עמית סגל: הרוג שני היום בעזה עוד משפחה שחשך עליה עולמה בחנוכה.
2023 היה הקיץ החם ביותר מאז תחילת המדידות
הדוח של ה-OECD מפורסם על רקע הקיץ האחרון, שעל פי שירות האקלים של קופרניקוס היה הקיץ החם ביותר מאז תחילת המדידות | על פי ההערכות, שנת 2023 תהיה כמעט בוודאות השנה החמה ביותר מאז תחילת המדידות, ותהיה גבוהה ב-1.43 מעלות צלסיוס בהשוואה לטרום המהפכה התעשייתית
אדמה סדוקה צילום: freepik
בסוף השבוע התפרסם דוח Climate Action Monitor של ה-OECD. הדוח מנתח ומשווה פעולות, צרכים ותחזיות לשם היערכות למשבר האקלים (אדפטציה, הסתגלות) והפחתות נדרשות (מיטיגציה, אפחות) של המדינות החברות ב-OECD ומדינות שותפות נוספות בהקשר של שינוי אקלים.
הדוח של ה-OECD מפורסם על רקע הקיץ האחרון, שעל פי שירות האקלים של קופרניקוס היה הקיץ החם ביותר מאז תחילת המדידות. בקיץ זה היו כל אחד מהחודשים יוני, יולי, אוגוסט ספטמבר ואוקטובר החמים ביותר בהשוואה לאותם חודשים בהיסטוריית המדידות. על פי ההערכות, שנת 2023 תהיה כמעט בוודאות השנה החמה ביותר מאז תחילת המדידות, ותהיה גבוהה ב-1.43 מעלות צלסיוס בהשוואה לטרום המהפכה התעשייתית. לתרחיש עתידי לחשיפות, נבחר בדוח תרחיש בינוני (SSP 2-4.5). פרופ' נגה קרונפלד שור חברה בוועדת המומחים שלInternational Programme for Action on Climate שחיבר את הדוח.
בדוח מוצגות כמה תוצאות חשובות הדורשות את היערכות ישראל:
על פי הדוח, גם בתרחיש המתון שנבחר, בשנים 2099-2080 אדם בישראל צפוי להיחשף לכ-80 ימים בשנה שבהם הטמפרטורה המרבית תעלה על 35 מעלות צלסיוס. נתון זה הוא השלישי בגובהו בכל המדינות שנבחנו, והוא נובע מכך שבישראל יהיו כ-45 ימים כאלו יותר לאדם בממוצע בהשוואה ל-2014-1995, עלייה זו היא הגבוהה ביותר בכל מדינות ה-OECD והמדינות השותפות שנבדקו.
תוצאה זו חמורה אף יותר כשבוחנים את התוצאות בנוגע ללילות חמים, שבהם הטמפרטורה לא תרד מתחת ל-20 מעלות צלסיוס. בשנים 2099-2080 ייחשפו הישראלים לכ-145 לילות כאלו, מספר שהוא עלייה של כ-48 לילות בשנה לאדם בממוצע בהשוואה לערך הממוצע בשנים 2014-1995. עלייה זו היא השנייה בגובהה ביחס למדינות שנבחנו. לילות חמים, ובמיוחד משך ארוך של לילות חמים, תורמים במידה שווה ואפילו גבוהה יותר במקרים מסוימים לעקת חום, להתפתחות איי חום עירוניים ולעלייה בתמותה. מכאן שיש צורך דחוף בהיערכות לחשיפה נרחבת של האוכלוסייה לטמפרטורות גבוהות למשך זמן ארוך.
נושא נוסף שבו מוצגות תוצאות חריגות יחסית בנוגע לישראל הוא חשיפה של גידולים לתנאי בצורת, שמוגדרים בדוח על ידי אינדקס הכולל ירידה במשקעים וחשיפה לטמפרטורות גבוהות (המשפיעות על לחות הקרקע). העלייה בשטח החשוף לתנאי בצורת בין ממוצע השנים 2014-1995 לבין השטח שצפוי להיחשף לתנאי בצורת בשנים 2099-2080 בתרחיש מתון בישראל היא הגבוהה ביותר בכל המדינות שנבחנו.
בעת האחרונה פרסם המשרד להגנת הסביבה דוח של הוועדה הבין משרדית להיערכות מערכות מזון לשינוי אקלים שהובילה המדענית הראשית במשרד פרופ' נגה קרונפלד שור. בדוח המלצות לפעולות שיסייעו לישראל להתמודד עם סיכונים אלו באופן כללי. הנתונים המוצגים בדוח ה-OECD שפורסם כעת מחזקים את הצורך ביישום ההמלצות שהעלה הדוח של המשרד להגנת הסביבה ושל שותפיו בממשלה.
המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה פרופ' נגה קרונפלד שור אמרה: "הדוח מציג באופן ברור את העובדה שישראל נמצאת בסיכון מוגבר (hot spot) להשלכות שינוי האקלים. על מנת להתמודד עם התחזיות, עלינו לקדם את הידע המדעי והמקצועי המקומי בנושא, שיאפשר קבלת החלטות מושכלות המבוססות על מדע וידע. המשרד מקדם את המחקר בנושא שינוי אקלים על ידי הוצאת קולות קוראים למחקרים ומלגות, וכן עוסק בבניית כלי מרחבי שיסייע למקבלי החלטות בקבלת החלטות וקביעת סדרי עדיפויות בנושא הערכות לשינוי אקלים. גם כיום, כשישראל מתמודדת עם איומים ביטחוניים, חשוב לא להזניח את ההתמודדות עם איומים נוספים ובכללם שינוי אקלים, ובמיוחד היום, חשוב שקביעת סדרי העדיפויות והשקעת המשאבים תעשה בצורה נכונה ויעילה".
