הלל ביטון רוזן: הירי לנהריה: 2 פצועים במצב קשה וקל.
עמוד ההוראה על עסקת החטופים: צריך בי"ד של 71 כדי להכריע
עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין התייחס לפולמוס המרעיש בימים אלה את העולם היהודי כולו, האם מותר על פי ההלכה לשחרר מאות מחבלים תמורת שחרור שבויים החטופים בשבי החמאס | משה ויסברג עם תשובתו המפורטת
הגאן רבי יצחק זילברשטיין צילום: שוקי לרר
הסערה הגדולה בעקבות העסקה המסתמנת והמתעכבת, שתכלול שחרור של כמה עשרות חטופים משבי החמאס, ותמורת זאת ישראל תערוך הפוגה בלחימה ותשחרר כמה מאות מחבלים מבתי הכלא, הביאה את גדולי הדור, זקני פוסקי ההלכה, להתייחס לנידון ההלכתי הקשה, ולקבוע במסמרות מהו היחס לכך על פי התורה הקדושה.
עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין מאריך בשאלה זו, בתשובתו בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם' היוצא לאור ע"י כולל 'בית דוד' בחולון (חודש מר חשוון תשפ"ד), כשבין שלל השאלות הקשות והמרתקות המופיעות בקובץ על ענייני המלחמה, מופיעה התייחסות נרחבת בסוגיא זו, כשעיקר הנידון הוא שיש מצד אחד שבויים שחלקם במצב בריאותי רעוע ומסוכן ביד המחבלים הארורים, ומשפחותיהם מפעילות לחץ כבד לשחררם.
ומצד שני בשחרור מאות מחבלים מהכלא ישנם שני חששות, גם שהדבר יגביר את המוטיבציה והתאווה של אויבי ישראל לשוב ולבצע הרג וחטיפה בעתיד ולדרוש תמורה נכבדת, וגם שאותם מחבלים שישתחררו עלולים בעצמם לשוב ולפגוע ביהודים חפים מפשע. וכמו המחבל הנודע יחיא סינוואר ימ"ש, אשר הינו אחד ממשוחררי עסקת גלעד שליט, וכיום הוא מגדולי הרוצחים [בתשובתו של עמוד ההוראה לא מוזכרת ענין ההפוגה בלחימה, שכן הקובץ הנ"ל יצא לפני מספר שבועות, עוד בטרם התבשלו פרטי העיסקה, ולכן תשובתו של עמוד ההוראה מתייחסת לפרטים המוזכרים כאן, מ.ו.].
הרב זילברשטיין מציין בראשית תשובתו, שהנידון מופיע כבר בגמרא במסכת גיטין (דף מה.) שם נאמר שאין פודים את השבויים ביותר מדמיהם מפני תיקון העולם. ומבואר בגמרא שני טעמים לדבר, האחד כדי שלא להביא את הציבור לידי עניות, וטעם נוסף שאם יפדו את השבויים ביותר מדמיהם, הרי שהגויים יגבירו את החטיפות ויעשו כן שוב ושוב כדי להרוויח ממון רב.
הגר"י זילברשטיין מציין כי למעשה שיטת התוספות במסכת גיטין (דף נח.) שבמקום שיש סכנת נפשות שיהרגו את השבוי, אז פודים אותו גם ביותר מכדי דמיו. ומביא שכך הכריע הסטייפלר זצ"ל לגבי השאלה עם המטוס ובו יהודים באנטבה שנחטף, ודרשו לשחרר תמורתם מחבלים רבים, ושם הכריע הסטייפלר כי מחוייבים לשחרר מחבלים תמורת החטופים משום שזה פיקוח נפש, ורק אם הממשלה מסרבת לכך יש לזה צד בהלכה, כי יש פוסקים שמצדדים להלכה כמו הטעם שהגויים עלולים לשוב ולחטוף ולשבות.
למעשה מביא הגר"י זילברשטיין את הכרעתו של חמיו מרן פוסק הדור הגרי"ש אליישיב זצ"ל, שחייבים במקום פיקוח נפש לשחרר מחבלים, ומצד הבעיה שמוזכרת בגמרא שיבואו לעשות כן שוב ושוב, טען הרב אליישיב שהרי המחבלים הארורים הללו עושים בין כך כל מה שהם יכולים כדי לפגוע ביהודים מחמת שנאתם הנוראה, ולכן חייבים לשחרר מחבלים כדי לשחרר חטופים במקום שיש פיקוח נפש, וכמו שמבואר בתוספות שבזמן חורבן בית המקדש לא שייך הטעם הנ"ל שיוסיפו לחטוף יהודים, כי ממילא כולם נמצאים בידי הגויים.
אך מדגיש עמוד ההוראה וכותב, כי אם הנידון היה רק מצד שהחטופים בסכנת נפשות, ועל ידי שנשחרר מחבלים זה יגרום להם לחטוף שוב ושוב, אז פסק ההלכה הוא שצריכים לשחרר, כי הם ממילא עושים לצערנו ככל יכולתם להרוג ולחטוף.
אבל בענייננו יש נידון נוסף, שיש חשש גדול שהמחבלים שישוחררו מבתי הכלא, ישובו להרוג ולרצוח, ושאלה זו תלויה בנידון אחר, כשיש כעת סכנה מוחשית לפנינו, האם צריכים לחוש לספק סכנה עתידית או שזה נחשב כסכנה עתידית וודאית ולא ספק.
בסופו של דבר מכריע הרב זילברשטיין, כי קשה מאד לאמוד את הדבר, שאם לא ישחררו את המחבלים מבתי הכלא יהיה פחות פיגועים ופחות הרוגים בעתיד, הרי יש אצל הערבים מאות אלפי רוצחים, ואמנם המחבלים שיושבים בכלא כבר הוכיחו את עצמם כרוצחים, אבל גם כך יש אצל הערבים מספיק רוצחים גם בלעדיהם, וקשה מאד לדעת ולקבוע שאם המחבלים לא ישוחררו מהכלא אז לא יהיה רציחות ואחרים לא יקומו במקומם, הרי כל רוצח שנהרג, קם לו מחליף אחר במקומו.
מסיים עמוד ההוראה את דבריו וכותב: "ולכן במקרה שלנו, צריך לשקול בפלס את מידת הסכנה הגדולה שבשחרור מחבלים, מול הסכנה הגדולה של החטופים, והשאלה היא קשה מאד, והיא דיני נפשות, שצריך עבור זה בית דין של שבעים ואחד, להכריע בשאלות גורליות אלו", עד כאן דבריו המרתקים של עמוד ההוראה.
