עין טובה: שיחה מרתקת בין האדמו"רים מויז'ניץ וסלונים

שיחה מרתקת התקיימה בין האדמו"רים מויז'ניץ וסלונים בביקור שערך הרבי מויז'ניץ לפני חנוכה במעונו של הרבי מסלונים ברחוב סלנט בירושלים. 

'כל רגע' מביא את התמליל ועיקרי השיחה המרתקת שמעוררת עניין בעולם החסידות כפי שפורסמה בגיליון 'פונעם רבינס הויף' היוצא לאור בחסידות ויז'ניץ. במהלך השיחה הובאו גם ציטוטים מבני האדמו"ר מסלונים ומנכדו וכן מבן האדמו"ר מויז'ניץ הרה"צ רבי יעקב מרדכי הגר. 

בביקור שנערך לרגל שמחות אצל צאצאיו של הרבי מסלונים, הזכיר הרבי מויז'ניץ את ימי נישואי הרבי מסלונים בשנת תשי"ט, ושמחת הברית לבנו הגדול הגאון רבי ישראל ברזובסקי בשנת תש"כ ברמת ויז'ניץ חיפה.

בתחילה שאל האדמו"ר מסלונים בשלום הרבי מויז'יניץ שענה: "ברוך ד' יום יום, יש בלי עין הרע הרבה עבודה". 

האדמו"ר מויז'ניץ: פעם הזכיר האמרי חיים לשבח את נכדו האדמו"ר מסלונים שליט"א באמצע דברי התורה, בענין הזהירות בממון, שנמנע מלטבול במקווה בשבת מחשש שלא ישלם על הטבילה.

האדמו"ר מסלונים: באחת השנים כאשר הייתי ביום כיפור אצל ה'אמרי חיים' כאבו לי השיניים מאד, האמרי חיים הבחין בכך, והתעניין על הדבר, ואף שהשתדלתי לא לעמוד לפניו כדי שלא יבחין, בכל זאת עם כל העבודה הנשגבה של תפילות היום הבחין בכך והתעניין על הדבר,  ומה מאד התפלאתי שבמוצאי יום כיפור אחר עריכת השולחן דאג לשאול אותי על הכאבים, אם שככו כבר.

הגאון רבי משה ברזובסקי: אבי שליט"א מספר תמיד ומוסיף שהיה אז יום כיפור שחל בשבת, ובעת תפילת קבלת שבת "האמרי חיים" אמר 'כגוונא' בהתלהבות עצומה, הרבה יותר מאשר אמירת כגוונא בכל שבתות השנה, והחסידים הרגישו בחוש 'וכל שולטני רוגזין ומארי דדינא כלהו ערקין'.

האדמו"ר מויז'ניץ: בשבת שקלים תשי"ב ערך זקננו ה'אמרי חיים' את הטיש בביהמ"ד דחסידי סלונים בירושלים, הרה"צ ר' מוט'ל סלונימר זצ"ל אמר אז אחר עריכת השולחן כמה נאים המה הגידולים וגידולי הגידולים של הבעש"ט הק', הוא יצא מהתפעלות מעריכת השולחן, ושמעתי מר' מנחם אליעזר מוזס שבעקבות הצפיפות והחום ששרר בבית המדרש התקלף צבע הסיד מקירות ביהמ"ד, וגבאי בית המדרש הזמינו צבעי לסייד מחדש את הקירות, תמה ר' מוט'ל מדוע לצבוע קיר אשר זכה לספוג זיעה של חסידים שהסתופפו בעריכת השולחן של הרבי מויז'ניץ?. 

הגאון רבי משה ברזובסקי: בסיום עריכת השולחן היו כמה מחסידי סלונים שביקשו מר' מוט'ל דיין להתוועד עמם לזמר זמירות שבת כנהוג בחצר סלונים, אמר להם ר' מוטל, כבר יצאנו ידי חובה בשולחן שערך הרבי מויז'ניץ, ואומרים שלכל אורך ההיסטוריה של חצר סלונים, היה זה הפעם האחת והיחידה שהחסידים לא התוועדו יחד בליל שבת.

