות תשומה בתכנון המערכה בצד הישראלי – בימין יש כמעט קונצנזוס (89%) שאין להביא בחשבון את סבל האוכלוסייה הפלסטינית, במרכז סבורים כך למעלה משלושה רבעים (77.5%) ובשמאל מעט יותר ממחצית (53%).

צה"ל והוראות החוק הבינלאומי ודיני המלחמה

רוב מוחלט של המרואיינים היהודים סבורים כי צה"ל מנסה להתאים את אופי פעולות הלחימה להוראות החוק הבינלאומי ודיני המלחמה. לעומת זאת, רוב של כשני שלישים מהמרואיינים הערבים חושבים בדיוק ההיפך – קרי, שצה"ל אינו מנסה להתאים את פעולותיו לאמות המידה הבינלאומיות הללו.

לדעתך, באיזו מידה צה"ל מנסה להתאים את אופי הפעולות במלחמה בעזה להוראות החוק הבינלאומי ולדיני המלחמה? (%, יהודים וערבים)

בשאלה זו לא נמצאו כמעט הבדלים בין שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים), שבכולם רוב גדול מאוד סבורים שצה"ל אכן מנסה להתאים אם אופי הפעולות בעזה לחוק הבינלאומי ולדיני המלחמה (שמאל 88%, מרכז 94%, ימין 92%).

הערכת ההסברה הישראלית באירועי ה-7 באוקטובר ובמלחמת "חרבות ברזל"

למרות הבדלים מסוימים בתוך הציבור הישראלי, הערכת ההסברה בחו"ל בעת הזו ככלל היא שלילית. במדגם היהודים הדעה השכיחה, אך לא דעת הרוב, היא כי ההסברה הישראלית בעולם באשר לאירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" היא די גרועה או גרועה מאוד. במדגם הערבים רוב של ממש סבורים כך.

על סולם בין 1=גרוע ו-5=מצוין, איזה ציון היית נותן כיום להסברה הישראלית בעולם באשר לאירועי ה-7 באוקטובר ולמלחמה בחמאס בעקבותיהם? (%, יהודים וערבים)

פילוח לפי מחנות פוליטיים (מדגם יהודים) מעלה כי בשמאל 47% מעריכים בשלילה את ההסברה בחו"ל אודות האירועים, במרכז מחצית בדיוק (50%) חושבים כך ואילו בימין רק כשליש (33%).

השתתפות במערך ההתנדבות האזרחי

שאלה נוספת שהוצגה בסקר: "האם השתתפת או לא השתתפת בפעילות התנדבותית כלשהי הקשורה במלחמה, ואם כן – באיזה תחום?". למשיבים ניתנה האפשרות להצביע על יותר מדרך התנדבות אחת.

שיעורי ההתנדבות - שלושה רבעים מהיהודים וכ-30% מהערבים דיווחו על לפחות פעילות התנדבות אחת מתחילת המלחמה ועד היום. ישנם הבדלים בשיעורי ההתנדבות של גברים ונשים: בקרב היהודים והערבים כאחד שיעור הנשים שלקחו חלק בהתנדבות גבוה משיעור הגברים (יהודים: נשים 78%, גברים 69%; ערבים: נשים 33%, גברים 25%).

מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה כי רוב גדול בשלושת המחנות לקחו חלק בפעילות התנדבות, אם כי שיעור ההתנדבות המדווח בשמאל היה גבוה מאשר במרכז ובימין. עם זאת לא נמצאו בסקר הבדלים ראויים לציון בין קבוצות המשנה לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים.

השתתפו המערך ההתנדבות האזרחי (%, כלל המדגם, יהודים וערבים)

סוג ההתנדבות – פילוח אפשרויות ההתנדבות מראה כי הסוג הנפוץ ביותר היה תרומת כסף לקניית ציוד לחיילים או למפונים. במקום השני עמדו איסוף, אריזה או שינוע ציוד ומזון עבור חיילים ובמקום השלישי - ביצוע פעולות אלה עבור המפונים. שיעורים נמוכים יותר התנדבו בפעילות חקלאית או ביצעו פעולות התנדבות אחרות, דוגמת תרומת דם, טיפול וסיוע לבעלי החיים מיישובי עוטף עזה, תפילות, אירוח מפונים ועוד.

