מתווה ייחודי: הנשיא יעניק חנינה בקנסות בשל המלחמה | אלו הקריטריונים

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ושר המשפטים, יריב לוין, החליטו על הפעלת מתווה חנינות מיוחד עבור בעלי חובות בגין קנסות, לרבות בתחום התכנון והבנייה, אשר נקלעו למצב כלכלי קשה על רקע המלחמה ומתקשים לשלם את חובותיהם בתקופת משבר קשה זו. במסגרת המתווה יוענקו הקלות בקנסות עבור לוחמים בסדיר ובמילואים בצה״ל ובכוחות הבטחון, משפחות שכולות ומשפחות החטופים, וכן עבור משפחות מפונים ומי שביתם נפגע במלחמה - אשר נקלעו למצוקה כלכלית בשל המלחמה.

המתווה נולד מתוך ההבנה כי מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", בשמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023, רבים מתושבי המדינה מתמודדים עם קשיי תעסוקה ופרנסה וזאת בנוסף למחירים הקשים שגובה המלחמה מאזרחי המדינה בחזית ובעורף. המתווה אינו מונע הגשת בקשות שלא על פי המתווה המיוחד, כך שכל מי שנקלע למצוקה כלכלית יוכל לפנות בבקשה להקלה על פי הכללים הרגילים בבקשות חנינה.

אלה הקריטריונים:
1. הפונה הוא לוחם בשירות סדיר או שירות מילואים במלחמת "חרבות ברזל" או מי שתרם תרומה משמעותית לביטחון המדינה, או שהינו בן משפחה מדרגה ראשונה (המתגורר עמו) של לוחם או מי שתרם תרומה משמעותית לביטחון, או של חלל צה"ל או כוחות הביטחון.
2. הקנס הוטל על הלוחם או על קרוב משפחתו מדרגה ראשונה, בגין נכס המשמש למגורים (ולא לשימושים אחרים כגון מסחר או תעשייה), ובלבד שהמגורים נועדו לטובת לוחם (או מי שתרם תרומה משמעותית לביטחון המדינה) או קרוב מדרגה ראשונה שלו, המתגורר עמו. לפנייה יצורפו אסמכתאות התומכות בכך שהבנייה נושא הקנס נעשתה לצרכי מגוריו.
3. מדובר ביישוב/שטח שקיימים בו קשיים משמעותיים בהסדרה התכנונית, אשר היוו מכשול בהסדרת הבנייה מבחינת הפונה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר כי  ״הימים הללו הם ימים קשים. האבל, היגון והטלטלה אותם אנחנו עוברים מאז מתקפת הטרור הברברית של מפלצות החמאס והשלכות המערכה שהיא כפתה עלינו, נמהלים בנחישות, בעוצמה הלאומית ובאמונה בצדקת הדרך – להחזרת הביטחון לכלל אזרחי ישראל והשבת החטופים הביתה. ברגעים המאתגרים האלה – החברה הישראלית התגלתה ומתגלה במלוא תפארתה, בלכידות, בהירתמות, בערבות הדדית ללא גבול, בחזית ובעורף, בכל קהילות ישראל המגוונות ובכל רחבי הארץ. הסטנדרטים שהעם הזה מציב בעת הזאת הם דמיוניים, ועל המדינה ומוסדותיה לעמוד בהם במלוא מובן המילה. השקת מתווה החנינות החדש נשענת בין היתר בדיוק על יסודות אלה של סולידריות בשעתנו הקשה.

מוסד החנינה היווה מאז ומעולם דרך לשקף את ערכי החברה וצרכיה, ולנהוג לפנים משורת הדין, באופן חוץ-משפטי, עם אלה הזקוקים לכך. הושטת היד הזו היא נצרכת והכרחית תמיד, ובימים ייחודיים, דוגמת מלחמה, על אחת כמה וכמה. מתווה החנינה משקף מוסכמה ערכית וישראלית מחייבת שאני כנשיא גאה להביא לידי ביטוי בשם העם כולו: עלינו לתת את הדעת ולהפנות את קשב הלב והיד התומכת למי שהמערכה הזאת פגעה בהם במובן הכי עמוק של המילה, ולאלה שנרתמו ונרתמים בכל כוחם למען ביטחון העם והמדינה. מתווה החנינה המושק כיום הוא היבט אחד של הושטת יד מצד החברה והמדינה, ואני תקווה כי עוד ועוד זרועות של המדינה יפעלו ברוח הזו.

עוד היבט חשוב במתווה החנינה הוא הוקרת העדה הדרוזית, שמבטאת הערכה לתרומתה למדינה בכל ההיבטים ולהגנה על המדינה בפרט, לצד הכרת התודה לכלל האוכלוסיות המשרתות בצה"ל וכוחות הביטחון – מכלל האמונות, הדתות ואורחות החיים, לרבות המיעוטים בישראל - מכבדת את מדינת ישראל כולה ומצביעה על ברית החיים הישראלית".