ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס'), התשפ"ד-2023 - הרחבת מגבלת ההוצאה ומגבלת הגירעון אשר על פיהן גובשה הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת 2023, לשם מימון הוצאות צבאיות ואזרחיות סביב מלחמת חרבות ברזל. במסגרת הדיון נדחו רביזיות שונות.

חוק הגבלת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית מעגן שני כללים: הראשון הוא כלל ההוצאה – שיעור הגידול האפשרי בהוצאות הממשלה בשנה מסוימת ביחס לתקציב השנה הקודמת, בשכלול נתונים שונים והשני הוא יעד הגירעון המותר בתקציב בכל שנה ביחס לתוצר.

על רקע מלחמת חרבות ברזל והצרכים השונים שעלו הן בצד הצבאי והן בצד האזרחי, והכרזת מצב חירום בעורף, נדרשת הממשלה להוצאת סכומים גדולים, שלא נצפו בעת אישור התקציב לשנים 2023 ו-2024. כך ישנו צורך בשינוי גדרות התקציב שנקבעו בעת אישור התקציב לשנת 2023, והרחבתם. כך קובעת הצעת החוק את העלאת תקרת הגרעון ל-3.7%, ולצד כך את הגדלת ההוצאה המותרת בשנת 2023 בשיעור של 3.75% לשם המשך מימון הצרכים הצבאים ובשיעור של 1.95% לצורך המשך מימון הצרכים האזרחיים הנובעים במישרין מהלחימה.

לפי הצעת חוק תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023, סך ההוצאה לצורכי המלחמה בשנת 2023 הוא 28.9 מיליארד ש"ח – 17 מיליארד ש"ח מתוכם להוצאות ביטחוניות וכ-12 מיליארד ש"ח להוצאות אזרחיות (כ-8.9 מיליארד) ואחרות. מימון הגידול מבוסס על תוספת תקציב של כ-25.9 מיליארד ש"ח (90%) והסטה מתקציבים אחרים בתוך התקציב של כ-3 מיליארד ש"ח (10%).

17 המיליארדים המיועדים לצרכי ביטחון כאמור, הינם עבור תשלום ימי מילואים, חימוש והצטיידות. כ-6.1 מיליארד ישמשו להוצאות סיוע לנפגעים ולמפונים – שיכון מפונים במלונות או מענקי דיור, מסגרות חינוך חלופיות למפונים, מנהלת תקומה, קצבאות לנפגעים ועידוד תעסוקה. 1.8 מיליארד ש"ח ישמשו לתגבור מערכי ביטחון אזרחיים – משטרת ישראל, שירותי ביטחון מיוחדים, שב"ס, כבאות, כיתות כוננות, הצטיידות חירום לרשויות המקומיות, ומקלטים. 1.8 מיליארד ש"ח ישמשו להוצאות לטיפול במשק – הלוואות בערבות המדינה, תמריצים לתעסוקה, סיוע לחקלאות, מעונות יום, פיצוי מוסדות תרבות, פינוי פסולת עודפת, כרית ביטחון לשיט ולתעופה. כמיליארד ₪ למערכת הבריאות - מיגון בתי חולים, בריאות הנפש, רכש תרופות.