פרשת נח תשפ"ד, מרלו, יקב נעים

פרשת נח תשפ"ד, מרלו, יקב נעים.

במדרש ישנו סיפור מעניין, הקב"ה ציווה את נח להכניס לתיבה זוגות זוגות, הגיע השקר, מעונב, מחוייט עם תיק עסקים נכבד, ובביקורת דרכונים לא איפשרו לו לעבור, ישנה הנחיה לקבל רק זוגות, וכבודו רווק כרוני. נאלץ האדון לסוב על עקביו, הגיע למשרד שידוכים נוצץ של האלפיון העליון, ומבקש בת זוג. 'יש'! קפץ השדכן. הנה הגברת 'פחתא' [פחת, קילקול, נזק]. השקר מבקש את ידה, והגברת לא מזדרזת לאשר, דורשת לדעת מהי הנדוניה, 'חצי מהרווחים שלי', הצהיר השקר. 'לא די לי בכך'! פסקה הגברת בתקיפות. המחיר עולה והעקשנות שלה בהתאם, השקר נלחם כאן הרי על חייו, ובלית ברירה אמר: 'הכל'! כל הרווחים שלי עוברים אליך. 'עכשיו אתה מדבר לעניין', פסקה הגברת, והשנים צעדו אל התיבה (מדרש תהילים ז': "שנים שנים באו אל נח אל התיבה").

גננות מרבות לספר זאת בפרשת השבוע הנוכחית, אבל אנו משתוקקים לדעת מה כתוב בסיפור הנאיבי הזה. לצורך התשובה נצטרך להקדים בהמחשה מתחום החקלאות, האגרונומיה. ישנו עשב בשם 'יבלית' עם כושר התפשטות נמרץ, שורשיו מגיעים עד מטר לתוך האדמה, וחיש מהר הוא שולח זרועות לכל ארבע רוחות הארץ, משתלט על חלקי אדמה מעובדים ומחניק ערוגות של צמחים רגישים ועדינים. כדי להכשיר קרקע שבעבר היה בה יבלית, לא די לעקור אותה, כי חיש מהר יצוצו השרידים, ויצליחו להשתקם להפליא. על כן צריך לעקור אותה מן השורש, ולעשות זאת פעמים אחדות, מבלי לאפשר לה לשלוח זרועות ולהכות שורש. הניקיון חייב להיות טוֹטָאלִי, שאם לא כן, עבודת הניכוש ועקירה הייתה לשווא ולבטלה. לאור הנחה זו, יש לתמוה על מה שהיה במבול. הקב"ה נימק את הבאתו בכך שֶׁ"רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם" (בראשית ו/ה). אחר המבול הביא נח קרבן, וה' החליט לא להביא יותר מבול, מתוך שמכיר את הטבע האנושי, ואומר: "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (בראשית ח/כא). אם כן מדוע עשית זאת בפעם הראשונה? אם הבעיה לא נפתרה, המבול היה מיותר. התשובה היא שצריך להתבונן בהבדל בית שני הפסוקים. לפני המבול היצר היה "רַק רַע כָּל הַיּוֹם", ואחר המבול היה מצב של 'רע מנעוריו'. זה נקרא 'רע עם אינטרסים. זאת אומרת שהמבול הזיז משהו בעולם. תחילה אהבו הבריות לעשות רע גם היכן שזה לא יביא להם תועלת, ואחר המבול הפכו כולם לאינטרסנטים, אמנם מוכנים לעשות רע, אך מחפשים איזה רווח אפשר להפיק מכך. עם כזה רוע אפשר להתמודד, על ידי שיציבו לו רווחים באפיקים חיוביים. זה מה שחז"ל מספרים עם שקר ופחתא. לפני המבול היה השקר אדון לעצמו, משקר על ימין ועל שמאל בלי חשבון. המבול יִשֵּׁר קצת את הלב האנושי, וחיבר את השקר עם נזקים וקלקלות, מעתה, מי שעיניו בראשו, כבר לא ירצה להתחבר אל השקר, שיגרום נזקים ויביא קלקלות.

