המזרחן הבכיר: "הפכנו לעם של סמרטוטים"

ד"ר מרדכי קידר, מזרחן באוניברסיטת בר אילן, שוחח היום (רביעי) עם גדי נס ברדיו צפון 104.5FM על הפסקת האש והחשש מאי חזרה ללחימה וסיום המלחמה ללא השגת המטרות שהוצבו.

"זה מה שקורה כשחברה הופכת לחברה נהנתנית, רק תשווה למה שהיה פה במלחמת השחרור ב-1948, איזו חברה לוחמנית היינו אז, והפכנו לחברה נהנתנית שמה שמעניין אותה זה המכונית והבית והחיים הטובים והקפה, וכשהם הופכים לעיקר הארץ לא חשובה, הכבוד הלאומי לא חשוב וחיי אדם פחות חשובים", אמר. "זו התוצאה של ירידת הרוח הלאומית, ראיית הזכות שלנו על הארץ הזו ועל החיים שלנו. ההתקפה שהייתה בשמיני עצרת, היא לא הייתה 'הכיבוש', כמו יהודה ושומרון או משהו, היא הייתה מדינת ישראל כפי שהייתה ב-48 ובכל זאת אנחנו מקבלים את זה ששחררנו, אולי אפילו נגיע לאיזושהי הפסקת אש ונקבל את חמאס כשכנים - עד מתי? עד הפעם הבאה! הרי זה ברור שתהיה הפעם הבאה, הם לא שינו את האידיאולוגיה והחשיבה שלהם".

קידר המשיך ותקף את אמצעי התקשורת: "הפכנו לעם של סמרטוטים, התקשורת עושה מלודרמה לא נורמלית בנושא החטופים. לא צריך להסתיר את זה, תדווח, אבל זהו. למה צריך לעשות מזה מסחטת רגשות בחסות חמאס - כל מי שמקדיש יותר מדיווח לעניין הוא שותף פעיל לתכנית של חמאס להפוך אותנו לסמרטוטים. אם היינו ספרטה, היינו אומרים 'אוקיי יש לך כך וכך חטופים - אנחנו יוצאים למלחמה לא נורמלית ואתה לא תהיה פה בסוף המלחמה'. אם היינו מדינה נורמלית זה מה שהיינו אומרים, אבל פתאום התקשורת מאחר שהיא סחטה את הרוח היהודית עד תום, ולא רק בשבוע האחרון, תופעה ארוכה בשנים שנועדה לעקר את היהדות מהמדינה הזאת, כל ארגוני הקרן החדשה באמצעות בג"צ ותכניות חינוכיות שהשתלטו גם על הצבא, הרי הם החדירו גם לצבא את העניין של מדינה פוסט-יהודית, פוסט-ישראלית, פוסט-ציונית, והתוצאה היא היום העובדה שהממשלה אולי עוד תדון בסיום המלחמה לפני שבכלל הגענו לשלב העיקרי שלה".

"מילא לקח שנים, אבל כולה לקח 53 ימים מאז שהיינו עם שכולו אגרוף פלדה אחד שמוכן לרדת על עזה ולהפוך שם את כל החיים לגיהינום לבין דרדלה שהיום מוכנים להגיע להסדר כזה או אחר, והחמור יותר שאת עתידה של מדינת ישראל שמונח פה על המאזניים בכלל מחליטים בין וושינגטון ודוחה".

בנוסף התייחס לשחרור החטופים התאילנדים: "מסתובבת ידיעה שאני לא יודע עד כמה היא נכונה. למה חמאס שחרר את התאילנדים? מסתובבת ידיעה שראש הממשלה בתאילנד הרים טלפון לראש הממשלה בקטאר, ואמר לו 'יש לנו בבתי הכלא שלנו לא מעט פלסטינים שנתפסו על כל מיני שטויות כמו סמים ואלכוהול - אם אתם לא מוציאים עכשיו את כל התאילנדים, אנחנו הורגים את כולם', אז חמאס הבינו שפה הם חטפו כמה אנשים יותר מדי אז הם משחררים את כולם בגלל האיום.

"אם הידיעה הזו נכונה זה כנראה משפיע עליו (על יחיא סינוואר). אבל מה ישראל יכולה להגיד? שנהרוג את כל האסירים בבתי הכלא בישראל? את כל חיילי הנוח'בה שתפסנו מה-7.10? אנחנו לא תאילנד, שם מסוגלים לעשות דבר כזה. וגם סינוואר הבין שזה קרבן גדול מדי. אבל בישראל אתה לא יכול להכניס מכונת יריה לבית כלא ולקצור את כולם, אתה הופך להיות דעאש".

לסיום הסביר את ההבדל בחוקי המלחמה בין ישראל לחמאס: "כאן אנחנו מנוצלים והעובדה שאנחנו מדינה שומרת חוק, מדינה נורמלית, שאגב החמאס משוחררים מזה, כי הרי הם ארגון הם לא מדינה, וזו בעצם התכנית האיראנית, כל המליציות, חיזבאללה בלבנון, המליציות בסוריה, בעיראק, הח'ותים בתימן, הג'יהאד והחמאס הם ארגונים, הם לא מדינות בהגדרה הפוליטית הבינלאומית ולכן לא חלות עליהם כל מיני אמנות, כמו אמנת ז'נבה וכו', שחלות על מדינות, וגם כללי הדין הבינלאומי לא חלים על ארגונים, קשה מאוד לכפות עליהם את זה, ולכן גם החמאס לא רואה את עצמו מחויב לאפשר לצלב האדום לבקר אצל החטופים.

"אנחנו מדינה שמנסה לתפקד כמו מדינה בין הציוויליזציה כשהם מחוץ לציוויליזציה, הם חיים בעולם אחר שהם יצרו לעצמם, ששמו הכללים שהאסלאם מאפשר להם לעשות את מה שבא להם במסגרת הג'יהאד נגד הכופרים ונגד היהודים ונגד כל מי שלא מוסלמי, ולכן הם מרשים לעצמם לעשות מה שבא להם כי הם פועלים בשמו של אללא ואנחנו פועלים בשמו של השטן".

עריכה: אריק ברח"ד