דובר צה"ל: לפני זמן קצר, הופעלו התרעות במרחב הגליל העליון בעקבות זיהוי מטרה אווירית חשודה שחצתה מלבנון. המטרה נמצאת במעקב על ידי מערכות הבקרה האווירית והאירוע עודנו מתנהל. יש להמשיך להישמע להנחיות פיקוד העורף המתעדכנות.
כאב הראש החדש של ישראל: השפעת המלחמה על התקפי מיגרנה
הסכנה של המתמודדים עם מיגרנה לסבול מהתקפי כאבי ראש המשתקים עולה בעתות משבר, וביתר שאת במצב המלחמה חסר התקדים הנוכחי. ד"ר אלון בר נוירולוג בכיר ומנהל יחידת השבץ במרכז הרפואי וולפסון, מסביר את הסיבות להחמרה ומה אפשר לעשות
אילוסטרציה צילום: unsplash
לפי הערכות, בישראל יש כמיליון בני אדם שסובלים ממיגרנה חוזרת ונשנית. "מחלת המיגרנה גורמת לכאבי ראש שפוגעים באופן משמעותי בתפקוד של הסובלים מהם, והתקפים אלה יכולים להימשך גם שלושה או ארבעה ימים", מסביר ד"ר אלון בר, נוירולוג בכיר ומנהל יחידת השבץ במרכז הרפואי וולפסון. "מיגרנה היא לא מחלה שיודעים לגמרי מה גורם לה, אבל אנחנו מכירים גורמים רבים שעלולים להגביר את מספר ועוצמת ההתקפים – ורבים מהם נקשרים למצב המלחמה הנוכחי – וגם מה יכול לעזור להקל על הכאבים". לפי נתוני האגודה האמריקאית לכאב ראש, ארבעה מכל חמישה בני אדם המתמודדים עם מיגרנה מדווחים על סטרס כטריגר להתקפים.
כיצד הסטרס משפיע על המיגרנה?
סטרס הוא יותר ממצב נפשי, וכאשר אנו חווים אותו, המוח גורם להפרשה של חומרים שונים שמשפיעים ישירות על הגוף. לדברי ד"ר בר, המנגנון המדויק שבו חומרים אלה גורמים להתקפי מיגרנה לא ידוע. "ישנן תיאוריות שונות לגבי הקשר בין סטרס למיגרנה. אחד ההסברים המקובלים הוא שהסטרס גורם לעלייה בהפרשה של חלבון שנקרא CGRP. מחקרים מראים שחלבון זה ממלא תפקיד משמעותי בהתקפי מיגרנה ושהוא אחת הסיבות להחמרה של כאבי הראש".
מה עוד יכול לגרום להחמרת המיגרנה?
"היעדר שינה, עישון, תזונה לא נכונה ואכילה של מאכלים מסוימים, שתיית אלכוהול. כל אלה מוכרים כגורמי סיכון שמגבירים את הסיכון להופעת התקף מיגרנה ולהחמרה של ההתקפים כשהם מתרחשים. לצערנו בימים אלה, אצל רבים המצב של כל הגורמים הללו לא אופטימלי. רבים ישנים פחות, מעשנים יותר ומקפידים פחות על מה הם אוכלים", מסביר ד"ר בר. "אנחנו יודעים גם שמתח ועקה, או סטרס באנגלית, יכולים להגביר את תדירות ההתקפים ולהפוך אותם לקשים יותר, גם באופן ישיר וגם בכך שהם עלולים להחמיר את גורמי הסיכון האחרים ולקלוע את החולים למערבולת של חוסר שינה ואכילה לא בריאה שמביאים להתקפים ומגבירים את הסטרס עוד יותר".
אז מה יכול לעזור להפחתת ההתקפים במצב הנוכחי?
"קודם כל, חשוב לנסות לצמצם את הסטרס בעזרת פעילויות מרגיעות ככל האפשר. בראש ובראשונה על ידי פעילות גופנית אירובית – הליכה, ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים ועוד. אם זה במקומות עם מרחבים מוגנים או באזורים שלווים", מוסיף ד"ר בר. "כמו כן, למרות המצב חשוב להקפיד על תזונה בריאה והימנעות ממאכלים שידוע שמעוררים התקפים וכמובן על שינה בלילה. אחד הצעדים המועילים יכול להיות להתנתק ככל האפשר ממסכים באופן כללי וממסכים מעוררי חרדה באופן ספציפי – בייחוד בשעות שלפני הכניסה למיטה".