סוגי פעילות ההתנדבות (%, מקרב מי שדיווחו על השתתפות במערך ההתנדבות האזרחי, ניתן לסמן יותר מתשובה אחת)

הביקורת העולמית על ישראל במהלך המלחמה – אנטישמיות?

מאז תחילת המלחמה נשמעת במדינות רבות ביקורת ציבורית קולנית ונערכות הפגנות המוניות נגד ישראל במחאה על התנהלותה במלחמה בעזה. מן הסקר עולה כי רוב המרואיינים היהודים סבורים כי הביקורת וההפגנות נגד ישראל נובעת מאנטישמיות ומשנאת ישראל. לעומת זאת, יותר ממחצית מהמרואיינים הערבים גורסים כי הסיבה המרכזית לביקורת ומכאן להפגנות הוא ההרס והפגיעה בפלסטינים שגרמה ישראל במסגרת המלחמה בעזה.

ברבות ממדינות המערב נשמעת ביקורת ציבורית קולנית ונערכות הפגנות המוניות כנגד ישראל על התנהלותה במלחמה בעזה. מהי לדעתך הסיבה העיקרית לכך? (%, יהודים וערבים)

פילוח מדגם היהודים לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מעלה כי רוב גדול מהחרדים (85%), הדתיים (74%), המסורתיים הדתיים (72%) והמסורתיים הלא-דתיים (66%) סבורים כי הסיבה המרכזית לביקורת הציבורית במדינות חוץ היא שנאת ישראל ואנטישמיות. בקרב החילונים רק כמחצית סבורים כך (49%), ושיעור גבוה יחסית (31%) בחרו בתשובה "שתי הסיבות במידה שווה".

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה הבדלים גדולים עוד יותר בין קבוצות המשנה: בעוד שבימין רוב גדול סבורים כי הסיבה המרכזית לביקורת היא שנאת ישראל ועמדות אנטישמיות (73%), רק מעט יותר ממחצית סבורים כך במרכז (53%), ובשמאל כשליש בלבד.

ברבות ממדינות המערב נשמעת ביקורת ציבורית קולנית ונערכות הפגנות המוניות כנגד ישראל על התנהלותה במלחמה בעזה. מהי לדעתך הסיבה העיקרית לכך? (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)

מחאה אזרחית לאחר סיום המלחמה

שאלה נוספת שנשאלה בסקר: "יש הצופים כי בסיום המלחמה יפרוץ בישראל גל מחאה אזרחית המונית בתביעה מהאחראים בדרג המדיני והצבאי למחדל 2023 לתת על כך את הדין. להערכתך, האם אתה אישית תשתתף במחאה כזו?" הציבור בכללותו חצוי בשאלה זו: שיעור זהה חושבים שישתתפו במחאה עתידית (44%) וכי לא ישתתפו בה (43%). בשאלה זו לא נמצא כמעט הבדל בין יהודים לערבים (ישתתפו במחאה: יהודים 44%; ערבים 46%).

בקרב היהודים נמצאו הבדלים גדולים הן לפי מחנות פוליטיים הן לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים: רוב בשמאל (85%) ובמרכז (60%), ציינו כי ייקחו חלק במחאה מעין זו לעומת מיעוט מהימין (29%). בקרב החילונים כשני שלישים (63%) מעריכים כי יקחו חלק במחאה עתידית לעומת כמעט מחצית מהמסורתיים הלא-דתיים (47%), כחמישית מהמסורתיים הדתיים והדתיים (בהתאמה 19% ו-21%) ומיעוט זעיר בלבד (8%) מהחרדים.

מפילוח לפי הצבעה בבחירות עולה כי רוב מצביעי מפלגות האופוזיציה, לעומת מיעוט ממצביעי מפלגות הקואליציה, ציינו שייקחו חלק במחאה בתביעה מהדרגים המדיני והצבאי לתת את הדין על חלקם במחדל. יש לציין כי המרואיינים שהצביעו בבחירות האחרונות עבור מפלגת המחנה הממלכתי, הנמצאת כיום בקואליציה, קרובים בהרבה בתשובותיהם לשאלה זו לעמדת מצביעי מפלגות האופוזיציה מאשר לעמדת מצביעי מפלגות הקואליציה.

