דוברות מד"א: בהמשך לאזעקות שנשמעו במרכז הארץ ושפלת יהודה בדקות האחרונות: נכון לרגעים אלו לא התקבלו קריאות על נפגעים למעט מקרים של חרדה ושל אנשים שנחבלו בדרך למרחב מוגן.
מאות ליוו את עילי אליהו כהן הי"ד: "לא ישוב יותר לאבא ולאמא"
בבית העלמין שבחדיד ליוו למנוחת עולמים את עילי אליהו כהן הי"ד ממושב בית נחמיה שנפל בקרב ברצועת עזה | חברו: "אני בוכה לא רק על מה שאבד, אלא על מה שיכול היה להיות איתך בעתיד"
אילוסטרציה צילום: דוב בער הכטמן
בבית העלמין בחדיד מאות ליוו למנוחות את עילי אליהו כהן הי"ד ממושב בית נחמיה שנפל בקרב ברצועת עזה והוא בן 23 בנופלו. האם רינת, הספידה ואמרה "אהוב ליבי היקר, הלב מסרב להאמין. בני היקר והאהוב לא ישוב יותר לא לאבא ולא לאמא. באת בסוף השבוע האחרון לחופשה, מי ידע שזאת תהיה הפעם האחרונה? הרגעת אותי שלא אדאג, שהכל בשליטה. 'שומרים עלינו' – ככה אמרת. היו לך תוכניות לעתיד, תמיד ידעת מה אתה רוצה לעשות. לא פחדת מכלום – לא ביחידה המובחרת במגלן ולא בטיול הגדול".
אחותו, נטע אמרה כי "באותה שבת, ב-7 באוקטובר, קמתי פתאום, ראיתי אותך במדים של צבא וחשבתי שזה היה חלום, אבל זה לא היה חלום. מפרוץ המלחמה שאלתי תמיד מה יהיה בסוף, מה שעילי תמיד אמר לי זה 'מנצחים ואנחנו ננצח. נהיה חזקים, לא נוותר ואנחנו ננצח. אנחנו עם חזק, נהיה מאוחדים, נדאג להכל ושום דבר לא יחסר לנו'".
חבריו לצוות אמרו בהספד שנשאו מעל קברו הטרי כי "במבט ראשון עילי נראה קשוח, אבל האמת שהוא האיש עם הלב הכי ענק ורגיש שאני מכיר. התעקשת תמיד להיות משובץ לכל משימה ופעילות של הצוות, גם ברגעים האחרונים שלך עשית את המשימה שהצוות קיבל".
"תמיד אזכור את הצחוק והחיוך הנערי", אמר חבר אחר, "אני בוכה לא רק על מה שאבד, אלא על מה שיכול היה להיות איתך בעתיד. עילי, אתה האח שמעולם לא היה לי, החבר הכי טוב שיכולתי לבקש".
