איתמר אייכנר: לפי ההערכה, חוליית הטרור שרצחה את שליח חב״ד באיחוד האמירויות, צבי קוגן - לא פעלה בשליחות איראן, אלא תחת ארגון טרור אחר. ייתכן כי מדובר בפעולה שכוונה ע״י הג'יאהד האיסלאמי או חמאס.
הר"מ האהוב שכיהן כרב המושב הלך לעולמו
הגאון רבי נסים ארביב זצ"ל מגדולי תלמידי החכמים בדורנו, מחשובי הרמי"ם בישיבת "כסא רחמים", והמרא דאתרא במושב "בן זכאי" הלך השבת לעולמו בגיל 64 לאחר שחלה ל"ע והתייסר ביסורים קשים. הלוויתו תתקיים הבוקר במושב "בן זכאי". הגר"מ מאזוז: "עיונו היה זך ונקי. הפסדנו תלמיד חכם גדול".
ברוך דיין האמת: ביום שבת קודש בבוקר הלך לעולמו הגאון הרב נסים ארביב זצ"ל, אשר שימש כר"מ בישיבת "כסא רחמים" ורב המושב "בן זכאי" בדרום. המנוח זצ"ל נזדכך ביסורים רבים וקשים בתקופה האחרונה ונפטר בקדושה, בשבת האחרונה בגיל 64.
המנוח נולד בשנת תשי"ח, ולמד בבית הספר "הרב יוסף קארו" בעיר באר שבע. בשנת תשל"א כשהיה בגיל 11, לקחו הגאון רבי אליהו ענקרי (גיסו של ראש הישיבה הגר"מ מאזוז) להסתופף בצילה של ישיבת "כסא רחמים", שהשתכנה באותה העת בשכונת פרדס כץ בבני ברק, וכך הפך לאחד מתלמידיה הראשונים של הישיבה עם הקמתה בארץ ישראל.
כבר באותה העת נתגלו כישוריו בלימודים ובעיון, ובהיותו כבן 18 בלבד קיבל תעודת-"מעיין" מראש הישיבה הגר"מ מאזוז, תעודה שניתנה ליחידים בודדים במשך כלל שנות קיומה של הישיבה בארץ ישראל. על תקופת בחרותו בישיבת כסא רחמים סיפר ראש הישיבה כי "היה הבחור הטוב ביותר שהיה לנו בישיבת 'כסא רחמים'".
באותה עת על אף היותו בן 18, מינהו ראש הישיבה הגר"מ מאזוז ללמד בישיבת "כסא רחמים". תחילה כ'משיב', ולאחר מכן במסירת שיעור בעצמו. בתחילה בישיבה הגדולה, ואחר כך החליט ראש הישיבה שילמד בישיבה הקטנה, כדי להקנות את העיון לתלמידים בעודם רכים. היה אהוב ביותר על תלמידיו הרבים. אשר היו קשורים אליו בצורה יוצאת דופן.
מאוחר יותר התמנה לשמש כרב המושב "בן זכאי" הסמוך ליבנה, שם ריבה והרביץ תורה ללא לאות. בתפקיד זה נשא שנים רבות במקביל לכהונתו כר"מ בישיבת "כסא רחמים" בה שימש כר"מ עד ימיו האחרונים במשך כ-47 שנים.
אנשי המושב שחשים אליו הערכה והערצה, מספרים כי הפך את המושב ממקום שומם מתורה, למקום הרבצת תורה והחזרה בתשובה גדול "בהגיעו לכהן כרב המושב, בקושי היה מנין בשחרית בבית הכנסת של המושב, אבל הרב היה מדבר, והיה שולח ומעיר אנשים בשעה 6 וחצי בבוקר, והיה מוסר שיעורים וכיוצא בזה. וכך אנשים לאט לאט שבו בתשובה, ושלחו את בניהם לתלמודי תורה וישיבות. וכך הפך המושב אט אט לסמל ומודל של תורה לכל הסביבה", כך מספרים.
בשנים האחרונות חלה במחלה, וסבל מיסורים קשים, השבר גדל יותר עם פטירת רעייתו הרבנית ע"ה לפני פחות משנה. במשך תקופת חוליו, רבו ראש הישיבה הגר"מ מאזוז שהעריכו עד למאוד, שב וקרא בכל עת לתלמידי הישיבה ולבני המושב להתחזק ולהתפלל לרפואתו השלימה. אם בדיבור בעת התפילה או בקבלת השבת ב-10 דקות מוקדם יותר.
באחד הפעמים עם שיחרורו מבית החולים לאחר תקופה ממושכת ששהה בו בעקבות מחלותו, עלה לרבו ראש הישיבה שבירכו בחמימות בברכות יוצאות דופן, והעניק לו לברכה ולרפואה את אחד מהדולרים האישים שקיבל מהאדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל.
ביום שישי האחרון, חלה החמרה במצבו ובהיכלי מוסדות הישיבה נקראו להרבות ולהתפלל לרפואתו בדחיפות. בליל שבת קודש למרות חולשתו הרבה, ערך יחד עם בני ביתו ומשפחתו את סעודת השבת עם זמירות שבת. אך למגינת לב, בבוקר יום השבת השיב נשמתו הטהורה לבוראה.
זעקות שבר נשמעו בישיבת "כסא רחמים" עם צאת השבת, אז התבשרו עשרות תלמידיו בצער רב על פטירתו. רבו, ראש הישיבה הגר"מ מאזוז שהעריכו רבות, ספד לו בצער עם שומעו את הבשורה הקשה, ואמר בשיעור השבועי "הוא היה מראשוני התלמידים בישיבה. הוא הגיע בשנת תשל"א והיה בישיבה עד היום. העמיד תלמידים ולימד אותם עיון. הוא היה אדם מיוחד, היה מלמד פשט, והיה לו עיון זך ונקי. כל פעם שהיו מסתבכים באיזה תוספות, היו קוראים לו והוא היה מסביר אותו. היה כותב חידושים יפים. היה לו מידות טובות, מיוחד במינו. הוא היה תלמיד חכם גדול. הפסדנו אותו".
הלווייתו תתקיים הבוקר (ראשון) בשעה 10:30 מבית העלמין ביבנה, בכניסה למושב בן זכאי. שם ילוו אותו למנוחות עשרות תלמידיו ומוקירי זכרו, שאהבו אותו בצורה יוצאת דופן, כאהבתו אליהם.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.