בן יניב: בכיר בממשל ביידן בתדרוך לכתבים: חיזבאללה חלש ביותר מבחינה פוליטית וצבאית ההסכם יוצר הזדמנות ללבנון לשקם את הריבונות שלה כוחות ישראליים ישארו בשטח לבנון ויסוגו בהדרגה במשך 60 יום כדי למנוע וואקום עד אשר צבא לבנון ייפרס במלואו.
פרסמתם פייק? זה עלול לעלות לכם במאסר
משטרת ישראל מדגישה בימים אלו כי קיימת חקיקה ספציפית האוסרת על הפצת ידיעות כזב | העובר על סעיפי החוק צפוי להליך פלילי ועונשי מאסר הקבועים בחוק
אילוסטרציה. למצולם אין קשר לכתבה צילום: unsplash
בתקופות של מתיחות וחוסר ודאות, מתגברות השמועות והודעות הכזב, שמטרתן לזרוע בלבול ובהלה ולעיתים פשוט נכתבות ומופצות על ידי אנשים מהשורה בתום לב ובחוסר מודעות. עכשיו יותר מתמיד, חשוב לגלות ערנות, חשדנות ובעיקר ראייה ביקורתיות ברשת ולהימנע מהפצה של מידע שאינכם מכירים את המקור שעומד מאחוריו ואת מהימנותו. זיכרו כי ברשת קיימים גם גורמים המנסים לזרוע בלבול, לפלג ולגרום לחוסר אמון – אל תשחקו לידיים שלהם!
נתקלתם בידיעה חשודה? עצרו ואל תשתפו! שאלו את השאלות הבאות:
⦁ מי המקור המדווח? - על בסיס מה מסתמך הדיווח והאם הוא מהימן או מוכר. האם זה נכתב על דעתו של המפיץ ועל בסיס הערכות או דיעה אישית או שהוא מסתמך על עובדות ונתונים מוסמכים.
⦁ האם ייתכן כי מדובר בניסיון למלחמה פסיכולוגית של אויבינו?- האם ההודעה יוצרת פחד, מנסה לפגוע במורל, לפלג או לגרום לכם לעשות מעשים מסויימים?
⦁ האם המידע פורסם במקורות מידע מהימנים ונוספים? – כגון ערוצים רשמיים, הגופים המוסמכים לתת הודעות מסוג זה או אמצעי התקשורת הרשמיים. אם לא, ייתכן מאוד שמדובר בפייק.
⦁ מתי פורסמה הידיעה? – לעיתים מופצים ברשתות חברתיות או בהודעות קישורים לכתבות ישנות, או שמועות ממוחזרות.
⦁ משהו לא מסתדר לכם עם התמונה? - כיום ניתן לייצר בקלות יחסית צילומים ותמונות בטכנולוגיות בינה מלאכותית. ניתן לזהות תמונות אלו, שבמבט ראשון עשויות להיראות אמינות, באיתור של מרכיבים לא הגיוניים כגון צלליות בזווית לא נכונה, אדם עם שש אצבעות והבעות פנים מוגזמות.
⦁ מה מקור התמונה שמופיעה בהודעה? - אם עולה חשד, ניתן לבדוק את מקור התמונה במנוע חיפוש תמונות ולבדוק מתי פורסמה לראשונה ובאיזה הקשר. לעיתים בדיווחים שקריים משתמשים בתמונות ישנות או כאלו שצולמו בהקשרים אחרים.
⦁ האם ההודעה מנוסחת בצורה מאיימת ותוקפנית? - קרוב לוודאי שהגיעה מגורמים עוינים שזו בדיוק מטרתם.
⦁ ההודעה עושה שימוש נרחב במילים או צירופים דרמטיים? – מילים כגון "דחוף", "הודעה חשובה", זה יכול להציל את חייכם" וכו' - סיכוי גבוה מאוד שמדובר בפייק.
⦁ ההודעה הועברה מספר רב של פעמים? - אנשים נוטים להעביר הודעות הלאה מבלי לאמתן. מסיבה זו, וואטסאפ מסמנת הודעות כאלה בתגית Forwarded (הועברה) או Forwarded many times (הועברה פעמים רבות). התייחסו בחשדנות יתר להודעות שסומנו כך ובדקו את אמיתותן אל מול המקורות הרשמיים.
⦁ ההודעה כתובה בצורה עילגת? - אם קיבלתם הודעה שכתובה בשפה עילגת או רצופה בשגיאות כתיב, ייתכן מאוד שהגיעה ממקור שאינו אמין ומוסמך. גופים רשמיים גם לא יבקשו מכם להעביר את ההודעה "בדחיפות" לחברים ולבני משפחה.
לסיכום, קיבלתם קישור חשוד או נחשפתם לשמועות שרצות ברשת? 7 כללי 'עשה ואל תעשה':
1. אל תשתפו!
2. השתמשו בראייה ביקורתית.
3. הצליבו מידע.
4. בדקו את המידע בערוצים הרשמיים.
5. דווחו למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי
6. במקרה של הסתה לאלימות, הפחדה או איום לחיים – דווחו למשטרה למוקד 100.
⦁ משטרת ישראל מדגישה כי קיימת חקיקה ספציפית האוסרת על הפצת ידיעות כזב. העובר על סעיפי החוק צפוי להליך פלילי ועונשי מאסר הקבועים בחוק.
