אוהבת תורה וחסד: מרת סמדר ראומה שמחי ע"ה נפטרה מהמחלה

קהל רב ליווה במוצאי שבת קודש באשדוד את האישה הדגולה והצנועה, מרת סמדר ראומה שמחי ע"ה שהשיבה את נשמתה לבוראה לאחר שנזדככה ביסורים קשים ומרים כשהיא בת 48 בלבד.

המנוחה ע"ה נולדה בירושלים להוריה היקרים שיחי' בבית של לומדי ואוהבי תורה ותלמידי חכמים. בילדותה התחנכה בבית ספר בית יעקב, הייתה מצטיינת בלימודיה, הייתה צנועה ושקטה ומידת החסד הייתה נר לרגליה. בתקופת הסמינר למדה בירושלים, שם זכתה במשך תקופה להיות לעזר לרבנית הצדקנית הדסה אבא שאול ע"ה רעייתו של ראש הישיבה הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל ובאותו הזמן זכתה לקבל את ברכתו של מרן זצוק"ל.

כשהגיעה לפרק האיש מקדש, נישאה לבעלה יבלחט"א ר' אורן שמחי ממשפחה של אהבת חסד, אוהבי תורה ומוקירי תלמידי חכמים הידועים במעשיהם הטובים בעיר אשדוד.  במשך שנים עמדה לצידו של בעלה בכל עניני חינוך הבית במסירות רבה מתוך דאגה לגדל את ילדיה בדרך של תורה, תמיד דגלה בפשטות ובצניעות שאפיינו אותה עד יומה האחרון.

לפני כארבע שנים קיבלה בשורת איוב, כאשר התגלתה אצלה המחלה הארורה ומאז עברה טיפולים קשים בבית החולים, כאשר בין לבין הייתה מגיע לביתה ומשתדלת ככל יכולתה לנסוך עוד ועוד שמחה בפני הסובבים אותה, למרות יסוריה ולהמשיך לנהל את הבית מתוך מסירות נפש של ממש ככל שכוחותיה עמדו לה.

במשך השנים הזכירו את שמה לרפואה שלמה בהיכלי הישיבות, הכוללים ותלמודי תורה ובבתי ספר בית יעקב לרפואתה השלמה. כך בבית הכנסת בו קובע את תפילותיו בעלה יבלחט"א ר' אורן "יסוד ושורש העבודה" ברובע ז' בעת פתיחת ההיכל ערכו ברכת מי שבירך.

בתקופת החגים חלה הידרדרות במצב בריאותה, אושפזה בבית החולים וחזרה לביתה, לאחרונה אושפזה שוב בבית החולים ובשבת האחרונה פרשת לך-לך, המצב החמיר וקודם עת רעווא דרעוין השיבה את נשמתה הטהורה לבוראה, כשבני משפחתה לצידה קוראים "שמע ישראל" כשהם מקבלים עליהם את הדין באמונה שלמה.

עם צאת השבת התפשטה השמועה ברחבי העיר אצל מכריה ומוקירי המשפחה, עם הישמע הבשורה הקשה על פטירתה, רבים פרצו בבכי ובכאב, ומיד החלו להתארגן מיד למסע ההלוויה בבית העלמין בזריזות לנוכח המצב מחשש להתקפת טילים לאזור.

לקראת מועד ההלוויה אולם בית העלמין היה מלא בקהל רב, למרות החששות והפחד ואכן אזעקה פילחה את האוויר חצי שעה קודם לכן, חניית בית העלמין והכניסות היו מלאות ברכבים שהגיעו לתת את הכבוד האחרון למנוחה ע"ה.

את משא ההספדים פתח הרה"ג ר' מכלוף עזריאל חבר איחוד הרבנים הספרדי ורב בית הכנסת "יסוד ושורש העבודה" בו הייתה קובעת את תפילותיה המנוחה ע"ה. בדבריו עמד על מידותיה הנעלות של המנוחה. בדבריו הזכיר את הפסוק "איה שרה אשתך, ויאמר הנה באוהל", למרות שהמלאכים ידעו ששרה באוהל, אלא כדי לחדד ששרה הייתה צנועה כל הזמן הייתה באוהל כך המנוחה כפי ששמענו הייתה ברוב הזמן בבית, למרות שדרכן של נשים לצאת ולדבר, אבל היא הייתה צנועה גדולה ושמרה את עצמה מדיבורים אסורים, והמעלה הגדולה היא שזכתה שגם בזמן שלא הייתה מדברת, זה היה זכות בכל רגע בבחינתה כאילו עשתה מצוה כמו שכתוב שאדם שנזדמן לעשות לעבירה ולא עשאה, כאילו קיים מצוה וכך המנוחה ע"ה צברה לעצמה זכויות עצומות, "הנה באוהל" שזה היה הסימן שלה. סבלה במשך שנים יסורים קשים מאוד ובחז"ל מוזכר את המעלה הגדולה של מי שסובל יסורין, ומי יודע אם לא סבלה בשביל צרת הדור, שמעתי שבתפילות יום הכיפורים הייתה מגיע לתפילת הנעילה מתפללת בהשתפכות הנפש ומיד בסיום התפילה הייתה ממהרת לביתה כדי לא להתעכב ולהגיע לדיבורים שאולי יש בהם חשש לשון הרע.

