היהודים בגרמניה שמפחדים לצאת החוצה עם זהות יהודית

לאחר תקיפת מחבלי חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר ומבצע התגובה של צה"ל ברצועת עזה, החלו פעולות אנטישמיות במדינות רבות בעולם. עצרות תמיכה בפלסטינים כוללות סיסמאות אנטישמיות. צלבי קרס וסמל מגן דוד מצוירים על בתים שבהם מתגוררים יהודים. דגלי פלסטין תלויים ברחובות, בעוד דגלי ישראל נקרעים ונשרפים.

גידול האירועים האנטישמיים באירופה דווח על ידי ארגון הביטחון היהודי CST בבריטניה, הארגון דיווח בסוף אוקטובר כי הוא רשם כמעט 900 תקריות אנטישמיות ב-25 ימים - יותר מאשר בששת החודשים הראשונים של 2023, הארגון הוסיף כי מדובר בנתון הגדול ביותר שנרשם בפרק זמן כה קצר בכל ההיסטוריה של כמעט 40 שנה.

משטרת לונדון דיווחה גם על עלייה במקרים אנטישמיים. אלפי שוטרים עורכים סיורים נוספים ברחבי העיר בשל "עלייה משמעותית בפשעי שנאה". במקביל, המשטרה מציינת גם עלייה במקרים נגד מוסלמים, אם כי פחות משמעותית מהעלייה באנטישמיות.

האירועים האנטישמיים גברו גם בצרפת. שר הפנים, ז'רלד דרמנין, אמר כי מאז תחילת הלחימה בעזה, הרשויות רשמו יותר מ-800 תקריות אנטישמיות (כמעט פי שניים מבכל שנת 2022). לדבריו, בוצעו 414 מעצרים בקשר למקרים אלה.

"כמובן, אני מרגישה בסכנה", ציטט ה"ניו יורק טיימס" את דבריה של דוברת האסיפה הלאומית הצרפתית, יעל בראון-פיבט, בעלת שורשים יהודיים. היא הוסיפה כי קיבלה איומים אישיים רבים מאז 7 באוקטובר. מאז היא כבר לא יוצאת מהבית ללא ליווי משטרתי.

בגרמניה, האגודה הפדרלית של מרכזי מחקר ומידע בנושא אנטישמיות דיווחה על 202 מקרי אנטישמיות רק בשבוע הראשון שלאחר התקפת חמאס על ישראל , שהם פי שלושה וחצי כמעט יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2022 (59 מקרים). בהקשר להפגנות אנטי-ישראליות והתקפה על בית כנסת בברלין, אמר קנצלר גרמניה, אולף שולץ, כי "אין מקום לאנטישמיות" במדינה.

נשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר נאם בעצרת תמיכה בישראל בברלין. לדבריו, הוא "מרגיש כעס ובושה" בכל התקפה על יהודים ומוסדות יהודיים, וכינה את התקריות "בושה לגרמניה". שטיינמאייר דיבר על אחריותה של גרמניה לשואה. "זה בלתי נסבל שיהודים היום שוב חיים בפחד בארצנו. ללא קשר למוצא, או דת, כל מי שחי כאן צריך לדעת על אושוויץ ולהבין את האחריות שהמדינה שלנו נושאת בשל כך", אמר נשיא גרמניה.

אישה יהודיה סיפרה ל"דר שפיגל" כי החלה להשתמש פחות בתחבורה ציבורית והפסיקה לדבר עברית מחוץ לבית. כעת היא אומרת לילדיה, ילד בן שש וילדה בת ארבע, לא לדבר עברית בחוץ. היא עברה מישראל לגרמניה לפני שמונה שנים. "בפעם הראשונה, אני מבינה מה זה אומר להיות יהודי: לא להרגיש בטוח בשום מקום", אמרה.

אשה נוספת, אם לשניים, סיפרה כי לאחר שמישהו שרבט צלב קרס על דלת שכנתה, היא הפסיקה לישון בחדר השינה שלה, הפונה לרחוב. היא אמרה שהיא פוחדת על בניה, שהולכים לבית הספר היהודי המקומי. היא מבקשת מהם להסתיר את הציצית שלהם ברחוב וללבוש כובע על הכיפות.

אשה אחרת ילידת ברלין, אמרה לתקשורת המקומית בברלין כי היא מתכננת לעבור לישראל עם בעלה וילדיה: "אף אחד לא ישרבט שם צלב קרס על הדלת, אני לא אצטרך להסתיר את העובדה שאנחנו יהודים, והילדים בצבא ילמדו להגן על עצמם".

גבר בן 20, סיפר ל"דר שפיגל" כי הפסיק לדבר עברית ברחוב לאחר שהוא וחבריו הותקפו במרכז ברלין על ידי אדם שצעק משהו בערבית. כעת מתגורר האיש עם חבריו ומחפש דירה חדשה, כי השכנים בבניין שלו יודעים שהוא יהודי. "80 שנה אחרי השואה, היהודים בגרמניה מפחדים לצאת שוב", אמר.

יהודים חוששים שהמצב בברלין עלול רק להחמיר. אחד מהם עבד עם הקהילה המוסלמית במשך שנים, אך לאחר תקיפת מחבלי חמאס על ישראל, איש מהקהילה הזו לא יצר עמו קשר. "דממה מוחלטת" הוא אמר.