עמית סגל: בפעם השביעית ברציפות: בנק ישראל הותיר את הריבית (4.5%) ללא שינוי.
באמצע המלחמה: המערך ההסברתי של ישראל מושבת
יו"ר ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה: "לא יעלה על הדעת שבאמצע המלחמה המערך ההסברתי השוטף של משרד החוץ מושבת בשל היעדר תקציב; הוועדה קוראת לאגף התקציבים לאשר תוספת של 200 מיליון ₪ עד לסוף השנה שיספקו מענה לכלל צרכי המערכת בתחום ההסברה"
ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה, בראשות ח"כ זאב אלקין, קיימה היום (ג') דיון פתוח בנושא תקציבי הסברה, על רקע מלחמת 'חרבות ברזל'. יו"ר ועדת המשנה, ח"כ זאב אלקין, ציין כי הסוגיה התקציבית עלתה כקול זעקה בישיבות האחרונות עם נציגי ארגוני החברה האזרחית.
אלקין הוסיף כי ההתמקדות בדיון הינה בהיבטים תקציביים של הסברת חוץ: "אותנו מעניינת תמונה שבנויה משני רבדים – מהו התקצוב הרגיל בשגרה ומה נוסף לתקציב זה בשל המלחמה, שעשויה להיות ארוכה. חשוב לדעת מהי התמונה המצרפית, כמה מדינת ישראל משקיעה בהסברת חוץ באופן כולל, כדי לדעת מה אנו משקיעים בהשוואה אל הכוחות שאיתם אנו מתמודדים", הבהיר.
ראש מערך ההסברה הלאומי, מושיק אביב סיפר בוועדה: "האחריות על הסברת חוץ היא על משרד החוץ, שעושה זאת בשגרה ובחירום בצורה טובה מאוד. במערך ההסברה אנו לא מתוקצבים בגין הסברת חוץ, יש לנו תקציב כללי להסברה. בשגרה, למערך ההסברה הלאומי לא היה תקציב להסברת חוץ בשנה הזו. העברנו למשרד החוץ 4 מיליון ₪ בתחילת המלחמה. משרד התפוצות קיבל מאתנו 3 מיליון ₪. עתיד להגיע תקציב נוסף של 20 מיליון ₪ מתוך תקציב משרד רוה"מ, ומתוכו חלק ילך גם למשרד החוץ וגם למשרד התפוצות. הדרישה הראשונית שלנו היא מינימום 70 מיליון ₪ לחודש לטובת הנושא".
עמנואל נחשון, סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ ציין בדיון: "התקציב שלנו בשגרה עומד על 50 מיליון ₪ וכולל קשרי חוץ, תרבות, הסברה ועוד. 35-40 מיליון מתקציב זה מיועדים להסברה. בתחילת המלחמה כמעט לא נותרו כספים, בגלל המועד בשנה. בחודש הראשון למלחמה השתמשנו ב-12 מיליון ₪. החל מלפני יומיים אנו לא מסוגלים לבצע פעילות בשל היעדר התקציב".
נחשון פירט על התחומים והפעילויות שבהם מושקע הכסף, כדוגמת קידום ממומן ברשתות החברתיות, עריכת סקרים ועוד. "כאשר אני בודק מי לצידי ומי נגדי וזה חורג בהרבה מתקציבי ההסברה של האיראנים. רוסיה וסין מושכים מאחורי הקלפים באופן מובהק. כמו שלא היה עולה על הדעת לא לתת לצה"ל תחמושת לניהול המלחמה – כך אנו מנהלים מלחמה שתשפיע על עתידה של מדינת ישראל במידה מספיק משמעותית כדי לקבל כסף", הוסיף.
אבי כהן סקלי, מנכ"ל משרד התפוצות ציין בפני יושבי הוועדה: "מתוך ה-200 מיליון של כלל תקציב המשרד, 50 או 60 מיליון אמורים ללכת לנושא הדה לגיטימציה, שזה גם הסברה וגם תודעה והשפעה. הקצנו 13 מיליון ₪ עבור קולות קוראים של החברה האזרחית שהגיעו מהתקציב השוטף של המשרד. מלבד מה שהעביר מערך ההסברה הלאומי – כל מה שנעשה הוא מתקציב המשרד שלנו. כרגע אנו בגירעון תפעולי, והחשב הכללי לא עוצר אותנו למרות הגירעון".
ח"כ אלקין בדיון. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת.נציג אגף תקציבים במשרד האוצר, גל אסף, אמר: "אנו חושבים שהשקל הראשון והאחרון צריך לבוא כחלק מתעדוף פנימי במשרדים. הקצנו 15 מיליון ₪ להסברה מתחילת המלחמה. עכשיו יש תוספת תקציב למשרד החוץ על סך 100 מיליון ₪ שממתינה לאישור ועדת הכספים. אנו בשיח עם משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה והכוונה שלנו היא לדייק את המענה במסגרת התקציב השוטף".
יו"ר ועדת המשנה, ח"כ אלקין, סיכם את הישיבה ואמר: "מערך ההסברה מדבר על תוספת של כ-100 מיליון ₪ בחודש שיענו על צרכי כל המערכת. לא יעלה על הדעת שבאמצע המלחמה המערך ההסברתי השוטף של משרד החוץ מושבת בשל היעדר תקציב, בטח כאשר מדובר בפתרון של 10 מיליון ₪ עד לסוף השנה. זו טיפה בים אל מול מה שמשקיעים הכוחות שמולם אנו פועלים.
הנושא של המאבק ההסברתי חשוב לא פחות, בלשון המעטה, מפרסומי משרד התיירות לצורך קידום תיירות. אנו משקיעים בתחום ההסברה בערך כ-10 אחוז ממה שמשקיעים בקידום תיירות. אם לא ננהל טוב את המלחמה הזו – לא תהיה תיירות בכלל. הוועדה קוראת להשלים את הכסף החסר – 200 מיליון ₪ לטובת כלל הגופים שעוסקים בהסברה. אלו הוצאות קטנות אבל הכרחיות בשל חשיבות הנושא". כך אלקין.