אנו הצגנו לכך את ה'יבלית' כמשל, גם שם אפשר לעשות פעולה דומה, במקום לעקור אותה, ישנה שיטה הנקראת הדברה ביולוגית, מחפשים אויב כזה שאוכל את היבלית, ואינו מזיק לערוגה, או הנדסה גנטית שתלמד את היבלית, לא להשתמש בדברים שהיא זקוקה להם, וזה עצמו יגרום לה לדעוך. כלומר: במקום להילחם בה, לחדור ל'מרכז הבקרה' שלה, ושם לעדכן לה את התכנית.

מכאן אל היין. תירוש הופך להיות יין על ידי תסיסה, את זה עושים חיידקים. הדרך היא לחשוף את הענבים המרוסקים לאוויר, ולהמתין לחיידקי תסיסה טבעיים שיעשו את המלאכה, והם יודעים לעשותה היטב. אבל חיידקים אלה הינם סוררים, הם פועלים בדרך שהם רוצים, ומביאים תוצרת מפתיעה, ביקב לא אוהבים הפתעות, שלא תמיד לטובה, על כן מיד עם העברת הענבים למיכל התסיסה, עוצרים את חיידקי התסיסה הטבעיים, אבל זה לבד לא מספיק, יש צבא אדיר של חיידקים באוויר, שישמחו להתנפל על התירוש העקר הזה, שכרגע אין לו חיידקים, אבל חיש מהר יבואו חדשים, ישתלטו ותתחיל תסיסה בלתי מבוקרת. כדי שזה לא יקרה, צריך להכניס שמרי תסיסה מבוקרים, הם יהיו אלה שגם יעשו את העבודה וגם יגרשו חיידקים פולשים, זה סוג של 'מלחמה ביולוגית', שבה עוזרים לחיידקים הטובים לנצח את הסוררים.

כבר כתבתי פעמים רבות, כאשר סגריר בחוץ, זהו השעה היפה של יינות אדומים וכבדים, ולהזכיר שני דברים: א. בטמפרטורה של החדר. ב. לפתוח כמה שעות לפני המזיגה. על המלצה זו ישנו סיפור חמוד. לקוח שהגיעו אליו אורחים חשובים, קנה יין משובח וביקש מהמוכר הנחיה, כיצד לטפל בו. פְּתַח אותו לפני שאתה הולך לתפילת קבלת שבת, אמר לו המוכר, אחר כך, במשך כל הסעודה תמזוג ממנו טיפין טיפין, כל חצי שעה, הוא יהיה יותר 'פתוח', כלומר: מעודן ועמוק. שתה כמה שתרצה, אבל תשאיר קצת למחר בבוקר. 'מדוע'? שאל הקונה, הלא קניתי עוד שנים בשביל מחר. אמת, השיב המוכר, אבל כשתשתה מחר את השיריים של אתמול, תצטער שלא השארת יותר. המלצה זו אינה פועלת ביינות מאד ישנים, הם טובים מיד אחר הפתיחה למקסימום כמה שעות בודדות. מלבד זאת שום יין נא לא להשאיר לשבוע הבא, כי הוא משתבח רק למשך עשרים או שלושים שעות של התחמצנות. כשהחמצן מתחיל להשתלט, מתחילה הדעיכה.

לכבוד הכרם שנטע נח יש לי הצעה מעניינת שמצאתי במרתף שלי ונשארו ממנו כמה בקבוקים בודדים.

במודיעין עילית יש יקב ביתי וקטן בשם 'יקב נעים'.

היין ששתיתי הוא מרלו 2017, ביין יש גם מעט מענבי שיראז כדי להוסיף עוד צבע, מרקם וטעמים ליין.

היין התבגר במגע עם עץ 4 חודשים, לא מסונן. יין אלגנטי, פירותי ונעים לשתיה. עם סיומת ארוכה ונעימה.

כשרות :בד"צ מודיעין עילית. אלכוהול:13.2%. המחיר:80 ש"ח

לחיים, שבת שלום וחורף בריא

שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201.
http://kosher-wine.co.il

לעמוד היקב

הרצאה ייחודית, מעניינת וטעימה."כשרות היין" "חשיבות היין". "יין בתורה". "תהליך עשיית היין". "איך מתאימים וטועמים יין". "נזקים בכרמים ויקבים" ועוד מגוון נושאים רבים ומעניינים, מלווה בטעימת יינות. מתאים לכל ציבור, לפרטים נוספים לחצו כאן