אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
נחשף: מנין החיילים והאזרחים שעדיין בשיקום מפרוץ המלחמה
בוועדת הבריאות של הכנסת דווח כי רוב הפגיעות במלחמה הן אורתופדיות, וחלקן הקטן גם פנימיות. בעוד שישה שבועות ייפתחו שתי מחלוקות שיקום ראשונות ב"הדסה" הר הצופים | יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי: שירותים חיוניים ודחופים מאד – בפרט עקב המלחמה
חייל מפונה לבית חולים. אילוסטרציה צילום: הדס פרוש, פלאש 90
ועדת הבריאות ערכה ישיבת מעקב לבדיקת השיקום המוצע לנפגעי המלחמה. לפי יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) נדרשות 500 מיטות שיקום נוספות בארץ, בפרט בפריפריה ובירושלים. "הובטח לנו ע"י משרד הבריאות כי נערך מו"מ עם האוצר כדי למצוא תקציב לכך. אלו שירותים חיוניים ודחופים מאד – בפרט עקב המלחמה".
פרופ' רוני גמזו, הממונה מטעם משרד הבריאות על קידום התחום, הבטיח כי המשרד ממוקד במציאת פתרון, והוסכם עם האוצר כי ימומנו מאות מיטות שיקום בשנים הקרובות, גם בפריפריה, ובנוסף שיתוף קופות החולים לשיקום בקהילה. "אף פצוע, חייל או אזרח, לא ימתין לשיקום – ולא יבוא על חשבון השיקום הגריאטרי והרגיל". הוא הדגיש כי כ-220 חיילים ואזרחים פצועי המלחמה מצויים בשיקום, כ-50% מהם מיום מפרוץ המלחמה, וכי מרכזי שיקום נוספים נמצאים ערב פתיחתם במרכז הרפואי פדה-פוריה בטבריה, ובבית החולים ברזילי באשקלון. בנוסף נוספו מיטות שיקום במרכז הרפואי לגליל בנהריה.
ד"ר ירון סחר, ראש אגף שיקום במשרד, הוסיף כי קופות החולים ממשיכות גם עתה להפנות לשיקום פצועים מהמלחמה, הסכים עם הצורך לעודד סטודנטים לרפואה להתמחות במקצועות השיקום, ובגלל ששיקום הוא הליך ממושך – יש להעדיף את נוחות המטופל על מומחיות המטפל.
פרופ' יורם וייס, מנהל המרכז הרפואי "הדסה" סיפר על סיום בקרוב של הקמת בניין השיקום בעלות של 500 מיליוני ₪, וכבר בעוד שישה שבועות ייפתחו שתי המחלקות הראשונות. הוא הדגיש את המחסור הניכר עדיין במיטות-שיקום בפריפריה ביחס למרכז, ובפרט בירושלים. לדברי ד"ר חגי אמיר ממנהל המרכז הרפואי לשיקום "לוינשטיין", רוב הפגיעות במלחמה הן אורתופדיות, וחלקן הקטן גם פנימיות. כיוון שכך- רוב מקצועות הנדרשים הן פיזיותרפיה, מרפא-בעיסוק, פסיכולוג ועובד סוציאלי. הוא סיפר על פעילותו לבנות מרכזי שיקום בקהילה בפריפריה, תוך הכשרת צוות מומחים בכל מקום, ועל האפשרות לקבל 50 משוקמים נוספים בכל רגע. לדבריו, עדיף נסיעה ממושכת יותר – וקבלת טיפול מקצועי ממומחה לתחום.
ד"ר אוהד הופמן, מנהל המרכז הרפואי "בני ציון" בחיפה, הלין על שאין מפנים נפגעים מהמלחמה למחלקת השיקום ב"בני ציון", ואף ד"ר אורית שטיין-רייזנר, מנהלת בית החולים השיקומי "רעות", ציינה כי אין ניצול מספיק של המשאבים הקיימים – כאשר גם אצלה קיימות מיטות-שיקום פנויות.
דניאל תור, רכז בריאות באגף השכר באוצר, השיב כי מגמת הגדלת העובדים במגזר הציבורי, ובכללם במקצועות השיקום, איננה תלויה רק בשכר אלא גם בתנאים – הדורשים מו"מ, הערכה והכנה.
לימור סון הר מלך (הציונות הדתית) שיבחה במילים חמות הטיפול והיחס האישי שקיבלה ב"בית לוינשטיין" אחרי פציעתה בפיגוע בה נרצח בעלה, וציינה את הצורך בתקציב ובתמרוץ מומחים, כדי לעודד שיקום בקהילה בפריפריה, ואילו טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) קראה לפזר את המשוקמים ברחבי הארץ, כדי למנוע עומס במקום אחד, ולעריכת סקר שביעות-רצון מהמטופלים.
