בן יניב: בכיר בממשל ביידן בתדרוך לכתבים: חיזבאללה חלש ביותר מבחינה פוליטית וצבאית ההסכם יוצר הזדמנות ללבנון לשקם את הריבונות שלה כוחות ישראליים ישארו בשטח לבנון ויסוגו בהדרגה במשך 60 יום כדי למנוע וואקום עד אשר צבא לבנון ייפרס במלואו.
אלו הרשויות השנואות ביותר בציבור הישראלי
הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן רשות האוכלוסין וההגירה, משרד התחבורה, שירות בתי הסוהר ומשרד הרווחה. מנגד, הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות, משרד החינוך וצה"ל
הגשת תלונה צילום: Yonatan Sindel/Flash90
דו"ח הפעילות של היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2022 הועלה הבוקר (חמישי) לאתר משרד המשפטים. מהדוח עולה כי עולה כי במהלך שנת 2022 הוגשו לממשלה 13,028 בקשות חופש מידע, כשהרשויות אליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר הן משרד החינוך, הרשות הארצית לכבאות והצלה, משטרת ישראל ומשרד הבריאות.
הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן רשות האוכלוסין וההגירה, משרד התחבורה, שירות בתי הסוהר ומשרד הרווחה. מנגד, הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות, משרד החינוך וצה"ל, כאשר משרד הבריאות אף הוכרז כרשות מפרה את חוק חופש המידע 34 פעמים במהלך שנת 2022. יש לציין כי משרד העבודה ומשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות כלל לא הגישו דו"ח על יישום החוק כמתבקש בחוק.
נתונים מרכזיים מהדו"ח:
• הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (1,704 בקשות), הרשות הארצית לכבאות והצלה (1,605), משטרת ישראל (1,391), משרד הבריאות (924), רשות מקרקעי ישראל (728) ומשרד התחבורה (722)
• העלייה המשמעותית ביותר בכמות הבקשות שהוגשו נרשמה בצה"ל עם 317 בקשות חופש מידע, עלייה של 38.4% בכמות בקשות חופש המידע בהשוואה לשנה הקודמת.
• הירידה המשמעותית במספר הבקשות שהוגשו נרשמה בקרב משרד הרווחה (ירידה של 68.3% במספר הבקשות שהוגשו במהלך השנה), משרד ראש הממשלה (ירידה של 46.0%) ורשות האכיפה והגבייה (ירידה של 40.4%).
• הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (מענה מעל 120 יום): צה"ל (58.1%), המשרד להגנת הסביבה (29.8%) ומשרד המשפטים (14.2%).
• המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הם רשות האוכלוסין וההגירה (88.7%), משרד התחבורה (86.1%), שירות בתי הסוהר (79.5%) ומשרד הרווחה והביטחון החברתי (67.4%)
• הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: משרד התחבורה (75.9%), רשות מקרקעי ישראל (69.9%) ומשרד הכלכלה והתעשייה (64.7%)
• הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן: משרד הפנים (51.4%), משטרת ישראל (43.1%), המשרד לביטחון לאומי (37.1) והנהלת בתי המשפט (35.7%) העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע ממשרדי הממשלה הן פגיעה בפרטיות, החוק אינו חל על המידע המבוקש ושהמידע אינו מצוי בידי הרשות.
• הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות (31), משרד החינוך (13), צה"ל (10) ומשרד ראש הממשלה (7). מרבית התלונות שהוגשו ליחידה הוגשו בשל אי מתן מענה במועד מצד משרדי הממשלה. כתוצאה מכך, משרד הבריאות הוכרז במהלך 2022 כרשות שהפרה את חוק חופש המידע 34 פעמים ומשרד ראש הממשלה הוכרז כרשות מפרה 10 פעמים במהלך שנה זו.
• הרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות חופש מידע הגבוהה ביותר לבתי המשפט הן: משרד הבריאות (48 עתירות), משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר (12 כ"א) וצה"ל (11).
ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי אמר: "הצורך בשקיפות הממשלה כלפי הציבור כחלק מחובתה לאזרח וככלי לחיזוק הדמוקרטיה בולט בעת הזו יותר מאי פעם. חוזקן של זכויות יסוד כגון הזכות למידע נבחן דווקא בעתות משבר ומכאן שאני קורא לראשי הרשויות הציבוריות להקפיד על יישום חוק חופש המידע ביתר שאת ובעיקר לגבי בקשות למידע הנוגעות למצב החירום."