האם בסיום המלחמה תשתתף במחאה בתביעה מהדרג המדיני והצבאי לתת את הדין על מחדל 2023? (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות לכנסת)

בחירות לאחר המלחמה?

קיום בחירות אחרי המלחמה - למעלה משני שלישים מכלל המרואיינים סבורים כי יש לקיים בחירות מיד עם סיום המלחמה (69%; יהודים – 66%, ערבים – 84%). במחנה השמאל (יהודים) יש על כך קונצנזוס מלא (98.5%), וכך סבורים גם רוב מכריע מהמרכז (85%). בימין מדובר בכמחצית שהיו רוצים שלאחר המלחמה יתקיימו בחירות (51.5%).

פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת מעלה כי רוב גדול ממצביעי מפלגות האופוזיציה חושבים או בטוחים כי יש לקיים בחירות לכנסת עם סיום המלחמה, כולל 89% ממצביעי המחנה הממלכתי שכאמור בעת הזו היא חלק מהקואליציה. עוד נמצא כי כמעט מחצית ממצביעי הליכוד והציונות הדתית סבורים כי יש לקיים בחירות לכנסת עם תום המלחמה.

סבורים שיש לקיים בחירות לכנסת עם סיום הלחימה (%, כלל המדגם)

הצבעה בבחירות הבאות – יותר מרבע (28%) מהמרואיינים בכל קבוצות המשנה טרם החליטו עבור מי יצביעו והיה ויתקיימו בחירות אחרי המלחמה. בשמאל שיעור הסבורים כיום שיצביעו עבור המפלגה שלה הצביעו בבחירות האחרונות הוא הנמוך ביותר ובקרב המרואיינים הערבים הוא הגבוה ביותר. לכך ניתן להוסיף שכרגע לא צפוי מעבר משמעותי בין הגושים - רוב המרואיינים ציינו כי יצביעו לאותה מפלגה לה הצביעו בבחירות האחרונות או למפלגה אחרת באותו הגוש (57%).

ואם יתקיימו בחירות לכנסת, האם תצביע... (%, יהודים וערבים)

התפלגות התשובות בסקר הקודם שנערך בסוף אוקטובר הייתה דומה אבל בעוד שבפעם הקודמת רק 8.5% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות ציינו כי יצביעו למפלגה מהגוש האחר, כיום השיעור כמעט והוכפל - 16% ענו שיעשו כן.

ואם יתקיימו בחירות לכנסת, האם תצביע... (%, כלל המדגם)

חזרה לשגרה?

המרואיינים (כלל המדגם) חצויים בשאלה האם חייהם האישיים חזרו או לא חזרו לשגרה. 47% השיבו שלא חזרו לחייהם בעבר ואילו 49% אמרו שהם חווים חזרה כזו. במדגם היהודים 47% אמרו שלא חזרו לשגרה לעומת 51% שדיווחו על חזרה לשגרה. בקרב הערבים 49% לא חזרו לחייהם בעבר לעומת 40% שכן.

פילוח מדגם היהודים לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מעלה כי החרדים הם הקבוצה שמדווחת בשיעור הגבוה ביותר על חזרה לשגרה ואילו החילונים והמסורתיים הלא-דתיים הקבוצות שמדווחות כך הכי פחות.

באיזו מידה החיים האישיים שלך (למשל עבודה, צריכת תקשורת, פגישות משפחתיות וחברתיות וכדומה) חזרו לשגרה או קרוב לשגרה בזמן האחרון? (%, יהודים, לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים)

סקר הבזק השביעי נערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. איסוף הנתונים לסקר נערך בתאריכים 11-13/12/2023. רואיינו באינטרנט ובטלפון 503 איש ואשה בשפה העברית ו-101 בשפה הערבית. טעות הדגימה המרבית למדגם זה היא 4.06% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון לזר מחקרים בראשות ד"ר מנחם לזר.