האדמו"ר מויז'ניץ: זכה אביכם שליט"א בזכיה גדולה, שהתקרב ונתקשר כל כך אל זקננו ה'אמרי חיים'. אחיכם הגדול ר' ישראל היה בן 12 בעת הסתלקות זקננו, והוא מרבה לספר בלהט אודות החביבות שזכה מאת זקננו. 

הגאון רבי משה ברזובסקי: אכן, נולדתי שנה אחר שנולד אחי שליט"א.

האדמו"ר מסלונים: חסידי סלונים וחסידי ויז'ניץ חיו בשכנות טובה בשכונת בית ישראל בירושלים, בתי המדרשות של סלונים וויז'ניץ היו זה ליד זה.

האדמו"ר מויז'ניץ: זקננו ה'אמרי חיים' למד הרבה בספרי אדמו"רי בית סלונים, היה תקופה שהספר יסוד העבודה היה מונח בנרתיק הטלית. וכן היה חוזר לפעמים על מאמרים מספרי בית סלונים, המעיין בספר ליקוטי אמרי חיים ובספרי אדמו"רי בית סלונים ימצא דמיון בין המאמרים.

הגאון רבי משה ברזובסקי: חביבות מיוחדת הייתה לאמרי חיים למאמרים מבית קוברין לעכוויטש. 

הרה"צ רבי יעקב מרדכי הגר: כאשר ה'אמרי חיים' זיע"א הגיע פעם לירושלים טרח לבוא לבית נכדו האדמו"ר מסלונים שליט"א.

הגאון רבי משה ברזובסקי: אבי שליט"א התגורר אז ברחוב סלנט 15, כאשר האמרי חיים זיע"א היה בבית בכה אחד הילדים, שאל אבי שליט"א את האמרי חיים אם בכיו של הילד אינו מפריע לו, ענה ה'אמרי חיים' 'אזוי גוט איז דאס, צו הערן אזא מוזיק'... 

הרה"צ רבי יעקב מרדכי הגר: היה פעם שה'אמרי חיים' הביע לפני הרבי מסלונים זצ"ל צערו שרצונו לנסוע לציון הרשב"י במירון ומונעים ממנו מפני טורח הדרך, ואמר האדמו"ר בעל ה'נתיבות שלום' שגם נסיעה אל הכותל ראוי, ובכך הרגיע את לבבו של ה'אמרי חיים' זיע"א. 

הגאון רבי משה ברזובסקי: הוא אמר לאמרי חיים שכתוב בזוהר הק' על הפסוק שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדון ד', מאן פני האדון דא רבי שמעון, ובכן אפשר לגשת אל הכותל המערבי, היינו רבי שמעון והיינו פני האדון ד'.

האדמו"ר מסלונים: גם העסק שעושים מקדושת שבת וושה בחצרות ויזניץ וסלונים, בעצם הדבר שייך לכל איש יהודי, אבל בסלונים ובויז'ניץ הדברים באים באופן מיוחד.

הגאון רבי משה ברזובסקי: ה'אמרי חיים' זיע"א קרא פעם לאבי שליט"א ונתן לו במתנה את ספר הזוהר שלו, והורה לו להתחיל ללמוד זוהר הק'.

