ניר דבורי: בעקבות מודיעין מאמ"ן ומהשב"כ - צה"ל מאשר שהחל לפעול בבית החולים כמאל עדואן שבג'באליה: "בית החולים משמש כמרכז טרור של חמאס בצפון הרצועה, ממנו פעלו מחבלים לאורך כל המלחמה. מאז פעילות צה״ל ושב"כ במרחב באוקטובר 2024, המרחב חזר להוות מרכז כובד של ארגוני הטרור ומשמש כמחסה למחבלים. זאת על אף קריאות חוזרות ונשנות להימנע משימוש צבאי בבית החולים".
הרופאה מתארת: טיפלתי במחבל פצוע שהשתתף בטבח
רופאה ישראלית המוצבת בעזה גילתה שמישהו שטיפלה בו, הוא מחבל חמאס שהשתתף בטבח ב-7 באוקטובר. ד"ר רוני סיפרה שהמטופל מחבל חמאס, סירב להסתכל לה בעיניים. אבל היא המשיכה לטפל בו, למרות הזוועות שביצע ב-7 באוקטובר
כוחות צה"ל בקרב בג'באליה צילום: דובר צה"ל
רופאה ישראלית המוצבת בתוך עזה סיפרה כי טיפלה בפלסטיני בעזה, שלימים גילתה שהוא היה מחבל המעורב בטבח ב-7 באוקטובר.
ד"ר רוני, (31), סיפרה בראיון ל'דיילי מייל' כי המחבל סרב להסתכל עליה, אבל למרות שאיבדה חברים קרובים בטבח, היא לא מתחרטת שעזרה לו.
ד'ר רוני אם לשניים רופאה מנתחת, גויסה למילואים כשפרצה המלחמה, היא התראיינה לעיתון הבריטי כשהיא בגבול עזה.
היא סיפרה כי היא הגיעה לטפל בפלסטינים שנפצעו בתוך השטח לאחר שקיבלה הוראה ממפקדיה. "במהלך האירוע, כשטיפלנו באנשים, היה אדם אחד שהייתי בטוחה שהוא לא שונא אותי", אמרה.
"אבל היה בחור צעיר אחד שהרגשתי שלא יוצר איתי קשר עין. זה אחד האנשים שגיליתי אחר כך שהיה בישראל ב -7 באוקטובר".
ד"ר רוני חשדה מיד שהוא קשור לחמאס, היא אמרה שהוא אינו הפלסטיני היחיד שבו טיפלה, שהתברר מאוחר יותר שהוא מחבל.
כשהיא תיארה מדוע היא לא מרגישה חרטה, הסבירה: "אני שם כדי לעשות את מה שאני יודעת לעשות. זה מה שאני עושה. אין לי שום קונפליקט כי אני מאמינה כאן או בבית החולים, שכרופאה, התפקיד שלי הוא לטפל באנשים. וזה מדרון חלקלק אם אתחיל לשאול במי אני צריכה לטפל והאם לא לטפל".
ב-7 באוקטובר היא הייתה בכנס רפואי בוינה אבל ברגע שראתה את התמונות מישראל היא עלתה על המטוס הראשון חזרה הביתה כדי לעזור.
"אני חושבת שאולי במדינות אחרות קשה לדמיין להיות חיילת", היא אמרה "אבל באמת, אני לא מרגישה שאני חיילת. אני כן, אבל זה לא באמת מי שאני. אני רופאה, אני אזרחית ישראלית, ואני כאן כי אין לי ברירה אחרת, כי יש ארגון טרור שאם תינתן להם ההזדמנות הם יהרגו אותי ואת בנותי".
לאחר שחזרה מווינה, ד"ר רוני, טיפלה בתחילה בקורבנות בבית החולים מהטבח ב-7 באוקטובר. אבל כמה ימים לאחר מכן היא גויסה לחזית, קיבלה קורס מזורז בן שבועיים כולל מטווחים ואימונים קלים.
בחיים האזרחיים, ד"ר רוני הייתה בוכה בכל פעם שאיבדה חולה, אבל למרות כל מה שראתה, כולל נסיון להציל חייל מפציעות מחרידות שלא צלח, היא עדיין לא הזילה דמעה. "היו לי כאן הרבה חוויות שביום רגיל היו גורמות לי לבכות – וזה עוד לא קרה", אמרה ד"ר רוני, והוסיפה: "אני מניחה שזה יגיע אחר כך".
