וכבוד גדול עשו לו במותו: רבבות בהלוויית מרן הגרב"מ אזרחי זצ"ל

בשעה 9:00 בבוקר החל מסע ההלוויה של מרן ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצוק"ל, זקן החברים במועצת גדולי התורה הליטאית, שיצא מביתו המיתולוגי ברחוב קאסוטו 22 בשכונת בית וגן בירושלים. 

עקב המצב הביטחוני והמלחמה הוכרז בלוויה כי במקרה של אזעקות יש לשכב על הארץ מלבד אלו שנמצאים בבניינים. 

את מסע הלוויה פתח הגאון רבי יצחק לוקסנבורג מרבני מודיעין עילית ומשגיח בישיבת 'עטרת ישראל' שהכתיר על פי הצוואה את הבן היחיד הגאון רבי בן ציון אזרחי לממלא מקומו בראשות הישיבה 'עטרת ישראל' במודיעין עילית. 

לאחר מכן ספד הבן רבי בן ציון, ולאחר מכן אחיו של ראש הישיבה זצ"ל, הגאון רבי יצחק אזרחי ראש ישיבת מיר. 

בקשב רב נשמע הספדו של ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי שמירר בבכי "צר לי עליך אחי נעמת לי מאוד, 80 שנה שהיינו ביחד, דבוקים יחד, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, כולנו כאן בלויה בנים שלו כל בני הישיבות. ואבי בני הישיבות רבי ברוך מרדכי זצ"ל איתנו גם כן איתנו כאן ברוחו השיעורים שלו היו ערבים על שומעיהם כדבש וחלב, הם היו מיוחדים בערבות ומתיקות נפלאים הוא זכה להקים את תנועת בני תורה לקח בחורים והפך אותם לבנים של הקב"ה. הייתי איתו יחד שנים רבות במחנה ראיתי איך השיעורים שלו נתפסים בלבבות הנערים".

לאחר מכן ספד נרגשות ראש הישיבה הגר"ד לנדו שאמר: "ר' ברוך מרדכי אזרחי זכרונו לברכה לחיי העולם הבא, שהיינו קשורים מאד מאד בתקופת לימודנו בישיבת חברון וגם אחר כך, בקשר אמיץ וחזק מאד, קשר לימוד התורה, וכלשון רבינו אברהם בן הרמב"ם בפירושו לתורה, על המקרא ונפשו קשורה בנפשו, קשורה בגימטרי' תורה, לומר שהי' חביב עליו לפי שהוא מלמדו תורה ואוהב אותו על ענין הלימוד כנפשו. ע"כ".

הגר"ד לנדו המשיך: "זה הי' הקשר הקבוע והחזק מאד שקישר אותנו, הדיבור והשיחה בדברי תורה בכל עת מצוא, ומה עצום הי' הקשר, רב מאד, והכל בשמחת לב וחשקת למודה של תורה עיונה וחידושי'. ואמנם הגאון ר' ברוך מרדכי זכרונו לברכה, כל כולו הי' דבוק בכל מהותו בלימוד תורה ובהרבצתה בישיבתו, ובמקומות אחרים, ובהנחלתה לשומעי לקחו רבות בשנים שקירב רבים מהם ללימודה של תורה, וצמחו ונתעלו מהם מופלגי תורה מוריה ומלמדיה. והוא לא זז מלימוד בכל מצב שהוא שהי' לומד ושוקד על לימודו, וסיפרו לי כי אף בעת נסיעותיו לחוץ לארץ למען החזקת ישיבתו הי' תמיד בידו גמרא או ספרי קמאי ובתראי, והעידו עליו שכניו לנסיעה שלמד באמצע הטיסה יותר מעשר שעות ללא הפסק, ואף כתב שם חידושי תורה. וגם בעת חוליו שהי' אפוף יסורים הי' לימוד תורה משוש חייו. ואומר עוד, שכל מי שנפגש עמו הי' נפעם מעוצם אמונתו החזקה שהכל בידי שמים, ואין אדם במעשיו, למען עצמו ולמען הזולת, אלא כלי ביד ההשגחה לפעול ולעשות, כן הי' אומר ברגשת לב מלא אמונה לרופאיו ולאלה שטיפלו בו".

"ואחזור עוד לידידותנו שהיתה עמוקה ומאד נפשית ולבבית, תמיד שנפגשנו היתה שמחה הדדית מלאת רגש וידידות אמת. ידיד יקר ונאמן, רבות פעלת בחייך, והנך הולך לבית עולמך בתורתך ובמעשיך הנשגבים. ותהא נשמתך צרורה בצרור החיים, והשם ישלח תנחומים למשפחה הנעלה, לצאצאיו, ולאחיו, וכל הנלווים עליהם, תלמידיו ומושפעיו ושומעי לקחו ומוסרו ידידיו ומוקיריו, ובילע המוות לנצח ומחה ד' אלוקים דמעה מעל כל פנים".

לאחר מכן ספדו חתניו: הגאון רבי אריאל וילנסקי ראש ישיבת 'אש התלמוד' בהר נוף, הגאון רבי יהושע קנל משגיח ישיבת 'עטרת ישראל' לצעירים, הגאון רבי ישעיהו הדר גלזמן ר"מ בישיבת עטרת ישראל, הגאון רבי אהרן וינר ראש ישיבת חכמת שלמה בית וגן, ורבה של הקהילה התורנית בקריית יובל, ונכדו הגדול הגאון רבי חיים לייב אזרחי ר"מ ישיבת 'עטרת ישראל'. 

לאחר מכן מסע הלוויה יצא באופן מצומצם להר הזיתים וזאת על פי הוראת המשטרה שם נטמן הגרב"מ זצ"ל בחלקת הנביאים צמוד לרעייתו הרבנית שולמית אזרחי ע"ה.