שבויי מלחמה רוסים חושפים את הסיוט בבוץ האוקראיני

במקום סודי במזרח אוקראינה, עצורים שבויי מלחמה רוסים. הם נתפסו על ידי כוחות אוקראינים במהלך לחימה אינטנסיבית סמוך לעיר אבדייבקה.

המתקפה הכושלת של מוסקבה באוקראינה, שאבדייבקה הוא היעד העיקרי שלה, מביאה לזרם קבוע של שבויי מלחמה רוסים. לעתים קרובות השבויים אומרים שהם הלכו לאיבוד והגיעו בטעות לאוקראינים, מאחר וכניעה מרצון היא פשע ברוסיה.

האוקראינים מכנים את התקיפות הרוסיות "גלי בשר". באמצעות ארטילריה, מל"טים, מוקשים וטנקים, אוקראינה הורגת אלפי חיילים רוסים, האוקראינים נאלצים להתמודד עם מספרם העצום של הרוסים שנופלים כמו זבובים. קייב מעריכה שלרוסיה יש כיום יותר מ-400,000 חיילים באוקראינה. מוסקבה מעולם לא חשפה את מספר החיילים שלה.

כמה חיילים רוסים ששוחחו עם ה'וול סטריט ג'ורנל', תיארו את המניעים שלהם להצטרף לצבא הרוסי הנלחם באוקראינה, את האימונים הקצרים שלהם ואת המורל הנמוך של יחידותיהם לאחר שנצטוו לבצע תקיפות. זהותם כמובן לא פורסמה.

הלחימה באבדייבקה הייתה "סיוט", אמר סרגיי, שהתגייס באוקטובר אשתקד תמורת כסף. בעבודה הישנה שלו הוא הרוויח 30,000 רובל בחודש, (340 דולר) הצבא הציע לו 100,000.

ההכנה לקרב כללה, לדבריו, ירי תחמושת מרובה סער, ובעיקר שיעורי עזרה ראשונה תיאורטיים. הוא לא ציפה להיות בקו הקדמי. הוא חשב שהוא ינהג רק במשאיות מאחור, אמר.

הוא נשלח היישר לאבדייבקה, יחידתו קיבלה הוראה לתקוף את קווי העצים שבשליטת אוקראינה באגף הצפוני של העיר. אבל התקיפה נכשלה בגלל כלי רכב משוריינים אוקראינים. היחידה נסוגה לעמדת ההתחלה שלה והותירה מאחור מתים פזורים על פני השדות הבוציים.

סרגיי נפצע אך עד מהרה נשלח בחזרה לקו החזית. בסוף נובמבר, הוא נתפס כשהוא מבולבל, לדבריו. "הרגשתי הקלה. אני לא רוצה לראות את הסיוט הזה יותר". משפחתו עדיין לא קיבלה שום משכורת שהובטחה לו, אמר. האוקראינים נתנו לו ולשבויי מלחמה אחרים להתקשר הביתה.

פאבל גויס בסוף 2022, במהלך גל הגיוס הגדול הראשון של פוטין לחיזוק הכוחות הרוסיים באוקראינה, שהיו בנסיגה באותה תקופה. "הבחירה שלי הייתה לבוא לכאן או לקבל קנס או מאסר", אמר מפעיל המכונות לשעבר מסיביר.

אימונים טקטיים כללו הסתערות על שדה, בסגנון סרטי מלחמת העולם השנייה מתקופת ברית המועצות, שבהם חיילים צועקים "בשביל סטלין", אמר פאבל.

הוא שהה חודשים רבים בלחימה בצפון מזרח אוקראינה, הם הותקפו על ידי מל"טים אוקראינים גדולים, שהרוסים כינו אותם "באבא יאגה" - מכשפה מרושעת אגדת עם במזרח אירופה.

בהמשך היחידה של פאבל נשלחה לאבדייבקה ונאמר להם שהם כעת חיילי חוד.

הפלוגה שלו קיבלה פקודה לחצות את פסי הרכבת מצפון לעיר ולתפוס כמה תעלות, אמר. רבים מכלי הרכב שלהם נהרסו על ידי ארטילריה הרבה לפני שהגיעו לעמדה אוקראינית. רק 35 מתוך 100 נשארו בחיים אחרי הקרב הזה" אמר פאבל. "וזה היה רק ביום אחד". הוא האשים את המצב בשל חוסר אימונים ומפקדים גרועים.

הרשויות ברוסיה חשפו מעט מאוד מידע על האבדות הכבדות במלחמה, ציין פאבל. "עכשיו ראיתי אותם במו עיני".

לילה אחד נשלחה הפלוגה המדולדלת שלו חזרה ליד פסי הרכבת כדי לייצב את עמדה רוסית. הוא קיבל פקודה לעזור באיסוף כמה פצועים. הוא אמר שהוא ואדם אחר איבדו את דרכם והגיעו לקו עצים שבידי אוקראינה.

"חשבתי שזה הסוף. ירדנו לקרקע וצעקנו 'אל תירו'", אמר. החיילים האוקראינים אמרו להם שהם ברי מזל: הם בדיוק שוטטו בשדה מוקשים.

ההתעקשות של מפקדים רוסים לשלוח פצועים בחזרה לחזית היא סיבה נוספת למורל נמוך, אמר אנדריי, שנפל גם הוא בשבי צפונית לאבדייבקה.

חיילים רוסים מתים כי הם מקבלים הוראה לתקוף עמדות שבהן אין להם הגנה מפני אש אוקראינית גם אם יצליחו, אמר. אבל המפקדים פועלים תחת פקודות מדרג גבוה יותר, אמר. "אם לא תמלא אחר פקודה, אתה תלך לכלא או שיירו בך", אמר.

אנדריי, עובד בבנק לשעבר, אמר שהוא התנדב לצבא בגלל שרבים מקרוביו שירתו. הוא חשב שהוא יהיה ביחידה עורפית כי יש לו מחלת לב, אבל במקום זאת נשלח לחזית.

עד מהרה מצא את עצמו באבדייבקה, נוסע ברכב משוריין עם 11 חיילים נוספים ועלה על מוקש. מחצית מהחיילים נהרגו. הוא סבל קשות. הוא שכב שם כל הלילה עד שמצא את האנרגיה להתנודד בחזרה לבסיס, אמר. לאחר מנוחה של שלושה שבועות הוא חזר לתעלה. "הלכתי לאיבוד" הוא אמר. "ראיתי שני חיילים וביקשתי מים. הם היו אוקראינים".

ההפסדים משני הצדדים "בלתי מוצדקים", אמר אנדריי, וכינה זאת מלחמה בין אחים.