ד"ר בר ממליץ גם לנסות טיפולי רפואה משלימה שיכולים להפיג על המתח. "אפשר לפנות דרך קופות החולים לקבל טיפולי רפואה משלימה מסוגים שונים כמו דיקור סיני, שיאצו ועוד, שהראו יעילות בהפגת המתיחות שמביאה להפחתת חומרת המיגרנה".
מה לגבי טיפול?
הטיפול התרופתי במיגרנה מתחלק לשני סוגים – טיפול שניתן בזמן התקף שנועד להפחית או לעצור את הכאבים וטיפול מונע שמיועד להקטין את שכיחות ההתקפים ואם אפשר למנוע אותם כלל. "כיום יש תרופות שונות שמשמשות להקלה על התקפי מיגרנה מעבר למשככי הכאבים הרגילים", מסביר ד"ר בר. "קו הטיפול הראשון מעבר לטיפולים הקלאסיים (אקמול, אופטלגין וכן הלאה) שמשמש להקלה על התקפים הן תרופות שנקראות טריפטנים. במקרים רבים תרופות אלו מסוגלות להביא להקלה ניכרת – אבל רק אם לוקחים אותם ממש בתחילת ההתקף". בעיה אחת היא שחולי מיגרנה שסובלים גם ממחלות קרדיו-וסקולריות או מלחץ דם גבוה בדרך כלל מנועים משימוש בטריפטנים. הקו הראשון בטיפולים מניעתיים הן תרופות שפותחו במקור כדי להתמודד עם מצבים רפואיים אחרים, ואז נמצא כי הם יעילים גם במניעת התקפי מיגרנה.
"יעילות זו מוגדרת כהפחתה של מספר או עוצמת ההתקפים במחצית לפחות", הוא מוסיף. "מדובר בתרופות שנועדו במקור לטיפול בלחץ דם, בהפרעות מצב רוח ובאפילפסיה. אלה תרופות עם תופעות לוואי מסוימות אבל הן משמשות כקו ראשון לטיפול מניעתי".
בשנים האחרונות, אומר ד"ר בר, נכנסו לשימוש תרופות מסוג חדש – שפועלות ישירות על אותו חלבון CGRP שמעורב בהתקפי המיגרנה ומופרש בכמויות גדולות יותר במצבי סטרס. "התרופות הראשונות מסוג זה ניתנות בהזרקה, בין פעם בחודש לפעם בשלושה חודשים, והראו יעילות רבה במניעת התקפים, לצד פרופיל בטיחותי טוב מאוד", הוא מספר. "באחרונה פותח גם טיפול נוגד CGRP שניתן בכדורים מסיסים, שמועיל גם כטיפול מונע וגם כטיפול בזמן התקפים".
מי צריך לקבל טיפול מונע?
"אם אתם סובלים משמונה ימי מיגרנה או יותר בחודש או שהמיגרנה גורמת לירידה משמעותית באיכות חייכם, כדאי לפנות לרופא ולהתייעץ לגבי התאמת טיפול מניעתי. חשוב לזכור כי גם עצם השימוש המוגזם בתרופות נגד כאבים יכול לגרום להופעת כאבי ראש בפני עצמו", מדגיש ד"ר בר. "אם בעקבות המלחמה והמתחים שנגרמים בגלל המצב הידרדר, אל תהססו לפנות לעזרה רפואית. הפנייה לנוירולוג לקבל ייעוץ מקצועי ומדויק היא מומלצת כדי להתאים את הטיפול בצורה המיטבית ולהפסיק לסבול, אבל חשוב לזכור כי כיום גם רופאי המשפחה, שהזמינות שלהם רבה בהרבה, יכולים לרשום תרופות רבות שיכולות להועיל מאוד בהתמודדות עם המיגרנה. בנוסף כמובן להקפדה על אורחות חיים בריאים והיעזרות ברפואה משלימה כדי להפחית את המתחים והכאב".