האדמו"ר מויז'ניץ: בעת עריכת השולחן הטהור בשבת שקלים תשי"ב, היה נוכח גם רבי ישראל יצחק רייזמן זצ"ל, והוא היה אומר ששמונה שעות כאלו שהיו לו באותו ליל שבת לא היו לו מעולם, לימים כאשר בא לפניו ר' שלמה צבי גנז כדי לעמוד למבחן על ההוראה חזר על הדברים, ואמר לו, אמור לרבך הרבי מויז'ניץ, ששמונה שעות כאלו לא היה לי מעודי. יש השואלים מה עשה זקנינו הק' במשך שמונה שעות בליל שבת, והענין הוא ששעתיים הראשונות היה עריכת שולחן רגיל, ורק אחר ברכת המזון החל הנהגה בבחינה אחרת, כעין אסיפת מרעים של בני חבורה עם ראש החבורה. זקנינו היה משוחח סיפורי צדיקים, אמר הרבה דברי תורה, וכן היה מכבד אחדים מהקהל לומר דברי תורה, לפעמים הוסיף על הדברים שנאמרו, אם במאמר דברי תורה אם בסיפור, חסידים אומרים שגם מערכות הגוף כמו עצרו מלכת, הנוכחים לא היו צריכים לצאת. לאסיפת מרעים של חסידים יחד יש כח גדול, שמבטל כח היצר לגמרי, וידוע בזה המעשה שהיה אצל בעל 'אהבת שלום', שבא אליו השטן ואמר לו שאם אינו מבטל את אסיפת המרעים של חסידיו, יעזוב את כל העולם ויתאמץ להכשיל רק אותו בלבד. כך סיפר אהבת שלום לחבריא, אחר שניסה להפריע להם לקיים אסיפת חברים.

הגאון רבי משה ברזובסקי: בספר יסוד העבודה כתוב שעיקר יום השבת הוא אהבת חברים, יראי ד' היושבים יחד ומעוררים זה לזה בחיבוב, ויום שבת וחיבור כל המצוות מעוררים עונג שמחה כמו בהילולא דמלכה, וע"י עונג שבת יכול אדם לבוא לידי תשובה מאהבה.

האדמו"ר מסלונים: אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהבו חסידי קמאי מעדת סלונים זה את זה בוז יבוזו לו, וענין קדושת שבת היה בראש הכל. 

הנכד, הרב יעקב יצחק ויסבלום: זקני שליט"א אומר לשון זה גם אודות אהבת ה'אמרי חיים' את ליל הסדר, אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב ה'אמרי חיים' את ליל הסדר בוז יבוזו לו. 

הגאון רבי משה ברזובסקי: בתקופה זו אנו שומעים ניגוני ויז'ניץ בכל שבת מחצר תולדות אברהם יצחק הנמצאת בסמיכות בימים אלו, בית המדרש הזמני של חסידי תוא"י, אבי שליט"א נהנה בכל שבת ומתמוגג מהנאה.

האדמו"ר מסלונים: ההתלהבות ביום שבת החל אצל זקננו זיע"א, בהמשך התחברו עוד חצרות לענין זה, ומתלהבים בלילות שבת בשירות ותשבחות. 

האדמו"ר מויז'ניץ: זקנינו הסבא קדישא בעל 'אהבת ישראל' אמר שבנו ה'אמרי חיים' הוא 'א שבת איד'. 

הגאון רבי משה ברזובסקי: זקני בעל הברכת אברהם היה מפרש, המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא, ולכאורה היה צריך לומר תחילה הממהרים לבוא ואחר כך המאחרים לצאת, ותירץ על פי המובא מהאר"י זי"ע שהארת שבת אינו נפרד מן האדם עד יום שלישי, ומיום רביעי ואילך מתחיל אור שבת הבא, וכוונת הפייטן לומר שאם רוצה אדם להרגיש שבת, יהא מן המאחרים לצאת מן השבת עד יום שלישי, ואז יהא מן הממהרים לבוא, כבר מיום רביעי, ויזכה לבחינת שמחים לשמרו... ומובא מהרבי מקוברין לפרש בזה, שאיש ישראל שיש לו מחשבות חולין ביום שבת הרי הוא בבחינה מסוימת כאילו יצא מן השבת, והיינו דורשי ד', זרע אברהם אוהבו, המאחרים לצאת מן השבת, שמשתדלים לא להיכשל במחשבות חולין ביום שבת, ואם חלילה נכשלו הרי הם ממהרים לבוא, לחזור אל השבת, בקדושת המחשבה. 

האדמו"ר מויז'ניץ: מסופר שהרבי בעל ה'אהבת ישראל' זיע"א יצא פעם לטיול היומי, והיה זה ביום שלישי לפנות ערב, לפתע נענה בהתרגשות, אוי כבר מתקרב לפנינו יום השבת, בדקו ומצאו שהיה זה ברגע של שקיעת החמה, עם כניסת יום הרביעי. אשר כאמור מתחיל אז להתנוצץ אור השבת. 

