בן יניב: בכיר בממשל ביידן בתדרוך לכתבים: חיזבאללה חלש ביותר מבחינה פוליטית וצבאית ההסכם יוצר הזדמנות ללבנון לשקם את הריבונות שלה כוחות ישראליים ישארו בשטח לבנון ויסוגו בהדרגה במשך 60 יום כדי למנוע וואקום עד אשר צבא לבנון ייפרס במלואו.
משתפים סרטונים ברשת? היזהרו לא להסתבך
משרד המשפטים מפרסם מסמך ובו דיון לגבי שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך הסברה במלחמת חרבות ברזל
ההתגייסות יוצאת הדופן של ישראלים מאז החלה מלחמת 'חרבות ברזל' לא פסחה גם על זירת השיח ברשת. ישראלים מתנדבים מנהלים פעילות "הסברה" ענפה ומשתתפים בשיח ברשת בכל רחבי העולם. כדי לסייע במלאכה חשובה זו, בכתבה זו מנסה משרד המשפטים לפזר את הערפל המשפטי סביב הזכות להשתמש בתכנים של אחרים לצרכי הסברה.
חשוב לציין כי עד היום לא ידוע ולו על סכסוך משפטי אחד באשר לזכויות יוצרים בהקשר של הסברה והסיכון המשפטי הוא מצומצם ממילא. יחד עם זאת, לאור היקפי הפעילות ההסברתית, מבקש משרד המשפטים להימנע מאפקט מצנן על פעילות רצויה זו כתוצאה מאי בהירות משפטית.
הצורך בשימוש בתכנים שיצרו אחרים הוא ברור. חלק ממעשי הזוועה במתקפה תועדו בזמן אמת על ידי מרצחי החמאס והועלו לרשתות החברתיות השונות. תיעוד הזוועות נעשה גם על ידי גורמי ביטחון שונים, שירותי הצלה וגורמים נוספים, לרבות צבא ההגנה לישראל והמכון לרפואה משפטית. גם מאז החלה המלחמה, תכנים רלוונטיים רבים נוצרו על ידי מגוון גופים, לרבות הגופים האמורים לעיל, גופי תקשורת, אנשים פרטיים וגורמים מדינתיים בישראל ומחוצה לה.
מטבע הדברים, היכולת לפזר את הערפל המשפטי באופן מלא היא מוגבלת בגלל המבנה של דיני זכות היוצרים (בכל העולם). עסקינן בדיני המשפט האזרחי, וככל שיוצר תוכן יסבור שזכות היוצרים שלו נפגעה, הוא יוכל לפנות לבית המשפט ולא ניתן לצפות באופן מלא את תוצאות ההליך. זאת ועוד, בשל ההיבט הבינלאומי של פעילות ההסברה, קשה להעריך אם כל המקרים יבחנו בבתי משפט ישראלים או לפי הדין הישראלי. יחד עם זאת, מצא משרד המשפטים לנכון לנסח כללים מנחים על מנת לצמצם סיכונים משפטיים ולהציע את הפרשנות של הייעוץ המשפטי לממשלה לסיטואציה הקונקרטית.
לנוכח חשיבות ההסברה, אופי הלחימה והצורך להגיב מיידית, סבורים במשרד המשפטים כי השגת רשיונות בזכויות יוצרים לא תמיד תהא רלוונטית או רצויה. לאור זאת, יש להקל על הציבור באשר לשימוש בתכנים מוגנים לצורך הסברה בעת הזו.
במשרד המשפטים בחנו את האפשרות ליצור פטור סטטוטורי עבור פעולות הסברה באמצעות השעיית דיני זכויות היוצרים או מקצת הסעדים שבהם לתקופת המלחמה או באמצעות קביעה בחקיקה (או בתקנות) פטור כללי מזכויות יוצרים בהקשר של פעילות הסברה. לאחר שקלא וטריא, הכריעו נגד אפשרויות אלה משני טעמים מרכזיים. ראשית, קביעת פטור עבור הסברה יביא ליצירת תבחינים משפטיים בינאריים לשאלה מהי הסברה - שיקבעו בבתי המשפט. בעינינו, אין מדובר במינוח משפטי, וודאי שלא במינוח בינארי ועלול לצאת שכרנו בהפסדנו. שנית, ישנם מצבים בהם גם לצרכי הסברה, שימוש בתכנים מוגנים לא צריך להיות חופשי, כפי שנמחיש להלן, וניסיון לייצר כללים אקס אנטה בחקיקה אינו מתאים לדיני זכויות יוצרים.
האלטרנטיבה העדיפה בעיני משרד המשפטים היא להותיר על כנו את הדין הקיים על יתרונותיו וחולשותיו, על אף הסיכון המשפטי הגלום בו. נזכיר שוב כי עד כה לא ידוע ולו על סכסוך משפטי אחד באשר לזכויות יוצרים בהקשר של הסברה. לכן, מעריכים במשרד המשפטים את הסיכון כמינורי.