בעלה ר' אורן הידוע כאיש חסד אוהב תורה אמיתי, עמד לימינה במסירות נפש מיוחדת ובאצילות עד יומה האחרון יהי רצון שיאמר ה' די לצרותינו ותעמוד לעת כזאת על משפחתה ולישועת כלל עם ישראל.

אחריו נשאו דברי התעוררות הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית, הגאון רבי בן ציון אבא שאול ר"י "אור לציון", שהספידה בקול בוכים וציין שמעבר לכך שאחד מילדיה לומד אצלנו ביישבה בירושלים, אמר, שזכתה לגדל את ילדיה על חינוך לתפארת, מדובר בנשמה גדולה שכולה הייתה סמל של טוב לבריות, טוב לכולם, אשת חיל מי ימצא, זכתה להיכנס לפני ולפנים אצל הסבתא הרבנית הצדקנית ע"ה כאשר בסוף חייה התיסרה ביסורים קשים ומרים והיא המנוחה ע"ה הייתה הכתובת באותו הזמן והייתה מגיע במסירות רבה מעבר לשעות הרגילות ומשתדלת, טורחת ומסייעת מכל הלב עם הנשמה הגם שהיתה צעירה תלמידת סמינר, זכתה לקבל את ברכות מהסבתא ומהסבא הגדול מרן זצוק"ל, כל חייה זה היה תורה וחינוך לתורה, איזה יסורים קשים ונוראים סבלה בגיל צעיר, השבר הוא גדול ונורא, צער גדול, כל חייה היה לגדל את ילדיה לתורה, הייתה חזקה באמונה והיה לה תקוה ותפילה לה' יתברך בכל עת, כעת כולנו בוכים ומלאים צער על גזירה קשה ומרה, יהי רצון שתעתיר בתפילותיה כפי שהיתה מתפללת כאן עבור בני משפחתה היקרים, ועל כלל עם ישראל.

הרה"ג ר' מאיר אבוחצירא רב ק"ק "תפארת רפאל" רבה של הסיטי וחבר איחוד הרבנים הספרדי הדגיש את מעשיה הטובים של המנוחה ע"ה, את צניעותה המופלגת, מעשי הצדקה ומעשים הטובים שעשתה ובשנותיה הקצרים זכתה לסיים את שליחותה בעולם הזה.

הרה"ג ר' יחיאל צוקר מנהל 'הסמינר החדש' ומראשי קהילת 'בני פנחס' ומחבר סדרת הספרים המחזקים "להאיר", בניה היקרים איתמר ומאיר שגרמו לכל המשתתפים להוריד דמעות.

את מסכת ההספדים חתם בעלה היקר ר' אורן שמחי, דיבר בשבחה במעלותיה הגדולים, על צניעותה המופלגת וחיי הפשטות, כמה דאגה לזולת וכמה גדולה הייתה באמונה ומכבדת תלמידי חכמים. לפני כ-4 שנים היינו בביקור אצל הפרופסור לאחר סדרת בדיקות שעברה ואז הגיעו התוצאות ושמעה את בשורת האיוב לראשונה שבתוכה התגלתה המחלה הארורה, תוך כדי שהפרופסור אמר שזה ישרוד מקסימום עד חצי שנה, אני פרצתי בבכי ללא הפוגה מתוך כאב ושברון לב, ואת שהיית לידי, צחקת ואמרת, בורא עולם הוא הקוצב חיים לכל חי, למה אתה דואג? ואכן ב"ה זכתה יותר משלוש שנים עוד לחיות. וסיים כי החליט ברגעים לקבל על עצמו, שבע"ה שנה הבאה ביום האזכרה הראשון נכניס ספר תורה מהודר שיכתב לזכרה ולעילוי נשמתה וע"י הברכות ושיקראו בספר התורה, זה בעצם יהיה המשך חייה והכל יעמוד לזכותה.

רבות בנות עשו חיל ואת – המנוחה עלית על כולנה, השבר הוא גדול, גדול כים שברנו מי ירפא לנו, תעמדי למעלה לפני כסא הכבוד ושהיה לך את הזכות לבקש על כל המשפחה שכל כך דאגו לך בכל התקופה הזו, תמליצי יושר על כולם להמשיך בדרך של תורה וצניעות, ויאמר ה' די לצרותינו וביקש מחילה בשמו ובשם כל המשפחה.

לאחר אמירת הקדיש יצא מסע ההלוויה לחלקת חרדים החדשה שומרי שבת, כשהמונים מלווים את דרכה האחרונה, שם נטמנה לקראת חצות לילה לקול שבר זעקות הנאספים שהזדרזו לשוב לביתם עקב המתח באוויר כאשר קולות ההפגזות וירי הטילים באזור נשמעים היטב.

הותירה אחריה, כאובים, שבורים ורצוצים את בעלה יבלחט"א, הוריה, אחיה, ואת ילדיה שגידלה במסירות רבה לתורה ויראת שמים בני תורה.

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.