האדמו"ר מסלונים: בדורות קדומים היו תפילות השבת של אנשי השם בהתלהבות והתרגשות עצומה, עד כדי התעלפות בשעת התפילות. 

האדמו"ר מויז'ניץ כובד לברך על היין, ואיחל בברכת לחיים "דער סלונימר רבי זאל זיין געזונט און שטארק, זיך העלטערן און פרידן', ויזכה לרוות נחת מבנים ובני בנים נכדים ונינים.. והוסיף האדמו"ר מויז'ניץ שזכה לפני כמה שבועות להיות בארה"ב סנדק בברית לבן נין. 

הגאון רבי משה ברזובסקי: בפורים תרע"ד איחלו להרה"ק בעל דברי שמואל 'דערלעבן משיח'ן', הרהר ה'דברי שמואל' מעט, והגיב: 'הנקודה שהחדיר בנו הרה"ק מלעכוויטש וועט דערלעבן משיח'ן.  

האדמו"ר מסלונים: חוזרים ומשננים את אלו הדברים כדי שנדע ונכיר שהנקודה של לעכוויטש חיה וקיימת עד היום הזה. 

האדמו"ר מויז'ניץ: היה חסיד סלונים ר' יוסל קסטל, והיה דרכו של האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל לבקר בבתי חסידי קמאי, וסיפר לו ר' יוס'ל, שלמד בישיבה בנובהרדוק, ופעם לפני שנסע מהישיבה לרבו, בעל הדברי שמואל העיר לו ראש הישיבה על הנסיעה, בטענה שגם בישיבה מחדירים בו עניני מוסר ויראת שמים, ענה ר' יוסל, כאן בישיבה עובדים על ביטול התאוות ואני נוסע אל הרבי לקבל 'תאוות', ויש גרסה אחרת בזה שאמר כאן בישיבה עובדים על עולם הבא, ואני נוסע לרבי כדי לזכות בחיים בעודי בעולם הזה. 

הגאון רבי משה ברזובסקי: הנכון הוא שר' יוס'ל אמר בנובהרדוק שבישיבה משתדלים להשיג עוה"ב ואצל הרבי הוא זוכה להרגיש חיים בעוה"ז, וכאשר היה ר' יוסל  מספר את הדברים היה אומר בסגנון אחר, שאצל בעל הדברי שמואל זוכה לקבל תאוות בעבודת השי"ת. 

הגאון רבי מרדכי ברזובסקי: אבי שליט"א מפרש את מאמרם ז"ל, במסכת סנהדרין המחזיר אבדה לנכרי עליו הכתוב אומר למען ספות הרווה את הצמאה לא יאבה ד' סלוח לו, ופרש"י, רווה, נכרים ששבעים ואינן צמאין ליוצרם, צמאה זו כנסת ישראל, שצמאה ותאבה ליראת יוצרה ולקיים מצותיו, ואומר אבי שליט"א שאלו הדברים מגדירים היטב את כלל ישראל, להיות צמא ותאב לעבודת השי"ת.

כאן נסובה השיחה על עסקני ויז'ניץ מארגון 'להחזיקם ולהחיותם' העושים במסירות עצומה לטובת קהל חסידי סלונים וציינו לשבח במיוחד את הרב אברהם מרדכי וייס, הרב בן ציון מייזליש והרב יעקב ויזל, אשר עושים לילות כימים לטובת הכלל, ולארגון מזון ומחיה דחסידי סלונים.

האדמו"ר מסלונים: היינו מאז ומקדם שכנים טובים, והדבר ידוע לכל, לויז'ניץ ולסלונים יש מעלה של עין טובה, וככל אחד ששמח בטובת השני.

האדמו"ר מויז'ניץ הפטיר ברוב ברכות, לאריכות ימים ושנים טובות, ונזכה להתראות אי"ה מתוך שמחה ובריאות השלימות.

האדמו"ר מסלונים: איך דאנק אייך זייער, א גוט יאר, אא געבענטש יאר, גם לרבי שליט"א וגם לכלל החסידים.