הלל ביטון רוזן: הירי לנהריה: 2 פצועים במצב קשה וקל.
סיפור לשבת: זה מה שגילו המקומיים כשהפסל העתיק נשבר
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת על פסל שהיה עשוי חימר כאשר נפל בעת שהועבר ממקום למקום, מה גילו המקומיים בעת שנשברה חתיכה מהפסל? איך זה קשור אלינו? ואיך זה קשור לפרשת השבוע פרשת ויצא
אילוסטרציה צילום: freepik
במנזר ווואט טראמיט שבתאילנד נמצא פסל מפורסם מאד. הכול התחיל בשנת 1955, כשהוחלט להעתיק את מקומו של הפסל.
הפסל היה עשוי מחמר, גובהו כ-4 מטרים, והוא שוקל כ-5.5 טון. מפאת כובדו, בזמן ניסיון העברה החבלים נקרעו, והפסל נפל וקיבל מכה שגרמה לסדק כשבדקו את גודל הנזק. גילו להפתעתם שמה שנסדק הוא רק השכבה העליונה, ומתחתיה, מתחת לחמר, ברק אור זהב נוצץ הם הסירו חתיכה גדולה יותר של חמר, ומצאו שהפסל כולו עשוי מזהב. התברר שהפסל נבנה לפני שנים, והוא נעשה כולו מזהב. בשלב מסוים בהיסטוריה, המקומיים פחדו מפלישת הבורמזים, ועל מנת למנוע גניבה של הפסל - הם עטו עליו שכבת חמר עבה. כל יודעי הסוד נרצחו, והסוד נגנזם עמהם, עד לאותה נפילה. כיום הפסל שווה כ- 250 מיליון דולר, ללא כל השוואה למה שחשבו שהוא היה שווה לפני כן.
פעמים שדווקא השבירה מגלה את הזהב שבתוכנו, את הטוב שבכל אחד ואחת מאתנו. האמונה היהודית היא שכל אחד מאתנו עשוי מזהב. מתחת למעטה של הלבוש, מתחת למעטה של החיצוניות החומרית, כל יהודי ויהודייה הם נשמה אלוקית טהורה וטובה כך גם בעומק ההתרחשויות בחיים. אמונתנו היא, שמתחת למעטה החיצוני, גם כשהוא נראה רע וקשה, הכול לטובה.
בפרשת השבוע אין הפסק בין הפרשיות ב"פתוחה או סתומה", ומבאר בה הרה"ק ה"שפת אמת" כי ההפסקות ניתנו לתת רווח להתבונן בין פרשה לפרשה. אבל כאן, כשעברו על יעקב אבינו צרות רבות ונוראות, אז אין הזמן נכון וראוי לעצור ולהתבונן, כי בזה יתרפה באמונתו, ובתקופה קשה אין לעצור, אלא רק להמשיך הלאה בכל אותה העת, ולדעת מתוך אמונה פשוטה – מבלי להתבונן - כי כל הנעשה ממעל נעשה לטובה ולברכה. ורק בגמר מסע הצרות, אז יתבונן על העבר וימצא בע"ה איך הכול נהיה לטובתו הגמורה.
גם אנו בארצנו עוברים טלטלות. חלקן משמחות מאד, אך חלקן עדיין מאתגרות מאד. יהי רצון שנזכה לראות את האור, את הטוב, ואת כל החטופים והחיילים חוזרים לביתם לשלום.
שבת שלום
שלכם, יצחק פנגר ️
