שר הרווחה יעקב מרגי: ״עם ישראל כולו בארץ ובעולם כואב ודואב את רציחתו של שליח חב״ד באיחוד האמירויות הרב צבי קוגן הי״ד, שנרצח באכזריות ע״י בני עוולה. בשעה קשה זו, אני מבקש לשלוח תנחומים לרעייתו, למשפחתו ולתנועת חב"ד העולמית, ולחזק את שלוחי חב״ד בארץ ובעולם שמוסרים את נפשם למען הפצת היהדות וקירוב לבבות״.
העיתונאי מעדכן: "זהו זה נגמר, מצאו את הגופות"
במשך 13 ימים התייסר הכתב הפוליטי יובל שגב בדאגה לשלומם של ארבעה מבני משפחתו, היום הוא התבשר כי גופותיהם נמצאו. בפוסט שפרסם הוא סופד להם אחד אחד ומספר על אישיותם הייחודית. מהמשפחה שרדו בני 12 ו-8, יתומים מאב, אם ושני אחים שנרצחו רק בשל יהדותם
הכתב הפוליטי של גל"צ, יובל שגב שבשבועיים האחרונים דאג לשלומם של בני משפחתו מקיבוץ בארי, מעדכן הערב (חמישי) כי אחרי 13 ימים מתוחים אותרו גופותיהם, וכי שני הילדים הקטנים של המשפחה שרדו ונותרו יתומים מאב ואם.
"זהו, זה נגמר. מצאו את הגופות". כתב שגב, "רינת, חן, אלון, ועידו. משפחת אבן מבארי. היו 6, נשארו 2 - תומר וניר הקטנים. בלי הורים, בלי אחים גדולים, בלי בית. אבל עם משפחה גדולה ובקיבוץ חזק שיעשו הכל כדי לתת להם את כל מה שאפשר".
"קשה עוד להספיד ולסכם, הראש מוצף. חשוב לי שידעו, עם כמה שזה נשמע קלישאה, שהם היו הכי טובים שיש. אני בקשר בימים האחרונים עם בערך 20 איש שהיו בטוחים שרינת היא החברה הכי טובה שלהם, אנשים שלא יודעים איך הם ימשיכו. ואנחנו לא יודעים איך היא הצליחה לגעת ולסייע לכל כך הרבה אנשים. עובדת סוציאלית, שירות ציבורי התמודדה ועזרה לאנשים שאף אחד לא ספר. הייתה אוזן קשבת, גב נפשי, לעיתים גם כלכלי לכל כך הרבה אנשים. אין מילים כבר".
עוד הוא מספר: "חן, שכשפתחנו את הטלפון שלו שאחד הילדים לקח מזירת הטבח, מצאנו אינספור שיחות והודעות מאנשים שהיו במסיבה. קיבלו את המספר שלו כי ידעו שהוא איש שטח ואדמה, מאלה שיגיעו לכל מקום לחלץ ולעזור. אבל כשהוא היה צריך עזרה, לא היה מי. חשוב לי שידעו שהוא היה אבא למופת. ביריון חזק, עם לב חמאה. שהספיק לחסל את המחבל שחיכה למשפחה ביציאה מחלון הממד. למחבל שמצא אותם בשיחים כבר לא נשארו לו כדורים באקדח".
"חשוב לי שידעו על אלון בן ה16 שהוא היה נשמה ענקית, מהילדים שמצליחים להתחבב על כולם ולהתחבר לכולם בלי רעש, צלצולים, ופוזות. תמיד הרגשתי שהוא הכי קרוב אליי מבין בני הדודים, הכי דומה, הכי איש שיחה כבר מגיל צעיר. הזדקן מוקדם כמוני, אבל ידע להתחבר לכולם. הגן על אחיו הקטן, ספג את הקליע תחרתי משמע. גיבור".
יובל שגב ממשיך וסופד ליקיריו: "על עידו כבר לא נשארו לי מילים, כמה חריפות ושכל בילד אחד קטן ושובב. חשוב לי שידעו שהוא היה הילד הכי מצחיק בכיתה, מאלה שמשגעים את המורות, אבל הן לא יכולות לכעוס עליהם. מוצלח, מעורב בהכל, ספורטיבי. לב אחד גדול-קטן".
לסיום כותב שגב: "עכשיו המחשבות הן קדימה - איך בונים את הקיבוץ והמשפחה מחדש, איך דואגים לתומר וניר שנשארו איתנו ויצטרכו עוד הרבה עזרה למרות הכח והגבורה הבלתי נתפסים שיש לשני ילדים רק בני 12 ו8".
ה' יקום דמם.